1

בפני בקשה לפתיחת חלון באיזוק אלקטרוני לצורך פגישה במשרדו של עוה"ד.

הבקשה הוגשה באותו מועד אליו הוזמן הנאשם לפגישה עם סנגורו.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

לאחר שבחנתי את נימוקי הבקשה והתגובה, הגעתי למסקנה כי ניתן להכיר בבקשה בהיעדר וכי דין הבקשה להידחות. ( לענין מתן החלטה בהיעדר דיון, ניתן ללמוד למשל מבש"פ 3258/96 פלוני נ' מדינת ישראל (15.5.96); בש"פ 5734/18 עאיד שטארה נגד מדינת ישראל (1.8.18), עמת 52905/03/20 , מת 29698/01/20 , קל וחומר בענין של עצור באיזוק אלקטרוני)

הסטטוס בו נמצא המבקש הינו של עצור להבדיל מסטטוס של חלופת מעצר.

באשר למעמד הנורמטיבי של מעצר בפיקוח אלקטרוני, עיין בש"פ 4206/16 מדינת ישראל נ' טחימר (3.11.16)) שם נקבע כי תנאיו הפיזיים, מהותו והיקף של מעצר בפיקוח אלקטרוני אף שהוא מצוי ב"מדרג הביניים" - בין מעצר עד תום ההליכים לשחרור לחלופת מעצר, ואולם מבחינת המיגבלות -בהשוואה למעצר מאחורי סורג ובריח- נותרו כשהיו .

2

בית המשפט העליון קבע גישה מצמצמת לפתיחת חלונות לעצור באיזוק אלקטרוני וכך נקבע לא אחת כי :

"מי שנעצר בפיקוח אלקטרוני הוא בגדר עצור, ולא בגדר משוחרר בערובה (חלופת מעצר), ומסטאטוס נורמטיבי זה גם נגזרות זכויותיו ומגבלותיו.

לסטאטוס המשפטי של מי שנתון בתנאי פיקוח אלקטרוני כעצור יש השלכות, לרבות בהיבט של "חלונות פיקוח". לפי סעיף 22ד(1)(ג)(2) לחוק חלונות פיקוח של מי שנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני מוגבלים ככלל לצרכים אישיים חיוניים (טיפול רפואי, נפשי או אחר), או לצרכים טיפוליים-שיקומיים (פגישה עם קצין מבחן, או לתכלית אחרת שהומלצה). ברוח זו יש ליתן תוכן גם להוראת העוללות בדבר התרת חלון פיקוח "לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו." [בשפ 77/17 ‏ ‏ פלוני נ' מדינת ישראל ( ש' מזוז )].

לאור האמור לעיל, אין הצדקה לפתיחת חלון לצורך המבוקש במקרה דנן, אין מניעה שב"כ המבקש ייפגש עם המבקש במקום בו המבקש מצוי במעצר בפיקוח אלקטרוני.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשפ"א, 15 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.