1

1.         לפני בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור של המבקש, בעתירה לפתוח חלון פיקוח ליציאה לעבודה מהמעצר באזוק אלקטרוני, בו נתון המבקש.

2.         כנגד המבקש הוגשה, ביום 21.6.20, בקשה למעצר עד תום ההליכים, על פי סעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1966, זאת במקביל להגשת כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, אי ציות לאות שוטר במדים, נהיגת רכב בהיות הנהג שיכור, נהיגה ברכב ללא ביטוח, ונהיגה כשרישיון הנהיגה פקע מעל שנתיים.

3.         מכתב האישום עולה שביום 20.6.20, סמוך לשעה 23:45, נהג המשיב ברכב פרטי, תוצרת "סקודה", מ.ר. 3685638, בכביש 8544, מכיוון ירכא לכניסה לכישור, כשהוא שיכור, בכך שבדוגמת אויר נשוף שלו נמצא ריכוז אלכוהול, בליטר אחד של אויר נשוף, 539 מיקרוגרם, העולה על המידה הקבועה בחוק. המשיב נהג ברכב כשידוע לו שהוא פסול לנהיגה בתיק 2858-01-15, מיום 11.4.16, לתקופה של 5 שנים, בנוכחותו. בהחלטת הפסילה צוין שהפסילה החלה מיום הפסילה עד תום ההליכים, קרי, מיום 9.12.15 (בטעות נרשם 9.1.15) והונפק ביום זה אישור הפקדה. המשיב נהג ברכב כשרישיון הנהיגה פקע ביום 15.10.14, וללא תעודת ביטוח תקפה.

השתלשלות האירוע פורטה בהחלטתי מיום 24.6.20.

4.         ביום 9.7.20 נעצר המבקש באיזוק אלקטרוני, בפיקוח, בדיר אל אסד.

2

5.         ביום 26.10.20 הגיש הסנגור בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור. בדיון שהתקיים בבקשה ציין הסנגור שהמבקש עותר לפתיחת חלון ליציאה לעבודה, בהיותו אב לילדים קטנים, ומפרנס עיקרי במשפחתו. צוין שהמבקש נתון באזוק אלקטרוני למעלה מ-4 חודשים, ונוכח שינוי נסיבות, כפירתו בתיק העיקרי, וקביעת דיון לשמיעת ראיות ליום 6.5.21, יש להיעתר לבקשה. צוין שמאז מעצרו לא נרשמה הפרה מצדו של תנאי המעצר. צוין שמקום העבודה המוצע מצוי בכפר, המבקש עבד באותו המקום טרם מעצרו, וישנו מפקח שמוכן להסיעו לעבודה ולהחזירו ממנה.

המאשימה מתנגדת לבקשה בציינה שזו לא מגלה עובדות חדשות או נסיבות שהשתנו, ולא חלף זמן ניכר מיום שחרור המבקש, בנסיבות המסוכנות הגבוהה שנשקפת מהמבקש. המבקש, צעיר, בשנות העשרים לחייו, שמואשם בעבירות, לכאורה, של נהיגה בפסילה, בפעם השלישית, ובעבירה, לכאורה, של שכרות. שחרור המבקש בנסיבות אלה יסכן את משתמשי הדרך.

דיון והחלטה

המסגרת המשפטית

6.         סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) קובע כי עיון חוזר בהחלטה בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, ייעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

7.         בבש"פ 6815/16 פלוני נ' מדינת ישראל (13.9.16), ציין בית המשפט העליון שדומה שככלל אין מקום לאפשר יציאתו לעבודה של מי שעצור בפיקוח אלקטרוני, וזאת נוכח מהות ה"סטטוס" בו הוא מצוי. בית המשפט הפנה לדבריה של כב' השופטת ע' ברון בבש"פ 966/16 זידאן נ' מדינת ישראל, פסקה 9, (28.2.16) (להלן - עניין זידאן). הביאם כלשונם:

3

"כפי שברור שמי שעצור מאחורי סורג ובריח לא ניתן לאפשר את יציאתו לעבודה, בה במידה הדעת נותנת כי מי שעצור באיזוק אלקטרוני לא ניתן לאפשר לו לשהות מחוץ למקום הפיקוח למטרה זו, לא כל שכן מקום שמדובר בבקשה לצאת מתחומו למספר שעות רב כל כך. סבורתני כי יציאה ממקום הפיקוח לפרק זמן ממושך, להבדיל מפתיחת 'חלונות' באישור בית המשפט כגון לצרכי התאווררות, סידורים רפואיים או הגעה לדיונים בבית המשפט, חוטאת למטרת הפיקוח וסותרת את עצם היותו של המפוקח בסטטוס של עצור עד תום ההליכים. על כן, טרם שתישקל אפשרות לצאת לעבודה, על העצור בתנאי איזוק אלקטרוני להראות כי המסוכנות הנשקפת ממנו פחתה כך שאין צורך באמצעי זה. רק אז, עם ההחלטה להסיר את האיזוק האלקטרוני ועל שחרור לחלופת מעצר, משתנה הסטטוס של המפוקח מ'עצור' ל'משוחרר בתנאים מגבילים', ויכול שתישקל במקרים המתאימים האפשרות לצאת לעבודה".

