1

1.         בפני בקשה לעצור את המשיב (להלן: הנאשם) עד לתום ההליכים נגדו.

2.         הנאשם מואשם בחמשה אישומים, כדלקמן:

א.        נטען כי ביום 24.5.2018 הפר הנאשם תנאי שחרור בכך שיצא ממעצר בית מלא, ובהמשך פרץ למחסן של בית פרטי, גנב 2 מברגות ותיק רחצה, התיישב במסדרון הסמוך והחל שותה לשוכרה בקבוק וודקה ועזב את הבנין כאשר הרכוש בידו;

2

ב.         נטען כי ביום 16.5.2018 הפר הנאשם תנאי שחרור בתיק מעצרים אחר וניסה לגנוב בקבוק משקה אלכוהולי בעודו תחת השפעת אלכוהול נכנס לסניף רשת שיווק;

ג.         נטען כי ביום 7.5.2018 ניסה הנאשם לגנוב בקבוק משקה אלכוהולי מסניף רשת שיווק; לאחר שעוכב וחתם על כתב ערובה האסור עליו להיכנס לסניף הרשת לתקופה של 10 ימים, הוא נכנס לסניף הרשת תוך הפרת ההוראה החוקית, ושוב ניסה לגנוב בקבוק משקה אלכוהולי;

ד.         נטען כי ביום 9.1.2018 גנב בקבוק משקה אלכוהולי מסניף רשת שיווק;

ה.        נטען כי ביום 22.12.2018 גנב הנאשם בקבוק משקה אלכוהולי מסניף רשת שיווק, ולאחר כשלוש שעות שוב גנב בקבוק משקה אלכוהולי מאותו סניף.

3.         הסנגור הנכבד הסכים לראיות לכאורה.

4.         הסנגור מסר גם כן בפתח הדיון כי יטען "לעוצמת עילת מעצר". אציין כבר כאן שתהא אשר תהא התשובה לשאלה האם קמה עילת מסוכנות לאור הנטען בכתב האישום, הפרת תנאי שחרור בערובה מקימה עילת מעצר נפרדת על פי סעיף 21(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (ראו בש"פ 9825/16 אבו סבילה נ' מדינת ישראל, פס' 11 (2.1.2017)). בקשת הסנגור היא, להורות על שחרור הנאשם לחלופת מעצר במסגרת טיפולית לגמילה מאלכוהול החל מיום 1.8.2018, כאשר עד לאותו מועד מסכים הסנגור כי הנאשם ישהה במעצר.

5.         ב"כ המדינה טען למעצר עד תום הליכים, אולם לצד זאת העלה במהלך הדיון את האפשרות לשלוח את הנאשם לתסקיר (ע' 4 ש' 26). הגעתי למסקנה כי יש מקום להורות על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של הנאשם.

6.         כפי שנקבע ב-בש"פ 6096/16 אבו סלב נ' מדינת ישראל, (17.8.2016) (להלן: ענין אבו סלב) שהעתקו הוגש בידי הסנגור הנכבד:

3

"...הכלל הוא, שבית המשפט לא יורה על שחרורו של נאשם לחלופת מעצר לשם התחלת תהליך גמילה, שכן השלב המתאים לגמילה מסמים הינו בדרך כלל שלב ריצוי העונש (ראו: בש"פ 2386/12 הוואשלה נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (5.4.2012)....עם זאת, לכלל זה מספר חריגים, שבגדרם יורה בית המשפט על שילוב הנאשם בהליכי טיפול אף אם טרם הורשע. חריג אחד, שעשוי אולי להיות רלבנטי לענייננו חל כאשר מתקיימים שני התנאים המצטברים הבאים: הליך הגמילה יכול לספק מענה הולם למסוכנות הנשקפת מן הנאשם; פוטנציאל ההצלחה של הליך הגמילה הינו גבוה. בתוך כך על בית המשפט להתרשם כי רצונו של הנאשם להתחיל בטיפול הוא רצון כן ואמיתי ...מטרת החריג האמור הינה, בין היתר, לממש את האינטרס הציבורי לפי נאשמים שיש להם פוטנציאל שיקומי גבוה ייטיבו את דרכם ויחדלו להיות נטל על הציבור, עוד לפני שהורשעו ונגזר דינם...." (שם, פס' 13).

7.         עוד נקבע שם, כי "...המלצת שירות המבחן היא נתון בעל משקל משמעותי, אף כי לא מכריע, בבחינת האפשרות לשחרר את הנאשם לחלופה שיקומית (ראו: בש"פ 5309/05 צמח נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (29.6.2005); עניין סויסה, פסקה 9ב)" (שם, פס' 14).

8.         ואכן, בשורה ארוכה של החלטות שהגיש הסנגור הנכבד, החלטה בענין שחרור לחלופה טיפולית נעשתה למול המלצות של שירות המבחן (בש"פ 2278/08 קרייבסקי נ' מדינת ישראל, פס' 17 (19.3.2008); מ"ת (שלום נצ') 34849-07-10 מדינת ישראל נ' גרישין, ע' 12 (26.8.2010); מ"ת (שלום נצ') 8812-01-12 מדינת ישראל נ' סויסה (עציר), ע' 15 (29.3.2012), בהן מדובר היה, כבענייננו, באדם המכור לאלכוהול.

להחלטות שהגיש הסנגור בהן הוחלט בענין שחרור חלופה טיפולית של נאשמים המכורים לסמים למול המלצות של שירות המבחן ראו: בש"פ 2644/11 דהן נ' מדינת ישראל, פס' 2 (7.4.2011); בש"פ 6344/11 זביידה נ' מדינת ישראל, פס' 8 (14.9.2011); בש"פ 5493/00 כאמלה נ' מדינת ישראל, פס' 7 (7.8.2000); בש"פ 3120/02 עמר נ' מדינת ישראל, פס' 9 (23.4.2002); ב"ש (מחוזי חי') 1465/05 מדינת ישראל נ' מויאל, פס' 4 (16.5.2005); ב"ש (מחוזי י-ם) 6647/04 מדינת ישראל נ' סראחנה, פס' 4 (8.7.2004).

9.         החלטות אלה, ורבות נוספות שהגיש הסנגור הנכבד עצמו, מתיישבות אם האמור בענין אבו סלב בענין המשקל המשמעותי של תסקיר שירות המבחן עת בוחן בית המשפט האם לשחרר נאשם במסגרת הליך המעצר לחלופה טיפולית לשם גמילה מאלכוהול או סמים.

4

10.       אוסיף, כי בענייננו ממילא התקשיתי למצוא טעם מדוע שלא להזמין תסקיר בענין החלופה המוצעת. שכן, כאמור, המועד שבו יוכל הנאשם להשתלב בחלופה הטיפולית המוצעת חל בעוד כחודשיים, והסנגור מסכים כי בינתיים ישהה הנאשם במעצר. בנסיבות אלה, ממילא ניתן להפיק את התועלת מהזמנת תסקיר מעצר מבלי שיהיה בכך כדי לדחות את תחילת הקליטה בחלופה טיפולית, אם יוחלט על כך.

11.       הנני מורה על הזמנת תסקיר מעצר בעניינו של הנאשם, בין היתר בענין החלופה הטיפולית המוצעת על ידו.

12.       הדיון נדחה ליום 9.7.2018 בשעה 15:00.

13.       התסקיר יוגש עד יום 8.7.2018.

14.       הנאשם יובא באמצעות שב"ס.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ח, 11 יוני 2018, בהעדר הצדדים.