1

בפני בקשה של המדינה להורות על המשך תנאי מעצר בית מלא בו היה נתון המשיב כתוצאה מהחלטה של קצין משטרה (והארכת ההחלטה על ידי מותב זה, עד להחלטה אחרת) זאת לאחר שהמשיב נהג לכאורה רכב במצב של שכרות.

המדובר באירוע מיום 29.9.18 לגביו חלוקים הצדדים באשר לסדר האירועים הנטען על ידי המדינה בו, וכן חלוקים הצדדים באשר למופע האירועים בחתך זמן.

לטענת המדינה נצפה המשיב על ידי שוטר אחד לפחות כאשר הוא נוהג רכב במהירות איטית, ולאחר שעוכב, סירב לבצע בדיקת נשיפון/ינשוף ובהתאם לדוח מאפיינים שבוצע לו המדובר היה בנהג שהיה במצב של שכרות.

מסוכנות המשיב, טוענת המדינה, נובעת גם מעברו של המשיב הנוהג מ-1994 ולחובתו 13 הרשעות כולל עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

2

ב"כ המשיב הבהיר בטיעוניו את הכשלים אותם מצא לשיטתו בראיות וטען כי אין בעוצמת הראיות כדי להצדיק את בקשת המדינה.

לאחר שקראתי את כל תיק החקירה נחה דעתי כי דין בקשת המדינה להתקבל באופן חלקי בלבד ואסביר עמדתי:

סדר התרחשות האירועים ביחס ללוח הזמנים המופיע בדוחות השוטרים אינו מהותי לפרשה זו.

עובדתית צפה שוטר במשיב כאשר הוא נוהג ברכב.

אותו אדם (המשיב) כשל בביצוע דוח מאפיינים בסיסי והתנהג כשיכור לכל דבר ועניין.

המשיב גם סירב לתת דגימה לבדיקת אויר נשוף בניגוד לחוק ובכך הקים כלפי עצמו חזקת שכרות נוספת.

טענות המשיב בנושא הזמנים המדוייקים יבחנו מן הסתם עת יישמע התיק העיקרי, אך לשלב משפטי זה די בעוצמת הראיות שהציגה המדינה כדי לבסס קביעה לפיה בידי המדינה ראיות לכאורה טובות כנגד המשיב.

יחד עם זאת, המדובר בתיק של נהיגה לכאורה במצב של שכרות.

אין המדובר בנהיגה בזמן פסילה או בנהיגה של בלתי מורשה לנהיגה.

לא תלוי כנגד המשיב כל מאסר מותנה בר הפעלה, ובשל עברו לא ניתן להגדירו כרצדיוויסט בנושא נהיגה במצב שכרות.

בהחלט ראוי בנסיבות להרחיק המשיב מיכולת נהיגה לתקופה ניכרת וזאת בשל מסוכנותו הנובעת ממצבו עת נהג ברכב, אך אין כל הצדקה לעוצרו בדרך של מעצר בית מלא בנסיבות שהוצגו.

מורה על פסילתו של המשיב מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק העיקרי הצמוד לבקשה זו.

פסילה זו תימשך עד לתקופה בת 6 חודשים מהיום.

פסילה זו תימנה מהיום ללא צורך בהפקדת רישיון נוספת.

כל תנאי מעצר הבית שהוגדרו ביחס למשיב בטלים בזאת.

ניתנה היום, א' חשוון תשע"ט, 10 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.