1

1.         בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתם ההליכים המשפטיים נגדו. במקביל להגשת הבקשה הוגש כנגד המשיב כתב האישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה תשכ"א 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שנתיים, עבירה לפי סעיף 10 א לפקודת התעבורה, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי תש"ל 1970.

2

2.         על פי הנטען בכתב האישום נהג המשיב בשלושה מועדים שונים (20.1.19-23.1.19) כשהוא פסול מנהיגה מתיק מספר: 7037-08-15 מיום 18.5.16 שניתן ביום 18.5.16. עוד נטען כי המשיב נהג ברכב כשרישיונו פקע ביום 21.5.09 וכשאין ברשותו פוליסת ביטוח בת תוקף על השימוש ברכב.

3.         במסגרת הבקשה מציינת המבקשת כי בידיה ראיות להוכחת האישומים ובהן דוחות פעולה, הודעת המשיב, סרטונים ותמונות בהם צולם המשיב נוהג ברכב. עוד הוסיפה, כי בקיומן של ראיות לכאורה מתקיימת "עילת מעצר" שעניינה סכנה לשלום הציבור ובטחונו העולה מן המעשים המיוחסים לו בכתב האישום ועברו הפלילי והתעבורתי.

4.         ב"כ המשיב מסכים כי קיימות ראיות להוכחת האישומים, אולם אין בכך, כך לדבריו, כדי למנוע את שחרורו כבר עתה, זאת משום השיהוי במעצרו. העבירות המיוחסות לו בוצעו בין התאריכים 20.1.19-23.1.19 ולמרות זאת, המשיב נעצר בחלוף כחודש ימים במקום עבודתו. נוסף לכך ומאז שחרורו ממאסרו האחרון הוא לא ביצע עבירות נוספות. בנסיבות אלו הוצע כי המשיב ישהה במעצר בית בבית הוריו ובפיקוחם.

5.         במענה לטיעוני ההגנה ציין ב"כ המבקשת, כי עיתוי המעצר נעשה משום העובדה, כי בוצעו פעולות חקירה סמויות מול המשיב בחשד לביצוע עבירות נוספות (פליליות), אולם בסופו של דבר התמקדה החקירה בעבירות תעבורה אותן ביצע כמפורט בכתב האישום. עוד הוסף, כי המשיב שב ומבצע את העבירות תכף לאחר שחרורו ממאסר ממושך (7 שנים) וכאשר תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי להפעלה למשך 12 חודשים, בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

6.         במסגרת הדיון נשמעה עדותם של הוריו של המשיב הגב' סנייה הזאר ומר טיבי דיאב שמסרו כי יש ביכולתם לשאת במלאכת הפיקוח ככל ויוחלט לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים, כאשר אביו של המשיב ייטול אחריות על המשיב במשך שעות היום, ואמו תפקח עליו בשעות הלילה, עת יוצא האב לעבודה כשומר לילה.

דיון:

3

7.         כאמור ההגנה אינה חולקת על כך שלצורך בקשה זו קיימות ראיות להוכחת האישומים, ובקיומן מתקיימת עילת מעצר שעניינה "סכנה לשלום הציבור ובטחונו". צבר האירועים המיוחס למשיב בכתב האישום, הוא לבדו מבסס מסוכנות זו. יתר על כן, המשיב מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1993 ולחובתו 54 הרשעות קודמות. בשנת 2016 נדון המשיב בגין הרשעתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ורישיון נהיגה שפקע, למאסר בפועל למשך 8 חודשים, פסילת רישיון למשך 3 שנים ומאסר על תנאי למשך 12 חודשים שהינו להפעלה כעת. רישומו הפלילי כולל 8 הרשעות קודמות בעבירות שהינן בזיקה לתחום התעבורה (סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה) ועבירות רכוש הקשורות בכלי רכב, בגינן ריצה מאסרים ממושכים, כאשר בשנת 2009 נדון הוא ל-6 שנות מאסר. כפי שצוין, במהלך תקופה זו הוטלו עליו 8 חודשי מאסר נוספים בגין עבירות תעבורה, זהות לעבירות המיוחסות לו כעת. ברישום הפלילי עבירות נוספות שעניינן התחזות, זיוף והפרת הוראה חוקית.

8.         במצב הדברים המתואר, מידת האמון שניתן יהיה לתת במשיב שיקפיד בהחלטות הניתנות בעניינו הינה מוגבלת, וזאת במיוחד כשעל הפרק עבירות זהות המבוצעות לאחר ריצוי מאסר ממושך. יחד עם זאת, ולאחר ששמעתי את הוריו של המשיב, וכן הבאתי בחשבון את המועד בו בוצע המעצר, הגם שכפי שצוין, עיתויו נקבע בהתאם לחקירה הסמויה שהתנהלה, אורה לשרות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, תוך שיבחן באופן מקצועי ומעמיק את המפקחים שהוצעו בפניי, לרבות היתכנותה של חלופה באיזוק אלקטרוני.

9.         קובע לדיון ליום 10.3.19 שעה 08:30. עד למועד זה יוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

המשיב ייעצר עד החלטה אחרת יובא לדיון באמצעות שב"ס.

העתק ההחלטה יועבר לשרות המבחן. תשומת לב שרות המבחן כי המשיב עצור בבית המעצר ניצן.

ניתנה היום, ט"ו אדר א' תשע"ט, 20 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.