1

 

 

 

1.      בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"ו - 1996

 

2.      כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת נשק שלא כדין.

 

3.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 13.1.19 המשיב החזיק בתוך גרב שהונח בתוך ארון חשמל נעול במושב עוזיה במשק מגוריו, בנשק חצי אוטומטי מסוג ברטה ומחסנית אוטומטית ובה שלושה כדורים (להלן ביחד - הנשק), וזאת בלא רשות על פי דין להחזקתם.

 

2

4.      באותו מועד החזיק המשיב בביתו, בארון שבחדרו, בשידה שבחדרו ובחדר השינה של אחותו הקטינה בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 36.8984 ג' ו סם מסוכן מסוג MDMA במשקל 0.1743 גרם וזאת שלא לצריכה עצמית וללא היתר כדין. כמו כן החזיק משקל אלקטרוני.

 

5.      באותו מועד החזיק המשיב במחסן שבמשק בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 401.30 גרם וזאת שלא לצריכתו העצמית וללא היתר כדין.

 

 

 

 

רקע - הליכי המעצר

 

6.      המשיב נעצר ביום 13.1.19 במסגרת תיק מ"י 33148-01-19, ביום 17.1.19 הורה בית משפט קמא על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא ובפיקוח, זאת לאחר שלא היו בתיק ממצאי DNA אשר קושרים בין המשיב לבין הנשק, ולא היו ממצאי ט"א אשר קושרים בין המשיב לבין הסמים שבמחסן. בית המשפט המחוזי קיבל את הערר שהוגש בתיק עמ"י 45479-01-19 ומעצרו של המשיב הוארך.

 

7.      ביום 21.1.19 לאחר שעדיין לא התקבלו ממצאי DNA וממצאי ט"א הקושרים המשיב לנשק ולסמים במחסן, הורה בית המשפט קמא על שחרורו של המשיב למעצר בית בפיקוח. ביום 22.1.19 לאחר שהתקבלה תוצאת בדיקתDNA שנמצאה על הגרב שעטף הנשק, ועל פי התוצאה ה- DNA שייך למשיב, נעצר המשיב מחדש ומאז שוהה במעצר.

 

8.      ביום 24.1.19 הוגשו כתב האישום והבקשה למעצר וביום 4.2.19 תוקן כתב אישום באופן שיוחסה למשיב גם החזקת הסם שנתפס במחסן, זאת לאחר שהתקבל גילוי ט"א על אחת השקיות בהן היו הסמים שבמחסן.

 

טיעוני ב"כ הצדדים

 

9.      ב"כ המשיב הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה ביחס להחזקת הסמים שבתוך ביתו של המשיב אך חלקה על קיומן של ראיות לכאורה ביחס לעבירות של החזקת הנשק והתחמושת והחזקת הסמים במחסן.

 

3

10.  למעשה, לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה לכך שהנשק נמצא בארון והסמים נמצאו במחסן, אף לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה לכך ש- DNA של המשיב נמצא על הגרב שעטף את הנשק ושטביעת אצבע של המשיב נמצאה על אחת משקיות הסמים שנתפסו במחסן, אך טענה כי הגרב והשקית הם חפצים ניידים ומציאת DNA וטביעות אצבע על חפצים ניידים אינה בהכרח מצביעה על אשמתו של המשיב. לדבריה קיים הסבר להימצאות ה-DNA וטביעות האצבע, הסבר אשר מתיישב עם חפותו של המשיב. לדבריה יכול שמישהו אסף מהכביסה את גרבו של המשיב, הכניס לתוכו הנשק והניחו בארון, ארון שניתן היה להכניס לשם את הנשק גם בעודו נעול. כך גם יכול ומישהו אסף שקית ועליה ט"א של המשיב והכניס לתוכה סמים, ואת הסמים הניח במחסן.

 

11.  ב"כ המשיב טענה כי הגישה לארון החשמל ולמחסן היא גישה חופשית, המקום פרוץ וכל אחד יכול לגשת. ב"כ המשיב הגישה לעיוני צילומים וסרטון המלמדים על מבנה המשק בו מתגורר המשיב, מהסרטון והצילומים ניתן ללמוד כי במשק יש מחסנים ובהם בעלי מלאכה ועובדים שונים, יש מגורי דיירים במקום, כמו כן ניתן לראות במקום מתקן כביסה נייד ועליו תלויים בגדים, ובחצר הבית ארגז כביסה ונעליים. ב"כ המשיב אף הגישה צילום של ארון החשמל אשר ממנו ניתן לראות כי על אף שהארון נעול, ניתן להזיז את דלת הארון כך שיווצר פתח המספיק להכנסת הנשק.

