1

בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 31.12.15, לפיה שוחרר המשיב בתנאי מעצר בית.

ב"כ המשיב טען כי לאחר שעיין בחומר הראיות, עלו מספר נקודות שיש בהן לשנות את ההחלטה שניתנה. טיעוני הבקשה עוסקים בנסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של המשיב, וכן בפן המשפטי.

לגבי נסיבות ביצוע העבירה - טען ב"כ המשיב כי המשיב סירב לקבלת סכום כסף של 100,000 ₪ וביקש מקדמה בלבד. מדובר בעובדה שצוינה באופן מפורש בסעיף 7 לעובדות כתב האישום, כך שאין בה כל חדש. בנוסף, טען כי המשיב לא פרסם כל פרסום ברשת ה"פייסבוק". מדובר בעובדה שכלל לא יוחסה למשיב, לא עלתה במהלך הדיון, וודאי שההחלטה לא התבססה על עובדה זו.

2

לגבי נסיבותיו האישיות של המשיב - טען בא כוחו כי המשיב ובת זוגו איבדו בעבר תינוקת אשר נולדה כפגה, וכן כי סובלים ממצב כלכלי קשה. אין מדובר בנסיבות חדשות אשר התעוררו זה עתה, ולא ניתן היה להעלותן במהלך הדיון. למעלה מהצורך אציין, כי אף אם הייתי נדרש לנסיבות אלה, היה בהן כדי להעצים את מסוכנות המשיב. באופן דומה, החלטת שחרור המשיב בתנאים מגבילים, כלל לא התבססה על צו הבאה הקיים כנגדו בתיק אחר בבית המשפט בתל אביב, לגביו טען בא כוחו בבקשה, כי הומר להתחייבות עצמית, כך שאין מדובר בנסיבה שיש בה להביא לעיון חוזר בהחלטה.

לגבי הטיעון המשפטי - ב"כ המשיב הסכים בדיון לקיומן של ראיות לכאורה, ואף היפנה להודאת המשיב במיוחס לו. אין לקבל כעת בקשה לקיום "מקצה שיפורים", כבקשה לעיון חוזר.

כפי שהדגיש כב' השופט דנציגר:

"ככלל, למעט במקרים חריגים בהם הנסיבות המיוחדות מחייבות זאת, סבור אני כי אין ליתן יד להתנהלות בגדרה בעל דין מנסה לחזור בו מהסכמתו על דרך של בחינת מסכת הראיות לכאורה מחדש במסגרת בקשה לעיון חוזר. היעתרות לניסיון זה מקנה לבעל דין אפשרות ל"מקצה שיפורים", באופן שהופך את הבקשה לעיון חוזר למעין "ערר" על קביעת קיומן של ראיות לכאורה. משנתן העורר את הסכמתו לקיומן של ראיות לכאורה, ומשלא הגיש ערר על קביעת בית המשפט המחוזי אודות קיומן של ראיות לכאורה, אין לאפשר לו בדיעבד ובחלוף הזמן את פתיחת הדיון מחדש כאילו לא היו דברים מעולם וכאילו הדיון עתה מתנהל במנותק מכל מה שאירע עד כה בתיק"

(בש"פ 8265/09 מדינת ישראל נ' יהונתן אלמליח, (28.10.2009), פסקה 22).

למעלה הדרוש, אציין כי ב"כ המבקש, טען בבקשה לעיון חוזר שהוראת החיקוק המיוחסת למשיב, מעלה בעיה משפטית. לא ברור מהי הנסיבה החדשה, אשר הביאה לשינוי טיעון אותו סנגור, שהסכים בדיון כי עובדות כתב האישום מקימות את העבירות המיוחסות למבקש.

נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי בבקשה כל עילה לקיום דיון במסגרת עיון חוזר, ולפיכך -

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ו, 02 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.