עוד צוין שהאפשרות לקביעת חלון פיקוח לשם יציאה לעבודה, מופעלת במשורה וניתנת במקרים יוצאי דופן, ויש לבחון טרם קביעת חלון הפיקוח לשם יציאה לעבודה האם אורכו של חלון היציאה אינו פוגע בתכלית המעצר בפיקוח אלקטרוני ושלום הציבור, יתר על המידה, בהשוואה לגריעה בזכויותיו של העציר.

8.         במקרה שלפני המבקש עצור באיזוק אלקטרוני מיום 9.7.20, קרי, קורב לחמישה חודשים.

נוכח המסוכנות שניבטת מהמשך נהיגתו, אין מדובר ב"חלוף זמן ניכר". כפי שקבעתי בהחלטתי, מיום 2.7.20, מסוכנות המבקש נובעת מנסיבות המקרה, מחומרת העבירות ומהעובדה כי זהו מקרה שלישי בו נתפס לכאורה נוהג בפסילה, מקרה שני בו אינו מציית לכאורה לאות שוטר, כשבפעם הזו מתלוות לאישומים, לכאורה, עבירות של נהיגה בשכרות, רישיון נהיגה שפקע למעלה משנתיים, ונהיגה ללא תעודת ביטוח.

זאת ועוד, לא הובאו לפניי נסיבות חדשות או עובדות חדשות, שיש בהן כדי לשנות מהשיקולים שעמדו ביסוד החלטתי למעצר המבקש באזוק אלקטרוני.

התיק העיקרי קבוע לשמיעת ראיות, ליום 6.5.21, ולא נראה כרגע צפי לסיומו.

כעולה מפסיקת בית המשפט העליון, ככלל אין לאפשר יציאתו לעבודה של מי שנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני, שכן יציאה מעין זו, לשעות ארוכות, חוטאת למטרת הפיקוח וסותרת את מהותו, היותו של המבקש בסטטוס של מעצר עד תום ההליכים.

בקשתו של המבקש שיתאפשר לו לצאת לעבודה, בשעות הבוקר, תרוקן את החלטת המעצר מאיזוק אלקטרוני מתוקפה, שכן מדובר בפרק זמן ניכר, ובשעות ארוכות שיפגעו בתכלית המעצר בפיקוח אלקטרוני, שמירה על שלום הציבור.

השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה למעצרו באיזוק אלקטרוני, תקפים כעת, וסבורה אני שלא חלף זמן ניכר, ולא הוכח שהמסוכנות שנשקפת ממנו פחתה או שחל שינוי נסיבות שיש בו להצדיק קבלת הבקשה.

העובדה שהמבקש לא הפר עד היום את תנאי המעצר באיזוק האלקטרוני אין בה, בשלב זה, כדי לאפשר את יציאתו לעבודתו.

כפי שציין בית המשפט בעניין זידאן, רק עם ההחלטה להסיר את האיזוק האלקטרוני ועל שחרור לחלופת מעצר, משתנה הסטטוס של המפוקח מ'עצור' ל'משוחרר בתנאים מגבילים', ויכול שתישקל, במקרים המתאימים, האפשרות לצאת לעבודה.

כאמור, חלון פיקוח לשם יציאה לעבודה ניתן במקרים חריגים בלבד, ומקרה זה, בשלב זה, אינו מצדיק היעתרות לכך.

נוכח האמור לא מצאתי להיעתר לבקשת הסנגור לפתיחת חלון ליציאה לעבודה.

4

עם זאת, יש מקום לאפשר למבקש חלון התאווררות, בין השעות 16:00-18:00 מדי יום, בכפר דיר אל אסד, בליווי אחד המפקחים שאושרו על ידי בית המשפט.

המבקש מוזהר שהפרת תנאי המעצר תביא למעצרו במיידי.

הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

המזכירות תחזיר את תיק החקירה למשיבה.

זכות ערר בחוק.

ניתנה היום, ח' כסלו תשפ"א, 24 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.