 

ב"כ המשיב הלינה על כך שלא נחקרו כל דיירי ובאי המשק, וטענה כי אין די בראיות הקיימות כדי להביא להרשעתו של המשיב בדין.

 

12.  לדברי ב"כ המבקשת, די בראיות הקיימות כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה, ולגישתו- גרסתו המתפתחת של המשיב בחקירותיו השונות יש בה כדי לחזק את התשתית הראייתית.

 

קיומן של ראיות לכאורה

 

13.  בחנתי את מכלול הראיות שבתיק החקירה , גם את הסרטון שהגישה לעיוני ב"כ המשיב.

 

14.  מהראיות שבתיק עולה בבירור שהנשק נמצא בארון חשמל נעול אשר צמוד למבנה המגורים בו גר המשיב. נכון שניתן היה להוציא את הנשק מהארון, תוך הפעלת כח על דלת הארון, גם מבלי לפתוח את המנעול. (באותו אופן ניתן היה גם לכאורה להכניסו לארון ללא פתיחת הדלת). כאמור, הנשק היה עטוף בגרב שעליו DNA של המשיב.

4

 

15.  עוד עולה מהראיות כי במחסן נמצאו 4 שקיות ובתוכן סם מסוכן מסוג קנביס במשקל 403.1 ג'. המחסן צמוד לבית מגורי המשיב, מחסן אשר לו חלון מקשר עם חדרה של אחותו הקטינה של המשיב. על אחת השקיות נמצאו טביעות אצבע של המשיב.

 

16.  עוד עולה כי בתוך הבית בחדרו של המשיב נמצאו סמים מסוג קנביס ו- MDMA וכן משקל אלקטרוני, ובחדרה של אחותו הקטינה נמצאו סמים מסוג קנביס - לגבי הסמים שנמצאו בתוך הבית המשיב לקח אחריות מלאה, כך גם לגבי המשקל האלקטרוני, שטען כי שימש אותו לשקילת זהב.

 

17.  הראיות שלעיל מגובות בדוחות פעולה של השוטרים שהיו במקום וביצעו החיפוש, במזכרים רבים, בבדיקות מעבדה, דוחות שרשרת ביחס למוצגים, חוות דעת וכיוב'. (מדוח הפעולה של השוטר אברהם מנגסטו עולה כי צילם את החיפוש- הצילומים שצילם לא הוגשו לעיוני).

 

18.  בתיק החקירה הודעות של מספר בני משפחה שנחקרו באזהרה והכחישו כל קשר לסמים ולנשק: יניב אבנר חכמון, אתי חכמון, רמי חכמון (דודו של המשיב) בראל נוי (אשת המשיב)

 

19.  בתיק החקירה 3 הודעות של המשיב:

 

בהודעתו מיום 13.1.19 טען שהמשק פרוץ מאחורה, הוא משכיר לדיירים ועוברים שם 100 איש ביום. אמר שכל הסמים שנתפסו בבית הם שלו. לדבריו הוא מעשן כרוני, כל יום (ש' 20-30). לדבריו מצא את הסמים שנמצאו אצלו בבית, מצא את כל הסמים במקום אחד. לדבריו הנשק לא שלו, הרבה אנשים רוצים להתנכל לו והוא לא יודע מי שם את זה שם. (ש' 68-69) המשיב שלל במאה אחוז שימצא DNA על הגרביים שכן לדבריו הגרביים לא שלו (ש' 70-77). לדבריו מי ששם את הנשק זה אנשים צרי עין. המשיב ציין שהשתמש במשקל הדיגיטלי כי "היה לי זהב שהייתי קונה וכדי שלא ידפקו אותי" (עמ' 5).

 

5

בהודעתו מיום 16.1.19 טען המשיב שהמחסן פתוח, כל אחד יכול לשים שם דברים. טען שהשקיות עם הסם אינן שלו, ולא יכול להיות שיהיו עליהן טביעות אצבעותיו. טען שלא יכול להיות DNA שלו על גרביים כי לא ראה בחיים לא את הנשק ולא את הגרביים. לדבריו מה שהיה בבית שייך לו ומה שמחוץ לבית לא שלו. כשהתבקש ליתן הסבר להימצאות הנשק והסמים אמר שכואב לאנשים לראות ואותו מצליח, התחתן ופתח עסק אז זה מה שעושים.

 

בהודעתו מיום 22.1.19 שלל אפשרות ש-DNA שלו ימצא על הגרב, וכשהוצגה לו חוות הדעת אמר שיכול להיות שמישהו לקח גרב מהכביסה שלו ושם בתוכו את הנשק. לדבריו יכול להיות שמישהו בא עם כפפות ולקח גרב שלו. לדבריו יש ליד הבית, בחצר, מקום בו הוא שם בגדים לפני כביסה ומישהו לקח משם את הגרב שלו.

