1

1.         בפני בקשה לעצור את המשיב (להלן: הנאשם) עד לתום ההליכים נגדו.

2

2.         על-פי הנטען בכתב האישום, הנאשם הוא תושב יהודה והשומרון הנשוי לאשה המתגוררת בזרזיר בישראל ואב לארבעת ילדיה. נטען כי המשיב תקף את אשתו (להלן: המתלוננת) ואיים עליה. נטען, בין היתר, כי הוא קרא לה "שרמוטה" ו"זונה", אמר שיפגע בכבודן שלה ושל משפחתה, ישפיל ויעליב אותה. נטען כי הוא תקף את המתלוננת בכך שמשך בשערות ראשה, הפיל אותה וגרר אותה על הרצפה, וכן היכה אותה במכה לפניה. בהמשך לכך, על-פי הנטען, הוא תפס את מכשיר הטלפון הנייד שלה, זרק אותו לרצפה ושבר אותו, תוך שאמר לה "עכשיו תתקשרי למשטרה". נטען, כי בהמשך תפס הנאשם את מכשיר הטלפון של גיסה, באמצעותו ניסתה להתקשר למשטרה, וזרק אותו לרצפה; ובהמשך, משך בשערות ראשה ודחף אותה לעבר בלוני גז סמוכים. בהמשך, סטר בפניה וירק על גופה, ואיים עליה כי "יגמור את כל משפחתה", ואיים להרוג את כל משפחת אשתו. כן נטען כי הנאשם זרק נעלים על אחייניתו הקטינה. בהמשך, על-פי הנטען, נסע הנאשם ברכבה של המתלוננת למרות שלא היה לו רשיון נהיגה תקף. עוד נטען כי הנאשם שוהה בישראל במשך כ-8 חודשים שלא כדין ושלא בהתאם לתנאי ההיתרים שניתנו לו (אשר, במועדים שבהם היו לו היתרים כאלה, קבעו שעות שהות מסוימות). המשיב מואשם בכניסה לישראל שלא כחוק, באיומים, בהיזק לרכוש במזיד, בתקיפה סתם של בת זוג, בנהיגת רכב שאינו רשום באזור ללא היתר, עבירה לפי תקנה 578ב לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, ורשיון נהיגה שפקע במשך יותר מ-12 חודשים, עבירה על סעיף 10א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

3.         הסנגור הנכבד הודיע כי הוא מסכים כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים נגד המשיב; כן הסכים לקיומה של עילת מעצר בדבר חשש מפני הימלטות מהדין. המדינה טוענת גם לעילת מסוכנות; זו כמובן קיימת, כעילה סטטוטורית בענין עבירת אלימות במשפחה וגם לאור פרטי המיוחס למשיב בענין זה.

4.         הסנגור הציג שתי חלופות מעצר: הראשונה, מעצר בית בבית אחי הנאשם; השניה, הרחקה אל מחוץ לתחומי המדינה.

3

5.         בענין החלופה המוצעת בדמות מעצר בית בישראל: אף אם אניח כי קיים מקום לשקול בנסיבות הענין חלופת מעצר בישראל (ואינני מניח דבר בענין זה בהחלטה זו), אין בידי לסמוך ידי על תמהיל המשמורנים שהוצע למעצר בית, שהם אחי הנאשם ואשת אחיו. שכן, אחי הנאשם העיד לאחר אזהרה כי הוא מעולם לא נחקר בעבר בידי המשטרה; אולם בהמשך אישר כי נחקר בגין חשד להסעת שוהה בלתי חוקי, ומיאן להכחיש שנחקר בחשד להעסקת עובד זר (ע' 3 ש' 27 - ע' 4 ש' 2). הסברו של משמורן מוצע זה לפיו לא ידע כי מדובר בחקירה בגין פלילים (ע' 4 ש' 4) אינו מקובל עלי. הסנגור טען כי אנשים שוכחים דברים שקראו לפני 15 שנים. אמנם אנשים אינם זוכרים דברים רבים לאחר 15 שנים, אולם אין זה סביר שאדם, הטוען שמעולם לא נחקר במשטרה, ישכח את חווית החקירה במשטרה לראשונה בחייו, גם לאחר 15 שנים. איני מוכן לסמוך ידי על חלופה בביתו של אח זה, אף אם תוגדר אשתו כמשמורנית יחידה.

6.         בענין החלופה המוצעת בדמות הרחקת הנאשם אל מחוץ לתחומי המדינה: אילו סברתי שעילת המעצר היחידה בעניינו של הנאשם היתה החשש מפני הימלטות מהדין, ייתכן והיה מקום להורות על שחרור כנגד תנאים לרבות הפקדה כספית. אולם העובדות הנטענות בכתב האישום, לגביהן מצא גם הנאשם ראיות לכאורה, עניינן איום ברצח אשתו ומשפחתה, וכן תקיפת אשתו בסטירה, מכה ובגרירתה בשערות ראשה. בנסיבות אלה, יש מקום טרם שקילת חלופת מעצר לערוך תסקיר מעצר, על מנת לבחון היטב את מידת המסוכנות של הנאשם כלפי אשתו. וב-בש"פ 6781/13 קונדוס נ' מדינת ישראל (4.11.2013) שעסקהבסוגיית חלופת מעצר לתושב האזור, עמד בית המשפט העליון בין היתר על כך, שכאשר מדובר בעבירות חמורות, נאשם משוחרר לאזור עלול לשוב ולהיכנס לישראל לשם ביצוע עבירות דומות נוספות (שם, פס' 11). נוכח מסוכנותו של הנאשם כלפי אשתו כפי שזו עולה מהנטען בכתב האישום, ומשהרחקה לאזור אינה כשלעצמה מבטיחה שהוא לא יוכל להיכנס חזרה לישראל כדי לחזור על עבירות דומות כלפיה, יש מקום לתסקיר מעצר בעייננו של הנאשם גם למול חלופה מוצעת של הרחקה מתחומי המדינה.

7.         לאור האמור, הנני דוחה את המשך הדיון ליום 28.6.2018 בשעה 12:00.

8.         שירות המבחן יערוך תסקיר מעצר בעניינו של הנאשם ויגישו עד 27.6.2018.

9.         הנאשם יובא לדיון באמצעות שב"ס.

10.       המזכירות תמציא העתק החלטה זו לשב"ס ולשירות המבחן.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשע"ח, 06 יוני 2018, במעמד הצדדים.