מ"ת 6253/03/19 – מדינת ישראל – פמ"ד פלילי נגד בנימין שלמה
בית המשפט המחוזי בבאר שבע |
|
|
|
מ"ת 6253-03-19 מדינת ישראל נ' שלמה(עציר)
|
1
בפני |
כבוד השופט נסר אבו טהה
|
|
מבקשת |
מדינת ישראל - פמ"ד פלילי |
|
נגד
|
||
משיב |
בנימין שלמה (עציר) ב"כ המשיב עו"ד נס בן נתן ועו"ד נעמה אלחדד
|
|
|
||
החלטה
|
1.
זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו על רקע כתב האישום המייחס
לו לכאורה עבירה של סחיטה באיומים - לפי סעיף
2. עובדות כתב האישום:
א. בין המשיב לד.ו. (להלן: "המתלונן") אין היכרות מוקדמת. מ"ע הוא דודו של המתלונן, ולו היכרות קודמת עם המשיב.
ב. במשך תקופה ארוכה עובר לאירוע נשוא כתב האישום, היה סכסוך בין המתלונן ובין רועי לנקרי (להלן: "רועי"), על רקע קשר זוגי של המתלונן עם גרושתו של רועי (להלן: "בת הזוג").
ג. בתאריך 26.12.18, היה המתלונן באשדוד, באתר עבודה, במסגרת עיסוקו כקבלן. במקום ובמועד הנ"ל התפתחה תגרה בין המתלונן ובני משפחתי, ובין רועי, ושניים אחרים, שביניהם עופר מכלוף (להלן: "עופר"). על רקע האירוע, נעצרו רועי, עופר והאחר, ושוחררו למחרת היום. בין המשיב לעופר אין היכרות קודמת.
2
ד. לאחר האירוע שתואר בסעיף ג' לעיל, כעס עופר על המתלונן, בשל מעצרו, ודרש מספר פעמים באמצעות אחרים, מהמתלונן ובני משפחתו, כי יפצו אותו בסכום כספי גבוה, וכן דרש מהמתלונן כי יעזוב את בת זוגתו, גרושתו של רועי.
ה. סמוך לאחר מכן, בדרך שאינה ידועה למאשימה במדויק, פנה עופר למשיב וביקש ממנו להניע את המתלונן לשלם פיצוי כספי לעופר, לעזוב את בת זוגו, בדרך של איומים והטלת אימה. עופר טס לחו"ל בתאריך 24.1.19.
ו. אשר על כן, בתאריך 28.1.19 או בסמוך לפניו, פנה המשיב למ"ע, ודרש ממנו להביא את המתלונן לביתו במושב חלץ, על מנת להניעו לעזוב את בת זוגו ולשלם פיצוי לעופר. מ"ע ביקש מהמשיב לדחות את המפגש עם המתלונן ליום 29.1.19, והמשיב הסכים. בהמשך לפניית המשיב, פנה מ"ע למתלונן, עדכן אותו בפנייתו של המשיב ובדרישת המשיב שהמתלונן יגיע אליו כבר ביום 28.1.19, אך הסכים לבקשתו של מ"ע לדחות את המפגש ליום 29.1.19. מ"ע הבהיר למתלונן כי המשיב הוא שיחליט מה יעשה המתלונן באשר לדרישותיהם של עופר ורועי, וכי אם המתלונן יתחייב לעזוב את בת זוגו, ניתן להסכים על סכום נמוך יותר מדרישתו המקורית של עופר, הסכסוך הסתיים ואף אחד לא יפגע במתלונן. המתלונן הסכים להגיע למפגש, אף כי חשש מהמשיב, המוכר כמעורב בעולם הפשע.
ז. בתאריך 29.1.19 סמוך לשעה 23:00 הגיעו המתלונן ומ"ע לבית המשיב במושב חרץ, שם המתין להם המשיב, ונכנסו למתחם הבית, כשהמתלונן נדרש להותיר את מכשיר הטלפון הנייד שלו בצד.
מיד בתחילת הפגישה, פנה המשיב למתלונן, כשהוא כועס עליו, ודרש ממנו לעזוב באופן מידי את בת זוגו, וכן לשלם לעופר את כל ההוצאות שנדרש להן בעקבות המעצר, בשל האירוע שתואר בסעיף ג' לעיל, בסכום שעופר ידרוש, כשהמשיב ישוחח עמו בטלפון, מאחר ועופר נמצא בחו"ל. במעמד זה איים המשיב על המתלונן בכך שאמר לו כי אם לא יענה לדרישתו, הוא יראה נמלים כל שארית חייו, וזאת על מנת להבהיר לו כי יהרגו אותו ולהפחידו.
3
המתלונן, אשר חשש מהמשיב מלכתחילה, ולאחר ששמע את האיום מפי המשיב, הסכים לדרישת המשיב, ותוך מספר דקות עזב את הבית של המשיב עם מ"ע. לאחר המפגש, בשל חששו של המתלונן כי המשיב יפגע בו, הודיע המתלונן לבת זוגו ולבני משפחתו, כי הוא עוזב את הבית, ולמחרת היום, עזב את הבית המשותף ועבר להתגורר בבית מלון, ולאחר מכן בבית אמו.
ח. סמוך לאחר מכן, עדכן המשיב את מ"ע כי החליט כי על המתלונן לשלם לעופר פיצוי סך של 50,000 ₪ ולא סכום של 100,000 ₪ אותו דרש עופר. מ"ע העביר את המסר למתלונן. בעקבות העדכון, העביר עופר מסר למתלונן, באמצעות מ"ע, כי על המתלונן להעביר לעופר עד ליום 6.2.19 חלק מהכסף.
