1

1.      המשיב שוחרר בתנאים מגבילים עד לתום ההליכים ביום 22.11.2016.

2.      ביום 7.12.2016 הגיש הסניגור בקשה לעיון מחדש בהחלטה, וזאת לנוכח טענתו, כי שירות המבחן סבור שיש מקום לאפשר למשיב לשוב לעבודה. הסניגור ציין בבקשתו, כי הואיל ואין זה נהוג כי שירות המבחן יפנה בבקשה לתסקיר משלים ביוזמתו, מתבקש בית המשפט לאפשר לשירות המבחן לעשות כן מיוזמתו מבלי להגיש בקשה לעיון חוזר. המבקשת מתנגדת לבקשה לנוכח חומרת העבירות וטיבן, וכן לנוכח העובדה שלא הטלתי צו פיקוח מעצרים על המשיב.

3.      אני סבור, כי אין מקום להידרש לבקשה. אמנם, דרך המלך בבקשה מסוג זה הוא לקיים דיון. ואולם, כפי שפסק בית המשפט העליון ב-בש"פ 7146/15 נפטלוביץ' נ' מ"י (מיום 5.11.2015), במקרים בהם לא קיים בסיס ראשוני להתקיימות מי מתנאי סעיף 52(א) לחוק המעצרים, אין מקום להידרש לבקשה, גם ללא דיון. בענייננו, לא חלף זמן רב, לא נתגלו עובדות חדשות ואין מדובר בשינוי נסיבות, בוודאי לא כזה המצדיק, בשלב הזה, דיון בבקשה (נכונות מעסיק להעסיק את המשיב). בנוסף, אני מקבל את טענת המבקשת בדבר חומרת העבירות שלא פסה. השחרור לחלופה ניתן מתוך מחשבה שיהיה בה לאיין את המסוכנות, והבקשה שהוגשה אינה מתאימה לנסיבות, בוודאי טרם חלוף זמן משמעותי מאז החלטת השחרור.

4.      לפיכך הבקשה נדחית.

2

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים ולשירות המבחן.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ז, 12 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.