1

בפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר באיזוק אלקטרוני, כפי שנקבעו בהחלטתי מיום 30.03.2020.

בא כוח המבקש טען לחלוף הזמן, שכן עברו כמעט שלושה חודשים מאז נעצר המבקש, טען כי התיק העיקרי מתעכב וקבוע ליום 19.07.2020, טען כי קידום תיק זה תלוי בשני תיקים התלויים ועומדים כנגד המבקש בבאר שבע, שם נשלח לתסקיר ואל הממונה, אולם לאור מצב החירום הכל נדחה ויש קושי בקידום התיקים. כמו כן, טען לנסיבות אישיות בעוד המבקש מפרנס יחידי של משפחתו, אשתו אינה יכולה לעבוד, סובלת מתחלואות והמשפחה הגיעה למצב סוציאלי לא פשוט, כך שהבן בגיל 14 מפרנס כיום את המשפחה. בא כוח המבקש המשיך וטען כי למשפחה הסדרים בהוצאה לפועל וכי כיום הם לא עומדים בהסדרים האלה.

בא כוח המבקש ביקש לשחרר את המבקש למעצר בית מלא בפיקוח, אולם ברגע שיקבל קריאות לתיקונים במסגרת עבודתו, ייצא לטיפולים יחד עם המפקח, יטפל בקריאה וישוב לביתו.

בא כוח המבקש התייחס לכך שהמבקש היה עצור חודשיים מאחורי סורג ובריח ועוד כשלושה חודשים בפיקוח אלקטרוני.

2

בא כוח המשיבה, מנגד, התנגדה לבקשה, טענה כי המבקש מצוי באיזוק מיום 30.03.2020 וכי אין שינוי נסיבות שלא היו ידועות בעת בה קבע בית המשפט את המשך מעצרו של המבקש באיזוק ואף לא חלף זמן מתאים.

בא כוח המשיבה הפנתה לפסיקה בנסיבות דומות, שם למרות קשיים כלכליים קשים שהיו למבקש, בית המשפט קבע שלא חלף מספיק זמן ושקשיים כלכליים לא מהווים תפנית שתצדיק שינוי תנאי מעצרו של המבקש.

בא כוח המבקש המשיך וטען כי המסוכנות של המבקש היא בנהיגה בלבד וכי בית המשפט צריך לבחון את המסוכנות הנשקפת מהמבקש.

למבקש רישיון נהיגה משנת 2002 לחובתו 30 הרשעות קודמות, ביניהן 3 עבירות דומות של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע וכן הרשעה של נהיגה בשכרות. רישיון הנהיגה של המבקש פקע בשנת 2016. בנוסף, למבקש עבר פלילי הכולל 9 הרשעות קודמות, ביניהן בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נהיגה בפסילה, הפרת הוראה חוקית, תקיפת שוטר ועוד.

עוד בזמן פקיעת רישיון הנהיגה, עומדים ותלויים כנגד המשיב שלושה אישומים נפרדים, בין היתר, בגין עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ועוד.

כעולה מבקשת המעצר, המדובר במבקש אשר נוהג לכאורה בפעם השלישית בשכרות ו/או תחת השפעת אלכוהול, מבקש אשר נוהג זו הפעם הרביעית בזמן פסילה ובמבקש שנוהג זו הפעם השישית כאשר רישיון הנהיגה שלו פקע.

ניכר כי המבקש אינו מטמיע חומרת העבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה כשרישיון הנהיגה פקע.

זאת ועוד, לטעמי, לא חלף זמן מספיק בכדי שניתן יהיה להידרש לבקשה לשינוי התנאים בהם נמצא המבקש. לדידי, עוד לא הבשיל הזמן ליתן במבקש את האמון הנדרש כדי לשחררו מאיזוק אלקטרוני.

