1

כתב-האישום

2

1.         כנגד המשיב ונאשם נוסף [להלן: "מהרי"] הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירה של שוד מזוין בחבורה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). מכתב האישום עולה כי המשיב ומהרי הבחינו במתלונן יוצא מרכבו לאחר חצות בליל 11/02/16, רצו לעברו, החזירו אותו אל תוך הרכב ונכנסו יחד עמו לרכב. בנסיבות אלו, במטרה להטיל מורא על המתלונן, אמר מהרי למתלונן כי הוא רוצה לנסוע לחברתו כדי לדקור אותה, הוציא להב של סכין יפנית והצמיד אותה לצווארו של המתלונן. בשל פחדו מפני המשיב ומהרי נעתר המתלונן לבקשתו של מהרי והחל להסיעו על פי הנחייתו. במהלך הדרך פגשו המשיב ומהרי במעורב נוסף [להלן: "נתנאל"] אשר נכנס אף הוא לרכב, קילל את המתלונן וניסה להוציאו מהרכב בכוח, כשבהמשך התיישב במושב האחורי לצדו של המשיב. המתלונן המשיך בנסיעה על פי הנחיות מהרי, המשיב ונתנאל, ומשהגיעו בסמוך לבית הקברות, הורה לו מהרי להיכנס אל תוך בית הקברות אך המתלונן סירב. בשלב זה, נתנאל שלף סכין ודקר את המתלונן בראשו. המתלונן שחשש לחייו, ביקש ממהרי, המשיב ונתנאל שיאפשרו לו לעזוב את הרכב אך נתנאל מנע זאת ממנו תוך שהוא מכה אותו. בסופו של האירוע הותירו מהרי, המשיב ונתנאל את המתלונן שותת דם ברחוב, איימו עליו פן יפנה למשטרה, נטלו את רכבו והעבירו אותו לשני אחרים על מנת שיפעלו למכירת הרכב.

2.         בא-כוחו של מהרי לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר, ועניינו קבוע לקבלת תסקיר מעצר ליום 03/05/16.

גדר המחלוקת

3.         בעניינו של המשיב, חלק הסנגור המלומד על קיומן של ראיות לכאורה כשטענתו המרכזית היא כי למעשה המשיב לא זוהה על ידי המתלונן ובנוסף, לא קיימת כל ראיה פורנזית הקושרת אותו לרכב.

4.         ב"כ הצדדים שניהם הגישו עיקרי טיעון בכתב, שמעתי טענותיהם ועיינתי בחומר הראיות.

דיון והכרעה: סקירת הראיות

5.         לאחר אירוע האלימות, המתלונן התקשר לחברתו, ד' ל' [ע.ת.2, להלן: "ד'"]. הוא תיאר בפניה את האלימות שנקטו כלפיו השלושה בעודו שותת דם (ראו תמונת המתלונן מהזירה שצולמה על-ידי פקד אריאל כהן). היא ביקשה מנהג מונית שיתקשר לאמבולנס, וכך הגיעו למקום האמבולנס אשר פינה את המתלונן לבית-חולים לניאדו וכן כוחות משטרה (ראו הודעתה מיום 23.2.16).

6.         עדותו של המתלונן (ע.ת.1) נגבתה לראשונה ביום 11.2.16 בשעה 3:20 בעודו בבית-החולים על-ידי השוטר פחראדין (ע.ת.10). המתלונן תיאר את כל השתלשלות העניינים המפורטת בכתב-האישום, כששלושה בחורים היו מעורבים בו. המתלונן נקב בשמותיהם של מהרי ונתנאל - אך את שמו של המעורב השלישי לא זכר בתחילה ומסר כי "השלישי גר בשכונה לא יודע מה שמו" (עמ'2 שורה 18). אני מקבלת את גישת הפרקליטות, כי מאמירה זו ומתיאור המתלונן ניתן להסיק, כי קיימת היכרות קודמת בין המתלונן לבין המעורב השלישי.

7.         בהמשך ההודעה, מסר המתלונן את שמו של המשיב (עמ' 3 שורה 3), כאשר הוא תיאר את מעשיו ומקום הישיבה של המשיב ברכב.

3

8.         בהודעה נוספת שנמסרה מספר שעות לאחר מכן (בשעה 9:30) מסר המתלונן את השתלשלות העניינים בצורה מפורטת וקוהרנטית, נקב בשמו של המשיב ותיאר את כל מעשיו. יצוין, שהמתלונן חזר על כך, כי את המשיב הוא מכיר מהשכונה, אם כי אין ביניהם קשר (עמ' 1 שורות 10 - 11). במהלך החקירה הוצגו לפניו תמונות המשיב, מהרי ונתנאל, והמתלונן אישר כי אלו המעורבים ואף דירג את רמת ההיכרות עם כל אחד מהם (עמ' 2 שורה 40 והלאה). המתלונן הדגיש, כי הוא בטוח בצורה מוחלטת בזיהוי המעורבים - בעיקר לגבי מהרי והמשיב, שהם שכנים שלו.

9.         בימים שלאחר מכן, בעוד החקירה ממשיכה להתנהל, המשיב ומהרי נחקרים, ושניהם שומרים על זכות השתיקה. יצוין, כי על-פי האמור בבקשת המדינה וכפי שעולה מחומר הראיות, נתנאל לא אותר עד היום.