ט. בתאריך 8.2.19, העביר המתלונן סכום של 20,000 ₪ לאחר שזהותו אינה ידועה, על חשבון הסכום של 50,000 ₪ אותו נדרש להעביר לעופר. במועד סמוך לאחר מכן, העביר המתלונן צ'ק על סך 20,000 ₪ לאחיו שגיא, על מנת שהכסף יועבר כתשלום שני לעופר, אולם לאחר מכן התחרט המתלונן ואמר לשגיא לקרוע את הצ'ק ולא להעביר את הכסף.
3. ב"כ המבקשת טען כי קיימות ראיות לכאורה לחובת המשיב בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום שתמציתן אמרות רבות (מוקלטות) של המתלונן, אשר מספר על האירועים כפי שתוארו בעובדות לחוקרי המשטרה. עדויות נוספות לגבי מצבו של המתלונן, חששותיו, התנהגותו וחששו מהמשיב ומהסיטואציה שנקלע אליה. אמרותיהם של בני משפחתו של המתלונן, המאשרים כי התרחש אירוע באשדוד ביום 26.12.18 בו הותקפו המתלונן ובני משפחתו על ידי מספר אנשים והמשטרה הוזעקה למקום ועצרה אותם. אמרותיה המוקלטות של בת הזוג של המתלונן, כמו גם חקירתה במשטרה, שם היא מאשרת את דבריו של המתלונן. קשר טלפוני בין המשיב ובין מ"ע, דודו של המתלונן, במועדים הרלוונטיים לאירועים שבכתב האישום, והקלטות שיחות בין המתלונן ומ"ע מאמתות את תוכן הדברים. רישומי שהייה במלון של המתלונן מיד לאחר האירוע המתואר. תיעוד נסיעתו של המתלונן למושב חלץ בליל האירוע, לפי האיתורן, וכן תיעוד נסיעתו של המתלונן ביום 8.2.19 למסור את הכסף בשטחי הרש"פ. פלטי תקשורת, המאשרים את הקשר בין מ"ע לבין המשיב בתקופה הרלוונטית, כנ"ל בין המתלונן למ"ע ואחרים.
4
עוד עמדה ב"כ המבקשת על חקירתו של מ"ע שנעצר כחשוד למשך יומיים, ואז שוחרר על ידי בית המשפט. מ"ע לא אישר את גרסת המתלונן, אך בהקלטות השיחות ביני לבין המתלונן, הדברים ברורים, וברור כי ידע היטב מה מתרחש, והיה שותף מלא עם המתלונן, אחיינו, למפגשים, לחששות ועוד.
אשר לגרסת המשיב, נטען כי המשיב תחילה שתק בחקירה הראשונה, בכל הנוגע למתלונן, ואף נטען מפיו כי מעולם לא ראה אותו ואין לו קשר אליו, אך בחקירות לאחר מכן, רק לאחר שנחקרו מעורבים נוספים ומסרו גרסה (בין היתר מ"ע עצמו), קשר עצמו למ"ע, ולמפגש בביתו עם המתלונן ועם מ"ע. המשיב מכחיש את ביצוע המעשה.
עוד עמדה ב"כ המבקשת על קיומן של עילות מעצר לחובת המשיב כמפורט בבקשה, וכן על עברו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות שונות, אלימות ואיומים. ריצה בגינן מאסר בפועל, וכן תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בן 7 חודשים שלא יעבור עבירה של איומים או תקיפה בנסיבות מחמירות.
מכל האמור לעיל, עתרה המבקשת להורות על מעצרו עד תום ההליכים.
4. ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אם כי לגישתו מדובר בתשתית ראייתית בעלת עוצמה נמוכה שלא מצדיקה מעצר עד תום הליכים. נטען כי המבקשת הפנתה לראיות חלקיות באופן סלקטיבי. עוד נטען כי המשיב לא רצה להתערב בסכסוך. המשיב נכנס לתמונה רק בעקבות תכנוניו של מ"ע לעזור לדביר, אחיו, ולכן, הוא לא מיהר להיפגש עמם והשאיר לבחירתו של מ"ע את מועד הפגישה. במהלך הפגישה נכחו מ"ע - החבר הקרוב והשותף - ודביר, האחיין האהוב שלו, כתוצאה מאותה פגישה הבעיה של דביר נפתרה.
כלומר לגישת הסנגור, המשיב שימש למתלונן ודודו כמגן מפני רועי, עופר ועומרי - ולא כחרב כטענת המבקשת.
בנוסף, העלה הסנגור טענה של אכיפה בררנית, שכן לשיטתו מהראיות הקיימות בתיק ניתן להצביע על מעורבות ממשית של מעורבים נוספים, כדוגמת עופר מכלוף ורועי לנקרי - אשר אינם נאשמים בכתב אישום זה.
עוד הפנה ב"כ המשיב לטיעונים שערך בכתב והגיש לעיון בית המשפט, המתייחסים לעדויות המעורבים בפרשייה.
5. קובע להמשך דיון לקבלת תסקיר מעצר ליום 6.6.19 בשעה 10:00.
5
6. אשר להשגות הסנגור בדבר חולשה ממשית בראיות, אעמוד על כך בהמשך.
7. נוכח האמור בסעיף 5 לעיל, הנני מורה על ביטול הדיון הקבוע ליום 11.4.19, וכן על הבאת המשיב באמצעות שב"ס.
8. המזכירות תזמן את המשיב באמצעות שב"ס ליום 6.6.19 שעה 10:00.
9. עותק מהחלטה ישלח לב"כ הצדדים ולשירות המבחן.
ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ט, 10 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.
