1

בקשה לעיון חוזר - פתיחת חלונות.

כנגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות שוד בנסיבות מחמירות. על פי הנטען בכתב האישום, שדדו המבקשים בצוותא מאפייה בכפר מגוריהם בבענה.

ביום 31/3/2020 הוריתי על המרת מעצרו הממשי של מבקש 1 למעצר באיזוק. ביום 1/4/2020 הומר מעצרו של מבקש 2 למעצר באיזוק. בין לבין, ביום 23/6/2020, הורשעו המבקשים בהסדר. המבקשים ממתינים לגזירת דינם.

המבקשים עתרו לפתוח להם חלונות להתאווררות בליווי מפקח. תחילה התנגדה המאשימה, ולבסוף הותירה לשיקול דעת.

לאחר ששקלתי הדברים, סבורני כי דין הבקשה להתקבל.

2

ככלל, חלוף של כשלושה חודשים מעם מעצר באיזוק אינו מהווה חלוף זמן ממושך. יחד עם זאת, כפי שקבעה הפסיקה, מדובר במושג גמיש, המשתנה ממקרה למקרה ומנאשם לנאשם, ובמקרה שבפנינו, חלות נסיבות חריגות ומיוחדות, המצדיקות לראות בפרק הזמן שחלף פרק זמן המספיק למתן חלונות התאווררות. אשר לתכלית במתן חלונות התאווררות, אפנה לבש"פ 12/20 לוינטנט נ' מדינת ישראל.

מדובר במבקשים שנטלו אחריות סמוך לאחר האירוע. זמן קצר לאחר מכן נערכה סולחה, להבנתי, עם נפגעי העבירה. המשפחות דאגו כי נפגעי העבירה לא יצאו ניזוקים. תסקירי שירות המבחן העריכו המסוכנות כבינונית, והמפקחים לימדו על עצמם כי הם מסוגלים לעמוד במשימה ולפקח כדבעי. שני המבקשים חוו הרתעה ממעצרם, וגם בכך אלמנט המאפשר התחשבות. זאת, בצד נטילת האחריות בתיק העיקרי, מאפשרים הקלת-מה בתנאי הפגיעה בחירות.

אני מתיר פתיחת חלונות למבקש 1 מדי יום בין שעות 10:00-11:00 ובין השעות 15:00-17:00.

אני מתיר פתיחת חלונות למבקש 2 בכל יום בין השעות 11:00-12:00 ובין השעות 18:00-20:00.

המזכירות תעביר ליחידת האיזוק ולצדדים.

ניתנה היום, ב' תמוז תש"פ, 24 יוני 2020, בהעדר הצדדים.