1

1.         ביום 29/10/15 הוגש נגד המבקש, ושלושה נוספים, כתב אישום ובו שלושה אישומים.

באישום הראשון נטען כי ביום 13/9/15 קשרו המבקש, נאשם מס' 1 (ר. עזרן) ואדם נוסף בשם שניר ואזנה ("שניר") קשר לפשע, דהיינו אספקת אקדח ותחמושת לשניר על מנת שיפגע בהם במספר תושבי אשדוד אשר עזרן חשד כי היו קשורים בפיצוץ מכונית (יום קודם לכן - 12/9/15) בה נסע חברו עופר טוביאנה ("עופר") ואשר כתוצאה ממנו נפצע עופר קשות.

במסגרת הקשר האמור, נפגשו המבקש שניר ונאשם מספר 3 (צור בן שבת - "צור") נסעו יחדיו לאזור חולי ליד אשדוד, המבקש חפר במקום הוציא אקדח שהיה טמון שם ומסרו לידי שניר.

באישום השני, נטען כי לאחר מספר ימים נפגש המבקש עם הנאשם מס' 4 ("גל") קיבל ממנו שקית ובה 10 כדורי אקדח ומסרם לידי שניר על מנת לבצע באמצעותם ובאמצעות האקדח הנ"ל את פיגוע הירי המתוכנן.

2

באישום השלישי, נטען כי סמוך ל- 28/9/15 - הנאשם 1 ("עזרן") שניר וקושרים נוספים ערכו תצפיות וסיורי מעקב אחרי יעדי הפגיעה המתוכננים - וזאת בהמשך לקשר שקשרו מלכתחילה המבקש והנאשם 1 לביצוע פיגועי הירי המתוכננים - נשוא אישומים 1 ו- 2.

2.         המדינה הגישה בקשה למעצר הנאשמים עד לתום ההליכים.

בישיבת בית המשפט (כב' השופט א. טהה) מיום 26/11/15 הודיעה ב"כ המבקש (הלא הוא נאשם מס' 2) כי אכן קיימות ראיות לכאורה "לעניין עבירות הנשק בלבד" - והוסיפה כי "נסכים בשלב זה למעצרו של המשיב" (המבקש דנן - י.א.) עד תום ההליכים - תוך שמירת זכותו לפנות בבקשה לעיון חוזר לכשתימצא חלופה".

בו ביום - הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש על לתום ההליכים.

3.         ביום 6/6/16 פנה המבקש בבקשה זו שבפני לעיון חוזר בהחלטת המעצר והציע חלופת מעצר בדרך מעצר בית בביתו שבישוב מזכרת בתיה - בפיקוח בת זוגו ואמו.

            בדיון שהתקיים בבקשה זו ביום 20/6/16, בפני כב' השופט נ. אבו טהה - טען ב"כ המבקש כי מן הדין להיעתר לבקשתו לעיון חוזר ולהורות על שחרורו לחלופת המעצר.

            זאת, בשל הזמן שחלף מאז הגשת כתב האישום ולאור העובדה שביום 27/1/16 שוחרר נאשם 3 ("צור") למעצר בפיקוח אלקטרוני.

            בנוסף - עלה בידו להציע את חלופת המעצר האמורה.

4.         בהחלטה מיום 23/6/16 דחה כב' השופט נ. אבו טהה את טענת חלוף הזמן וטענת ה"אפלייה" ביחס לנאשם 3 ("צור") - וזאת מהנימוקים המפורטים בהחלטה.

            עם זאת, בית המשפט הוסיף וקבע כי "הצעת חלופת מעצר מקום בו נאשם נעצר עד תום ההליכים מבלי שהוצגה עובר למעצרו חלופה כלשהי - הינה עילה המצדיקה עיון חוזר בהחלטת המעצר".

            נוכח זאת - הורה כב' השופט נ. אבו טהה על עריכת תסקיר מעצר לבחינת החלופה מוצעת.

            עם זאת - הוסיף בית המשפט והבהיר לעניין זה כי "אין בהפניית המבקש לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר, כדי להעיד על התוצאה שתתקבל בסופו של יום, בשים לב לכך שעבירות נשק מצדיקות מעצר עד תום ההליכים... בהתאם נפסק כי רק במקרים חריגים ניתן יהיה לשלול את המסוכנות האמורה ולהצדיק שחרור לחלופת מעצר (בש"פ 1084/12, בש"פ 519/11)".

            המשך הדיון, לאחר קבלת תסקיר המעצר, נקבע ליום 25/7/16 והתקיים בפני בשבתי כשופט תורן בפגרה.

