1

נ ו כ ח י ם :

ב"כ המבקשת            :          עו"ד אשר פרי

ב"כ המשיב    :          עו"ד דן באומן

המשיב הובא ע"י השב"ס

[הדיון מתורגם לשפה התאית באמצעות מתורגמן ביהמ"ש]

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

הצדדים מסכימים כי קיימות ראיות לכאורה לכתב האישום המתוקן.

2

הצדדים מסכימים להפסקת ההליכים ולמתן צו אשפוז. הסנגור ביקש לקבוע משך אשפוז מירבי קצר מזה הנקוב לצד הסעיף בחוק. ככלל מקובלת עליי העמדה, כי לבימ"ש שיקול דעת לקביעת משך האשפוז המירבי. עם זאת, בשיקול דעת זה יעשה שימוש כאשר קיים חוסר הלימה בין עובדות כתב האישום, הנסיבות והעונש הקבוע לצד סעיף העבירה בחוק. משתוקן כתב האישום, אינני סבורה שקיים חוסר הלימה כאמור.

במסגרת סמכויותיי על פי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982 ועל פי סעיף 15 (א) לחוק לטיפול בחולי נפש תשנ"א - 1991, נוכח חוות הדעת הפסיכיאטרית, אשר עולה ממנה כי המשיב אינו כשיר כיום לעמוד לדין, וכן לנוכח עמדת הצדדים, אני מורה כדלקמן:

1.                 ההליכים בתיק העיקרי נגד הנאשם יופסקו;

2.                 הנאשם יאושפז במקום עליו יורה הפסיכיאטר המחוזי, לאחר שנמצא כי קיימת מסוכנות ומצבו מצריך אשפוז;

3.                 תקופת האשפוז המירבית היא על פי סעיף 382(ב)(1), מדובר בפרק זמן מירבי של 4 שנים.

4.                 הפסיכיאטר המחוזי מתבקש להודיע לסניגוריה הציבורית ולעו"ד מיטל סטי ממפלג תביעות ת"א, על מועד הבאת הנאשם בפני הועדה הפסיכיאטרית.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לפסיכיאטר המחוזי ולסניגוריה הציבורית. תשומת הלב מופנית לכך שהמשיב מבקש להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליכים בפני הועדה על פי חוק הטיפול בחולי נפש.

ניתנה והודעה היום ל' חשוון תשע"ו, 12/11/2015 במעמד הנוכחים.