3

מפנה לעמ"ת 8476-04-20, שם קבע כב' השופט אלון אינפלד: "...אכן יש להראות הצדקה קונקרטית לכל חלון קבוע במעצר בפיקוח. אכן חלוף חודש וחצי בפיקוח אלקטרוני אינו זמן משמעותי היכול להצדיק עיון חוזר או הקלה בדרך כלל. אכן עילת המעצר כאשר מדובר בנהיגה בפסילה היא עילה משמעותית שאין לזלזל בה. כן אני מסכים עם העוררת כי העובדה שהדיונים בתיקים העיקריים נדחים למשך תקופה משמעותית כשלעצמה אינה מצדיקה בקשות לעיון חוזר בכל התיקים בהם הוחלט על מעצר מאחורי סורג ובריח או באיזוק אלקטרוני, אלא בהתקיים נתונים נוספים (ר' החלטת השופט בן טולילה בעמ"ת 52905-03-20)".

העבירות המיוחסות למבקש הן מהחמורות שבפקודת התעבורה. מדובר במבקש רצידיוויסט בחלק מן העבירות החמורות. המבקש עצור באיזוק אלקטרוני שלושה חודשים, התיק העיקרי קבוע בחודש הקרוב, עילות המעצר בגינן נעצר המבקש מהותיות ולכן לטעמי אין הצדקה להורות על שינוי בתנאי מעצרו של המבקש.

המסוכנות הנשקפת מהמבקש עצמו ומהמעשים המיוחסים לו היא גבוהה ביותר.

מפנה לבש"פ 1237/20, שם קבע כב' השופט א' שטיין: "...בקשה לעיון חוזר המוגשת כחודשיים אחרי נתינת ההחלטה שאליה היא מתייחסת צריכה להישען על תפנית חריגה בנסיבות המקרה אשר מצדיקה שינוי בתנאי מעצרו של הנאשם... לזאת אוסיף, כי מעצר, מעצם טבעו, מטיל קשיים כלכליים ונפשיים לא מבוטלים (בלשון המעטה) על העצור ועל משפחתו, וכי לנוכח האמור בסעיפים 21(א)(1)(ג)(4) ו-22ב' (ב)(1), כפסע היה בין העורר לבין מעצרו מאחורי סורג ובריח".

התנאי הבסיסי לשחרורו של עצור לחלופת מעצר, הוא יכולתו של בית המשפט ליתן בו אמון, שיעמוד בתנאי שחרורו. לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, איני סבורה כי המבקש ראוי לאמון בית המשפט כדי ביטול החלטת מעצרו באיזוק אלקטרוני.

עיון בהרשעותיו הקודמות של המבקש ובתיקים התלויים כנגדו, בתחום התעבורה ובתחום הפלילי, מגלה כי עסקינן במי שסיגל לעצמו תרבות עבריינית, הן במישור הפלילי והן במישור התעבורתי ומפגין פעם אחר פעם זלזול מוחלט בהוראות החוק ובתי המשפט.

מפנה להחלטת כב' השופט ציון קאפח בתיק עמ"ת 1125/01/18 שם קבע כי: "אין ליתן אמון בעורר לפי שמדובר בדפוס פעולה סדרתי. מושכלות ראשונים הן כי האמון בעורר הינו תנאי בלתי אין לדיון בחלופת מעצר...".

בדו"ח הסוציאלי מיום 14.06.2020 שהוגש על ידי בא כוח המבקש, עולים נתונים אשר היו ידועים מרגע מעצרו של המבקש.

4

תסקירי שירות המבחן הצביעו על סיכון משמעותי הקיים במקרה של המבקש לחזרה להתנהגות פורצת גבולות בתחום התעבורה. שירות המבחן התרשם כי למבקש עמדות מקלות כלפי חוקי התעבורה, כי הוא מתקשה לעמוד מול גבולות שמוצבים לו בתחום זה ולשים לעצמו גבולות פנימיים להתנהגות המצופה ממנו על פי החוק.

לאחר בחינת מכלול הנתונים ובשלב זה, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לעיון חוזר.

אני מצטרפת להתרשמות שירות המבחן וגם אני סבורה כי מדובר במבקש אשר יכול לפעול באופן בלתי צפוי, בהתאם לדחפיו ואף ללא מורא מן החוק.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י' תמוז תש"פ, 02 יולי 2020, בהעדר הצדדים.