3

5.         בישיבת 25/7/16 הובא בפני תסקיר המעצר ובסיכומו המלצה חיובית של שירות המבחן לחלופת המעצר המוצעת, דהיינו - מעצר בית מלא בבית המבקש במזכרת בתיה בפיקוח בת זוגו של המבקש ובסיוע אמו, גיסתו וחמיו.

            להערכת שרות המבחן, "הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק ופוגעת כלפי סביבתו הינו "נמוך-בינוני" וניתן לתת לו מענה באמצעות חלופת מעצר אנושית שתספק פיקוח רציף וסמכותי".

6.         לאחר שבחנתי טענות ב"כ הצדדים בישיבת 25/7/16 ושבתי ועיינתי בתסקיר המעצר לפרטיו - מסקנתי הינה כי בנסיבות האישומים, המוכחים לכאורה, אין מקום להיעתר לבקשה לשחרור המבקש לחלופת המעצר.

            כפי שפורט בהחלטת כב' השופט נ. אבו טהה מיום 23/6/16 ההלכה הפסוקה הינה כי "עבירות נשק" מצדיקות, ואף מחייבות, מעצר עד תום ההליכים - ורק במקרים חריגים ונדירים ניתן לשלול המסוכנות הנודעת מהם ולהצדיק שחרור לחלופת מעצר (ור' לעניין זה בש"פ 5948/15 מיום 21/9/15, בש"פ 1084/12 מיום 9/2/12, בש"פ 519/11 מיום 26/1/11 - ולאחרונה ממש, בש"פ 4513/16 מיום 22/6/16 - בפיסקה 33).

            הלכה זו יסודה בשילוב עילת המעצר הסטאטוטורית הקבועה לעניין עבירות הנשק והמסוכנות הרבה הנשקפת לציבור מעבירות אלה ומבצעיהן.

            עבירות הנשק המיוחסות למבקש, והמוכחות לכאורה, אינן מסתכמות בעצם ההחזקה, ההטמנה, הנשיאה והמסירה של הנשק (בשלב ראשון אקדח ולאחר מכן תחמושת). חומרתן ומסוכנותם היתרה נובעת מהשתלבות עבירות אלה בקשר שקשרו המבקש, הנאשם 1 ו"שניר" לבצע באמצעות נשק זה פיגועי ירי וחיסול - כנטען בשלושת האישומים וכמוכח לכאורה.

            מן הראוי לציין בהקשר זה של הראיות הלכאוריות - כי בישיבה הראשונה של הליכי המעצר הסכימו ב"כ המבקש לקיומן של ראיות לכאורה "רק" בעבירות הנשק.

            ברם, בדיון הראשון שהתקיים בבקשה זו לעיון חוזר (בפני כב' השופט נ. אבו טהה) ביום 20/6/16 הודיע ב"כ המבקש כי הוא מסכים גם לקיומן של ראיות לכאורה בעבירות הנטענות באישום השלישי (דהיינו - תצפית ומעקבי הקושרים הנוספים אחר יעדי פיגוע הירי המתוכנן) "אם כי לשיטתו עוצמת הראיות לכאורה בעניין זה חלשה יותר מהראיות הלכאוריות לעניין "עבירות הנשק".

4

7.         המעשים והעבירות, המוכחים לכאורה, חושפים אפוא עבירות נשק ברמתן המסוכנת עד למאוד המבוצעות על ידי המבקש תוך ידיעה כי הנשק מיועד לפעולות ירי וחיסול מתוכננות של חברי "קבוצה יריבה".

            המבקש, ביודעו זאת, מוסר לקושרים הנוספים אקדח שהוטמן על ידו מבעוד זמן באזור חולי באשדוד, ממשיך לאחר מכן ומספק למבצעי הירי המתוכנן את התחמושת - ומודע להשתכללות הקשר לשלב נוסף של תצפיות ומעקבים אחרי יעדי האדם שסומנו לפגיעה - ברחובות העיר.

8.         לא מצאתי כי חלופת המעצר המוצעת - דהיינו, שחרור המבקש לביתו במזכרת בתיה בפיקוח אשתו ואמו - תספיק להשגת תכלית המעצר ולאיון המסוכנות הקשה הנודעת ממנו.

            מנימוקיו של כב' השופט נ. אבו טהה, בהחלטה מיום 23/1/16, איני מוצא ממש בטענת ה"אפליה" לעניין שחרורו של הנאשם 3 לתנאי מעצר באיזוק אלקטרוני.

            חלקו של הנאשם 3 בעבירות שבכתב האישום מצומצם בצורה משמעותית ביותר מההיקף המיוחס, והמוכח לכאורה, למבקש דנן - שהיה, כאמור באותה החלטה, "הרוח החיה" בשרשרת עבירות הנשק והקשר לביצוע הפשע שבכתב האישום.

9.         אשר על כן - אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ו, 27 יולי 2016, במעמד ב"כ הצדדים.