10.       ביום 23.2.16 נערך עימות בין המתלונן לבין המשיב. המתלונן הטיח במשיב את כל פרטי התנהלותו במהלך האירוע האלים. המשיב שתק לאורך כל העימות.

11.       פעולות חקירה מאוחרות יותר מבהירות כיצד התגלגל אופן מסירת שמו של המשיב למשטרה - שהיא הסוגיה המרכזית העומדת בבסיס טענות הסניגור. במזכר מיום 24.2.16 הבהיר השוטר פחראדין, כי במהלך גביית הודעת המתלונן, לא ידע הוא למסור את שמו של המעורב השלישי למרות שהיתה לו היכרות מוקדמת איתו. במהלך כתיבת העדות, קיבלה חברתו, ד', תמונות והודעות "וואטספ" שונות, אותן הציגה למתלונן. באחת התמונות זיהה את המשיב כמעורב באירוע. שמו נמסר למתלונן על-ידי אחותו, ולכן ידע למסור את פרטיו רק לקראת סוף העדות. השוטר מציין במזכר, כי לא תיאר את אופן הזיהוי מכיוון שלא ייחס לכך חשיבות.

12.       אחותו של המתלונן, פ' ק' [להלן: "פ'"] מסרה עדות ביום 25.2.16, ובה תיארה כי בליל האירוע ד' התקשרה אליה וסיפרה כי מהרי היה מעורב באירוע. פ' שלחה לד' תמונות שנלקחו מחשבון הפייסבוק של מהרי, ובהן הוא נראה עם חברים/מכרים. בתמונה האחרונה ששלחה למכשיר הסלולרי של ד'ו, זיהה המתלונן את מי שנכח ברכב (וכן זיהה שניים נוספים אותם הכיר בשמם, אך שלא נכחו באירוע האלימות כלפיו), והאחות היא שמסרה למתלונן את שמו של המשיב ואת שמו של נתנאל (ראו גם הודעתה של ד' מיום 28.2.16, המחזקת את אופן הזיהוי והצגת מספר תמונות האחת אחרי השניה עד שהמתלונן זיהה את המשיב).

4

13.       עיננו הרואות, אם כן, כי מלכתחילה תיאר המתלונן אירוע אלימות חמור כלפיו בו היו מעורבים 3 בחורים מהשכונה, אותם הוא מכיר. הוא ידע לנקוב בשמות של שניים מהם, ובהמשך זיהה את דמותו של המשיב בתמונות - כאשר לאחר מכן אחותו היא שהזכירה לו את שמו. המתלונן מסר גרסאות קוהרנטיות ועמד על מעורבותו של המשיב גם במהלך העימות נגדו - כאשר המשיב שתק לאורך כל הדרך.

14.       כל טענות הסניגור אשר נשמעו לגבי אופן הזיהוי דינן להיבחן בתיק העיקרי ובמסגרת סוגיית המשקל שיש ליתן לזיהוי המשיב על-ידי המתלונן. יצוין, כי חיזוק לאמינות הזיהוי (נכון לשלב זה) מצויה בעובדה, כי ט.א. של נתנאל נמצאה בפנים רכב המתלונן. לצד הזיהוי, מצויה שתיקתו של המשיב בחקירות ובעימות, כאשר במארג הראייתי הנוכחי שתיקתו של המשיב, במקום בו היה מתבקש הסבר מצידו, מחזקת את ראיות התביעה לצורך קיומן של ראיות לכאורה (ראו, למשל: בש"פ 4329/12 אימאם נגד מדינת ישראל (13.6.12)).

15.       אשר על כן, אני קובעת כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית המקימה סיכוי סביר להרשעת המשיב במיוחס לו.

            עילת מעצר ובדיקת חלופת מעצר

16.       לענין עילות המעצר יצוין, כי מדובר באירוע אלים וחמור המבסס מסוכנות מובהקת. בהקשר של מסוכנות, יש לציין עוד, כי לחובת המשיב רישום פלילי ללא הרשעה מבית-משפט לנוער משנת 2013 בגין ביצוע עבירות של החזקת סכין ופציעה כשהעבריין מזוין, כשהוטלו עליו דרכי טיפול של של"צ, צו מבחן וחתימה על התחייבות. עוד יש לקחת בחשבון, כי נתנאל, המעורב השלישי, מצוי בבריחה וטרם אותר.

17.       אלא, שעל פי עובדות כתב האישום, נראה כי המשיב היה הדומיננטי פחות מבין חברי החבורה האלימה. על רקע חלקו באירוע אני רואה לנכון לשלחו לקבלת תסקיר מעצר בעניינו, אם כי אני מבהירה, כי אל לו למשיב לפתח ציפיות ממהלך זה.

            בכל מקרה, אומר כבר, כי הסנגור הציע חלופת מעצר משפחתית בעיר נתניה שאותה לא אהיה מוכנה לבחון נוכח הסמיכות למקום מגורי המתלונן. ככל שתוצע חלופת מעצר מחוץ לעיר נתניה, שירות המבחן יבדוק אותה.

18.       אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, מורה על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת.

            קובעת דיון בעניינו ליום 9.5.16 שעה 11:30 לפני שופטת תורנית.

            תסקיר מעצר יגיע לתיק בית-המשפט עד ליום 8.5.16.

19.       המזכירות תעביר החלטה זו לשירות המבחן. המשיב יובא לדיון קבעתי ממקום מעצרו.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ו, 17 אפריל 2016, במעמד הנוכחים.