 

 

 

 

 

 

משקלן הראייתי המצטבר של הראיות שבתיק החקירה

 

20.  בבש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ. מדינת ישראל (15.4.96) נקבע כי:

"..."ראיה לכאורה" היא אפוא ראיה אשר טמון בה פוטנציאל ראייתי, אשר יוצא מהכוח אל הפועל בעתיד, בסיום ההליך השיפוטי ...

... השאלה שהשופט צריך לשאול עצמו, לעניין ראיות אלה, היא אם טיבה של הראיה - על רקע מכלול הראיות כולן המצוי בשלב זה - הוא כזה שקיים סיכוי סביר לכך שאותה ראיה תהפוך בסוף ההליך הפלילי לראיה רגילה אשר על פיה, היא לבדה או בהצטרפה לראיות פוטנציאליות אחרות, ניתן יהיה לקבוע כנדרש את אשמתו של הנאשם ..."

 

21.  בתיק שבפני אין עסקינן בראיה מדעית יחידה של DNA על חפץ נייד, או בראיה מדעית יחידה של טביעות אצבע על חפץ נייד. בתיק ראיות נסיבתיות נוספות: הנשק לא נמצא במקום אלמוני נעדר כל קשר למשיב, אלא הנשק נמצא בארון נעול הצמוד לבית מגוריו של המשיב. הסמים נמצאו במחסן הצמוד לביתו של המשיב אשר לו חלון מקשר עם דלת חדרה של אחותו הקטינה. כאמור בחדרה של אחותו הקטינה נמצאו סמים אשר המשיב הודה כי הם שלו.

 

22.  לא נעלם מעיני כי טביעות האצבע נמצאו רק על אחת מהשקיות ולא על כולן, ועם זאת השקיות נמצאו באותו מקום, ובוודאי בשלב של ראיות לכאורה די בכך כדי לקשור את המשיב לסמים שבכל 4 השקיות.

6

 

23.  לא נעלמו מעיניי טיעוניה של ב"כ המשיב כי מחוות הדעת בנוגע להימצאות DNA עולה כי יכול ויש פרופילים של אנשים נוספים. יכול ואדם נוסף נגע בגרב. אין בכך כדי לפגוע בראיה המלמדת על הימצאות DNA של המשיב על הגרב.

 

24.  עיינתי אף בפסיקה אליה הפנתה ב"כ המשיב לתמוך טיעוניה, לרבות בש"פ 10028/03 פטריק אלקריף נ' מדינת ישראל ( 30.12.03), בש"פ 433/17 יותם אונגר נ' מדינת ישראל (24.1.17), ע"פ (עליון) 7293/97 ז'אפר ואח' נ' מדינת ישראל (16.12.98); ת"פ (ת"א) 33557-05-18 מדינת ישראל נ' גטהון (15.1.19); פ (אשקלון) 3482/00 מדינת ישראל נ' סויסה ואח' (14.7.04)

 

אלא שהמצב הראייתי בתיק שבפני אינו דומה למקרים אליהם הופניתי.

 

הממצאים המדעיים, אינם הראיה היחידה לכל אחת מהעבירות המיוחסות. הממצאים המדעיים, מקום הימצאם של הנשק והסמים, וגרסאותיו של המשיב, מצטרפים יחדיו ל"פאזל ראייתי" שלם אשר די בו כדי להוות ראיות לכאורה המספיקות לשלב זה של הדיון ויש בהצטברות הראיות שלעיל כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה. [ראו בש"פ 6535/09 יוסף קסטרו נ' מדינת ישראל (23.8.09)].

 

25.  אמנם המשיב אמר שכל אחד יכול היה לקחת גרב, להכניס לתוכה הנשק ולשים בארון החשמל, כך גם כל אחד יכול היה לשים הסמים במחסן.

 

אמנם לא נחקרו כל המתגוררים ביחידות הדיור ואף לא נחקרו כל עובדי בתי המלאכה שבמשק ואף לא כל האנשים הבלתי מסויימים אשר יכולים היו להגיע למקום, שיכול ונטלו את גרבו של המשיב והחביאו הנשק בארונו והסמים במחסנו,

 

ועם זאת, נדמה שלעת הזו קשה להגדיר כ"סביר" את ההסבר שסיפק המשיב לכך שאולי מישהו "שתל" את הנשק בתוך גרב מהכביסה, והטמינו בארון החשמל בביתו של המשיב ואת הסמים במחסן וכל זאת רק בשל צרות עיין שכן כואב לאנשים לראות אותו מצליח.

נדמה שאין בהסברו של המשיב כפי שמונח בפני בעת הזו, כדי לכרסם כרסום של ממש בעוצמת הראיות בתיק.

