1

1.         ראשית דבר:

בהחלטתו מיום 04/04/21, הורה ביהמ"ש על מעצרו של המבקש במעצר באיזוק אלקטרוני בפיקוח שני הוריו. ביום 28/4/21 ביקש המבקש לשנות את תנאי מעצרו ולמעשה להורות על ביטול הפיקוח האלקטרוני באופן בו יוכל לצאת מביתו מרחק קצר לפיצוציה אשר בבעלותו.

2.         דיון והכרעה:

לעניין זה, כבר קבע ביהמ"ש העליון כי מעמדו של עצור בפיקוח אלקטרוני הוא של עצור עד תום ההליכים והוא אינו בגדר מי ששוחרר לחלופת מעצר. טרם שתישקל אפשרות יציאתו לעבודה וכדומה, על העצור בתנאי איזוק אלקטרוני להראות כי המסוכנות הנשקפת ממנו פחתה כך שאין צורך באמצעי זה. רק אז, עם ההחלטה להסיר את האיזוק האלקטרוני ועל שחרור לחלופת מעצר, משתנה הסטטוס של המפוקח מ"עצור" ל"משוחרר בתנאים מגבילים", ויכול שתישקל במקרים המתאימים האפשרות לצאת לעבודה (בש"פ 966/16 מוחמד זידאן נ' מדינת ישראל (נבו 28.02.2016)).

2

ומן הכלל אל הפרט, עסקינן במי שנהג לכאורה בזמן פסילה ולא ציית להוראות שוטר ולחובתו 23 הרשעות תעבורתיות קודמות ומעל צווארו מתנוסס מאסר מותנה בר הפעלה בשל נהיגה קודמת תחת השפעת סמים.

מה עוד, כי סעיף 52(א) לחוק המעצרים קובע כי עיון חוזר בהחלטה בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, ייעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

בנסיבות המקרה, מסוכנותו התעבורתית של המשיב גבוהה כאמור לעיל, ואינני סבור כי בחלוף זמן כה קצר של פחות מחודש ימים מאז עצור המשיב במעצר תחת פיקוח אלקטרוני (4/4/21), מדובר על זמן ניכר שעבר, נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות באופן בו פחתה מסוכנות המשיב, ובטח לא עד כדי ביטול רכיב הפיקוח האלקטרוני.

יודגש כי לא ניתן לומר כי הצורך הכלכלי של המשיב מהווה שינוי נסיבות, ואין מדובר בעובדות חדשות שנתגלו. בענייננו, אף שהמשיב אינו עצור מאחורי סורג ובריח, מעמדו, כעצור בפיקוח אלקטרוני, הוא של עצור עד תום ההליכים, והוא אינו בגדר מי ששוחרר לחלופת מעצר, ומשכך אין להיענות לבקשתו בהתאם לאמור לעיל.

3.         סיכומו של דבר:

·        מורה על דחיית הבקשה.

·        מעצרו של המשיב תחת איזוק אלקטרוני מיום 04/04/21 יישאר על כנו וללא שינוי.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשפ"א, 06 מאי 2021, בהעדר הצדדים.