1

לפניי בקשה לחילוט ערבויות.

רקע הבקשה והשתלשלות העניינים

כנגד המשיב הוגש ביום 31.8.21 כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ואיומים כלפי רעייתו, המתלוננת.

ביום 18.11.21 הוריתי על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים ובכללם מעצר בית מלא בעיר רהט בפיקוח בני משפחתו, איסור יצירת קשר עם המתלוננת והרחקה ממנה ("ההוראה החוקית").

להבטחת תנאי השחרור הוריתי כי המשיב יפקיד ערובה במזומן בסך 6,000 ₪, יחתום על התחייבות עצמית על סך 10,000 ₪ ותחתמנה ערבויות צד ג'.

בד בבד הוריתי על קבלת תסקיר שירות המבחן.

בהמשך לכך, הודיע שירות המבחן לבית המשפט כי ניסיונות לזמן את המשיב לפגישה לא צלחו. כמו כן, הסתבר כי המשיב אינו מתייצב לדיונים בעניינו בתיק העיקרי ולפיכך הוצא נגדו צו הבאה.

בתאריך 1.3.22 הובא המשיב לבית המשפט השלום ברמלה, במסגרת צו הבאה, ובדיון שהתקיים ללא נוכחות המבקשת, ציין בפני בית המשפט כי הוא ורעייתו חזרו להתגורר יחדיו.

בתאריך 10.3.22 התקבלה הודעת מזכירות לפיה בוצעה פעולה של הכחשת עסקת אשראי ע"ס 6,000 ₪, כלומר, המשיב משך את סכום ההפקדה במזומן.

2

בתאריך 16.3.22 הגישה פרקליטות מחוז מרכז כנגד המשיב כתב אישום בבית המשפט המחוזי מרכז, המייחס לו ביצוע עבירות הצתה, הפרת הוראה חוקית ואיומים. בתמצית, נטען בכתב האישום כי בתאריך 1.3.22, שהה המשיב בביתו בעיר לוד, כשהוא מפר את ההוראה החוקית, ובנסיבות אלה איים על המתלוננת שישרוף את הבית- כל זאת, כשהילדים הקטינים נוכחים בבית ולנים את שנתם. המתלוננת, שחששה מפני המשיב, הוציאה את הקטינים ממיטותיהם ולקחה אותם למפלס העליון של הבית, שם מתגוררים אחיו של המשיב, רעייתו וילדיהם הקטינים. בהמשך, הצטייד המשיב בחומר דליק, ניפץ את חלונות הבית והשליך את החומר הדליק מבעד לחלון המנופץ אל תוך סלון הבית וחדר הילדים. כתוצאה ממעשי המשיב, אחזה אש בבית במספר מוקדים ועשן סמיך היתמר מעלה, לכיוון המפלס העליון, שם שהו הקטינים.

מכאן הבקשה שבפניי.

ראשית, יש לצין, כי במקור הוגשה הבקשה לחילוט ערבויות גם כנגד הערבים שהתחייבו לפקח על המשיב ולכאורה כשלו מלמלא אחר משימתם. עם זאת, במהלך הדיונים בפניי הסתבר, כי בחלוף כ- 10 ימים לאחר שחרורו, נעצר המשיב בתחנת רהט ונחקר בחשד לביצוע עבירות תקיפה ואיומים באמצעות אקדח.

באופן תמוה, ועל אף שהמשיב ציין במפורש במסגרת חקירתו בתחנת רהט מיום 29.11.21 כי הוא שוהה במעצר בית, הסכימה היחידה החוקרת בדיון שנערך בפני כב' השופט ליבליין בבית משפט השלום בבאר שבע ביום 8.12.21 (מ"י 70357-11-21) לשחרורו של המשיב בתנאי הרחקה מהעיר רהט למשך 30 ימים, וזאת מבלי שציינה בפני בית המשפט הדן בתיק כי המשיב מורחק מאשתו וכי עליו להימצא בתנאי מעצר בית מלא.

לפיכך, לאחר שהורחק מרהט וממקום מעצר הבית, חזר המשיב להתגורר עם המתלוננת.

בנסיבות אלה, לאחר ששקלה את טענת הערבים, לפיה נוכח הרחקתו של המשיב מרהט, מטבע הדברים, לא המשיכו לפקח עליו במקום מעצר הבית, ובשים לב לכך שהם לא נחקרו במשטרה אודות ההפרה, חזרה בה המבקשת מהבקשה לחילוט ערבויות צד ג'.

דיון והכרעה

3

תכלית מוסד הערבות הוא לאפשר, מחד גיסא, פגיעה קטנה ככל הניתן בחירותו של אדם טרם בירור אשמתו במשפט, ומאידך גיסא, להגן על האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם נאשמים בש"פ 7925/11 לוין נ' מדינת ישראל [27.6.2011]; בש"פ 2823/19 אידה גדמילוב נ' מדינת ישראל ([10.6.2019]) לפיכך, משנוכח בית המשפט כי משוחרר בערובה הפר תנאי מתנאי השחרור, רשאי הוא להורות על חילוט הערבות בהתאם לסעיף 51 בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) תשנ"ו -1996.

אשר לסכום החילוט, סמכות ביהמ"ש להורות על חילוט הערבות היא סמכות שבשיקול דעת ולפיכך רשאי הוא אף להורות על חילוט חלקי של הערבויות, תוך שיובאו בחשבון נסיבות העניין וטיב הפרת תנאי השחרור (בש"פ 6033/19 מהרן דכה נ' מדינת ישראל [10.10.2019]).

מהמקובץ לעיל עולה כי המשיב רמס ברגל גסה את תנאי השחרור. המשיב אמנם נהג בגילוי לב עם חוקריו והסביר שהוא נתון בתנאי מעצר בית בעיר רהט, אולם הוא נמנע מלציין זאת בפני בית המשפט השלום בבאר שבע ובכך תרם לכך שהתקבלו בעניינו שתי החלטות סותרות. לא זו אף זו. המשיב הפר את תנאי ההרחקה ואיסור יצירת הקשר עם המתלוננת, שעמדו בתוקפם, וחזר להתגורר עמה בביתם המשותף בעיר לוד, תוך שהוא מסכן בכך שלומה- לא רק באופן תיאורטי אלא הלכה למעשה, באופן מוחשי וכואב.

לכך יש להוסיף כי המשיב משך את כספי ההפקדה במזומן בכך שביטל את עסקת האשראי ואף בכך יש משום הפרה בוטה של תנאי השחרור.

בנסיבות אלה, נוכח טיב ההפרות וחומרתן, לא מצאתי מקום להקלה עם המשיב על דרך חילוט חלקי של הערבויות.

אשר על כן, אני מורה על חילוט הערובה במזומן וההתחייבות העצמית, קרי, 16,000 ₪.

הכספים ישולמו לא יאוחר מיום 1.6.2022.

ניתנה היום, י"ח אייר תשפ"ב, 19 מאי 2022, בהעדר הצדדים.

המזכירות מתבקשת לשלוח את ההחלטה לצדדים. המסירה למשיב תתבצע באמצעות שב"ס.