 

7

הסבריו של המשיב, ומהימנות גרסתו יבחנו על ידי המותב הדן בתיק העיקרי, כך ביחס להסבריו בדבר צרי העין אשר כואב להם לראות הצלחתו, כך ביחס לעיסוקו בשקילת זהב, כך ביחס לדבריו שהוא מעשן סמים באופן כרוני, כל יום (אשתו נוי לא ראתה אותו משתמש בסמים (ש' 8 להודעתה מיום 13.1.19), וכך יבחן משקלם ומהימנות של יתר הראיות בתיק.

 

26.  עוצמת הראיות לכאורה בשלב זה של הדיון היא לכל הפחות בעוצמה בינונית- גבוהה.

 

עילת מעצר

 

27.  העבירות המיוחסות למשיב, מקימות עילת מעצר נגדו, בשל החשש ששחרורו ממעצר יסכן את שלום הציבור ובטחונו. ביחס לעבירת החזקת הסמים שלא לצריכה עצמית קיימת עילת מעצר סטטוטורית, והמשיב לא הפריך את חזקת המסוכנות בעניינו.

 

28.  מסוכנות המשיב נלמדת הן מהעבירות המיוחסות לו בתיק זה והן מעברו.

המשיב, על אף גילו הצעיר צבר לחובתו הרשעה בעבירת איומים, ותלוי ועומד נגדו תיק נוסף בגינו הוגש כתב אישום לבית המשפט בעבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה.

 

29.  ב"כ המשיב ביקשה להציג חלופות מעצר בדמות מעצר בית בפיקוח בני משפחה.

 

30.  ב"כ המשיב הגישה לעיוני פסיקה שכללה אף מקרים בהם משיבים שנחשדו בעבירות דומות שוחררו לחלופת מעצר מבלי שהתבקש תסקיר בעניינם. כך למשל מ"ת (תל אביב) מדינת ישראל נ' אבו גאלי (6.9.18), שם שוחרר המשיב ללא תסקיר הגם שנמצא DNA שלו על נשק שהוחזק שלא כדין, זאת בין היתר בשל מחדלי חקירה משמעותיים הנוגעים לחוקיות החיפוש שבוצע, ולאחר שבית המשפט התרשם מאיכות חלופת המעצר שהוצגה.

 

במקרה שבפני לא מצאתי כי קיימים מחדלי חקירה שיש לקחתם בחשבון בעת שקילת תנאי שחרורו של המשיב.

 

8

31.  נוכח העובדה כי מיוחסות למשיב עבירות משני תחומים נפרדים, הן סמים והן נשק כשכל אחד מהם בנפרד מלמד על מסוכנותו, ובשים לב שבתיק החקירה מידע מודיעיני ממנו עולה כי המשיב סוחר בסמים ומחזיק אותם בביתו, ויתכן ומחזיק גם אמצעי לחימה, אני סבורה כי יש כי לבחון בקפידה את מידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב ולבחון בקפידה את התאמתה של חלופת המעצר שתוצג כדי לאיין מסוכנות זו.

 

32.  לנוכח האמור לעיל ובטרם תינתן החלטה סופית בבקשה, מתבקש שירות המבחן לבדוק נסיבותיו האישיות של המשיב, משמעות מעצרו, שירות המבחן יתן הערכה בדבר המסוכנות הנשקפת מן המשיב, בדבר היכולת לאיין מסוכנות זו בחלופת מעצר, בדבר אפקטיביות חלופות מעצר שיוצגו בפניו וימליץ ככל שיש בידו לעשות כן על חלופות מעצר או תנאים מיוחדים לשחרורו של המשיב בערובה והפיקוח עליהם.

 

33.  טלפונים של המפקחים המוצעים:

גב' ננה בראל טל' 054-6294970.

מר בראל שוטי טל' 053-8213508.

 

 

טלפון של ב"כ המשיב: עו"ד עינב איטח טל' 054-6364651 פקס 03-5616658.

 

34.  מזכירות ביהמ"ש תשגר עותק ההחלטה לשירות המבחן ככל הניתן, עוד היום.

 

35.  שירות המבחן יגיש תסקיר עד ליום 24.2.19.

 

36.  הנני קובעת להמשך דיון, לאחר קבלת תסקיר מעצר, ליום 26.2.19 בשעה 09:30.

המזכירות תקבע התיק ביומנו של השופט התורן.

 

37.  המשיב יובא באמצעות שב"ס - יחידת נחשון.

 

38.  הממונה על המעצר יאפשר למשיב 5 שיחות טלפון וציוד נוסף על פי הנהלים.

 

 

 

ניתנה היום 10.2.19 ה' אדר א' תשע"ט במעמד הצדדים.