1

שקלתי טענות הצדדים בכובד ראש.

אכן- מאז המעצר חלף זמן לא מבוטל; הוצג הסכם סולחה, ומוצע מקום מרוחק יותר משהוצע במקור.

חרף פרמטרים אלו, לעת זו איני רואה לקבל הבקשה, וסבורני כי יש לדחותה.

ראשית, כפי שציין שירות המבחן- רמת הסיכון הנשקפת מהמבקש עדיין הוערכה כגבוהה; יוצא כי חלוף הזמן לא מיתן המבקש. זאת ועוד- שירות המבחן ציין במפורש כי בהינתן אירועים העלולים להתרחש כתוצאה מהשחרור רמת הסיכון עוד עלולה לעלות (!!!)

שנית, אכן סולחה מהווה שיקול; עם זאת כעולה מהתסקיר עצמו (וב"כ המבקש אף ציין זאת בהגינות), גם כיום לא שקטו הרוחות, עת המתלונן מעלה טרוניות וטענות כלפי המבקש, לרבות לעניין הסולחה, ויוצא כי שחרור עלול להבעיר השטח מחדש.

2

שלישית, אכן, דחיית המועד לא רובצת לפתח המבקש; אלא שיש להביא בחשבון כי המועד החדש שנקבע קרוב יחסית והרציונל שבסיום עדות המתלונן, גם מבחינת שאלת השיבוש (על כל המשתמע לעניין הפעלת לחצים) וגם מבחינת איתנות המסד, עדיין קיים.

רביעית- חלוף הזמן אמנם הוא פרמטר; עם זאת אינו פרמטר בלעדי- להבנתי הנשק לא נתפס; מקורו אינו ידוע; הקונפליקט ככל הנראה עדיין פעיל חרף טענת סולחה; התסקיר שלילי; המתלונן עדיין לא העיד.

בנסיבות אלו, חרף טענותיו של המבקש, רואה אני לדחות הבקשה לעיון חוזר.

ניתנה היום, י"ז אדר א' תשפ"ב, 18 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.