1

לפני בקשה של המשיב לעיון חוזר בהחלטה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים.

המשיב נעצר לאחר שהואשם בביצועה של עבירות סמים (הקמה וניהול מעבדה לגידול קנבוס). בהחלטה מיום 1.1.20 מצאתי כי לא ניתן לאפשר את שחרורו ואף לא להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני מהנימוקים שפורטו.

אציין בקצרה כי לצד העבירה החמורה בשים לב לנסיבות ביצועה וכמות הסם, הוברר כי למשיב הרשעות קודמות וכי בגדרו של הליך קודם הפר תנאי שחרור שהוטלו עליו. תנאים אלה היו מעצר בית באותו בית ובאותו פיקוח שהוצעו לפני. בנוסף נמצא קושי נוסף והוא כי בנה של המפקחת המוצעת נחשד בשותפות לאותה עבירה שבגינה הוגש כתב האישום, ונמצא מבקר באותו מקום שבו נוהל מפעל גידול הסמים ללא שהובררו נסיבות הביקור.

המשיב הגיש לבית המשפט העליון ערר על ההחלטה (בש"פ 273/20). בהחלטה שניתנה על ידי כב' השופט י' עמית נקבע כי:

2

"כידוע, בית המשפט נדרש בהליכי מעצר להתייחס הן למעשה והן לעושה. במקרה דנן, העורר על אף גילו הצעיר, הספיק להסתבך בעבירות פליליות. לא נעלמה מעיניי המלצתו האחרונה של שירות המבחן, אך נתתי דעתי דווקא לתסקיר הראשון של שירות המבחן אשר עומד על דפוסי התנהגות עברייניים וקשרים שוליים של העורר. דומה כי על אף גילו הצעיר, למרבה הצער, העורר כבר סימן כיוון בחייו.

לכך יש להוסיף כי בעבר שהה העורר בתנאי מעצר בית פיקוח המפקחים המוצעים והפר את תנאי מעצר הבית. כפי שעולה מן החומר שבפניי, גם התנהגותו באותו אירוע מלמדת על דפוסים עברייניים." (החלטה מיום 15.1.2020).

הבקשה שלפני היא לעיון חוזר בהחלטה, תוך שהחלופה המוצעת היא אותה חלופה: אותו בית, אותם מפקחים, אך הוספת שתי מפקחות נוספות. הנימוק שהובא לעיון החוזר, למעט חלוף הזמן הוא מצב החרום בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, והתקנת תקנות שעת חירום (דיוני מעצרים), התש"פ-2020.

לטענת בא כוח המשיב הסיכוי להדבקה בעת השהות במעצר, וכן היעדר האפשרות לקדם גידול או מכירה של סמים במצב הדברים הנוכחי משנה את נקודת האיזון. עוד נטען לכך שההליך העיקרי צפוי להתארך. המבקשת מתנגדת לשינוי התנאים.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה.

כפי שציינתי לעיל מדובר באותה חלופה שהוצעה ונפסלה. הוספת המפקחות אינה משנה מבחינה זו שכן פסילת החלופה לא נשענה על אי התאמתה של המפקחת שהוצעה אז אלא על היעדר האפשרות לתת במשיב אמון.

3

אכן, מצב החירום מחייב בחינה מחודשת של הצורך במעצר אך הוא אינו מוביל באופן אוטומטי לשחרורם של כל העצורים. אין בבקשה כל נימוק הנותן מענה לשאלה במה מיוחד עניינו של המשיב מעניינו של כל עצור אחר, ובמה מצבו הרפואי מעמיד אותו בסיכון גבוה מאחרים להידבקות בשל תנאי הכליאה והמעצר. המדובר בשיקול שיש לתת אליו את הדעת אך הוא אחד השיקולים (ר' בש"פ 2292/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (29.3.2020), ע"פ871/20 אברהם אברג'יל נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (30.3.2020)). בנסיבות המקרה שלפני לא ראיתי כי נקודת האיזון שונה במידה המצדיקה את שחרורו של המשיב ממעצר.

הבקשה לעיון חוזר נדחית.

המזכירות תעביר ההחלטה לפרקליטות, לסנגור, וכן לשב"ס שידאג להעבירה למשיב (העצור כלא רימונים).

ניתנה היום, ו' ניסן תש"פ, 31 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.