1

1.     בפני בקשה לעיון חוזר ולפיה מבוקש להתיר למבקש לצאת ממעצר הבית בו הוא נתון לצורכי עבודתו.

2.     נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף מעל שישה חודשים ונהיגה ללא ביטוח.

3.     על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 2.6.15 סמוך לשעה 18:25, נהג המבקש ברכב פרטי מסוג סקודה בכפר בסמת טבעון. המבקש נהג כאמור בעודו פסול מלנהוג, לאחר שהוטלו עליו ארבעה עונשי פסילה, בתיקים שונים, מלהחזיק ו/או לקבל רשיון נהיגה. כמו כן, נהג המבקש ברכב ללא תעודת ביטוח תקפה ובזמן שתוקף רשיון הנהיגה שלו פקע בשנת 1998.

2

4.     בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים. בהחלטתי מיום 10.6.15 הורתי, בין היתר, על שחרורו של המבקש למעצר בית מלא בפיקוחם של אחיו, מר כמאל אבו כליב, ואחותו, גב' חמדון עידה. כמו כן, קבעתי כי מעצר הבית יכלול איזוק אלקטרוני וכי המבקש יפקיד בקופת בית המשפט סך של 10,000 ₪ להבטחת קיום תנאי המעצר שנקבעו בעניינו. בנוסף, הורתי כי כל אחד מהמפקחים יחתום גם הוא על ערבות כספית בסך 10,000 ₪.

5.     הבקשה שבפני היא לאפשר למבקש לצאת ממעצר הבית בו הוא נתון לצורכי עבודתו.

6.     בדיון שהתקיים בפני ביום 7.9.15 טען ב"כ המבקש כי המבקש נתון מזה שלושה חודשים במעצר בית מלא הכולל איזוק אלקטרוני. לטענתו, מצבו הכלכלי של המבקש קשה מאוד. הוא ציין כי המבקש נשוי ואב לארבעה ילדים.

7.     המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, מדובר באדם אשר אינו ירא מן החוק, ועברו התעבורתי מכביד. היא עוד ציינה כי לא מתקיים שינוי נסיבות ו/או חלוף זמן ניכר, מאז ההחלטה שניתנה בעניינו של המבקש ביום 10.6.15, המצדיק עיון בבקשה.

8.     ביום 10.9.15 נחקר בפני מעסיקו של המבקש, מר עלא זובידאת, אשר משמש כבעלים של חברה העוסקת בעבודות עפר. מחקירתו עולה כי הוא מודע לעבירות המיוחסות למבקש. הוא ציין כי ישגיח על המבקש במהלך עבודתו, ככל שידרש, וכן יסיע אותו מביתו ויחזיר אותו לביתו בסיום יום העבודה.

9.     בענייננו, נחקר מעסיקו של המבקש ,לראשונה, בפני בית המשפט, ביום 8.6.15 ואפשרות יציאתו של המבקש לעבודה כבר נשקלה במסגרת החלטתי מיום 10.6.15. בהחלטתי האמורה, ציינתי, בין היתר, כי קיים חשש ממשי כי במידה ויצא המבקש מביתו, הוא יחזור לסורו וימשיך לבצע עבירות דומות.

10. מאז החלטתי האמורה, מיום 10.6.15, חלפה תקופה קצרה בת שלושה חודשים בלבד, אשר במהלכה לא חל שינוי נסיבות המצדיק עיון ובחינה מחודשת בעניינו של המבקש. כמו כן, בבש"פ 4497/15 יונתן חיימוב נ' מ"י (פורסם ביום 2.7.15) צוין כי פרק זמן של שלושה חודשים כשלעצמו אינו בגדר "זמן ניכר" במובן הוראת סעיף 52(א) לחוק המעצרים.

3

11. מעבר לכך, וכפי שצוין בהחלטתי האמורה, מסוכנותו של המבקש הינה גבוהה. שכן, לחובת המבקש קיימות 67 הרשעות תעבורה קודמות. כמו כן, ביום 5.5.15, כחודש לפני החלטתי האמורה מיום 10.6.15, הורשע המבקש בבית משפט לנצרת בגין עבירות דומות של נהיגה ללא רשיון ונהיגה בזמן פסילה. בנוסף, כנגד המבקש תלוי ועומד תיק בבית משפט לתעבורה בחיפה בגין ביצוע אותן עבירות תעבורה.

12. בנוסף , מדובר בענייננו בעבודה הממוקמת בסביבת חוץ, באתר בו מתבצעות עבודות עפר. מטבע הדברים, באתר בו מתבצעות עבודות מסוג זה קיימים כלי רכב רבים, וגובר החשש כי המבקש יעלה על ההגה ויבצע עבירות נוספות.

13. בנסיבות אלו, נוכח התקופה הקצרה שחלפה מיום שחרורו של המבקש ונוכח והמסוכנות הנשקפת מממנו והעדר שינוי נסיבות בעניינו, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ו, 17 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.