1

1.         הטיעון בנושא עבירות הסחיטה (איומים/כוח) נעשה במישור המשפטי

2.         עיינתי בע"פ 7358/12 אחמד נ' מ"י; ע"פ 6560/15 סריס נ' מ"י; ע"פ 3013/11 מטר נ' מ"י; ע"פ 9705/17 בברשבילי נ' מ"י.

3.         בפסקי דין אלו כולם, קיימת טענה כי החוב "מוצדק", או כי הנאשמים פגעו במתלוננים שם עקב סברה כי אלו גזלו מהם, חבים להם וכיו"ב.

2

4.         "העבירות שבהן הורשעו המערערים הן עבירות חמורות ביותר. הן חותרות תחת יסודות קיומה של חברה מתוקנת, שבה אדם צריך להיות סמוך ובטוח שיוכל לצאת את ביתו ולא להידרש ליישב סכסוכים עסקיים בתנאים של כליאה והשפלה. שיקול נוסף שיש להביאו בחשבון במסגרת ענישה בגין עבירות מסוג זה... הוא החשש של קורבנות לסחיטה מהגשת תלונות. כך, על הענישה בתחום זה לבטא לא רק את 'מידת הכיעור שבעבירה' ואת 'שאט הנפש שהיא מעוררת בלב השומע' אלא גם את החשיבות הנודעת לעידודם של קורבנות להעז ולבקש את הגנת החוק. במקרה דנן, ביצוע עבירות אף היה כרוך בפגיעה אישית במתלונן, שחווה אלימות וחרדה. עמידתו כנגד כמה שחברו נגדו מוסיפה לדברים משנה חומרה..." (ראו בע"פ אחמד, פסקה 8).

5.         "... בית משפט זה עמד לא אחת על כך שחברה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם התופעה של יישוב סכסוכים בדרך של אלימות, תופעה שפוגעת בסדר החברתי וחותרת תחת ערך היסוד בדבר זכותו של כל אדם לשלמות גופו... לבתי המשפט תפקיד משמעותי במאמץ החברתי למיגור נגע זה, בין היתר על ידי ענישה משמעותית ומרתיעה שיש בה כדי להעביר מסר ברור של העדר סובלנות כלפי תופעות כאלה, תוך מתן משקל ממשי לשיקולי הרתעת היחיד והרבים אל מול שיקולים אישיים..." (ראו בע"פ 6560/15 סריס נגד מדינת ישראל [2.5.16], פסקה 10 - להלן: "ע"פ סריס").       

6.         אם כן- העובדה כי נאשם מאמין כי הוא זכאי לקבל הכסף, וכי קיים חוב, אינה גורעת מאפשרות הרשעה בעבירת סחיטה באיומים או סחיטה בכוח; מקל וחומר אמורים הדברים לשלב זה של מעצר.

7.         אקדים ואומר כבר כעת, כי בעבירות סחיטה בכוח, סחיטה ביום, תקיפה, וחבלה חמורה, יש כדי להקים עילה של מסוכנות לא מבוטלת ועילת שיבוש.

8.         בנסיבות אלו, תיוחד ההחלטה האמורה להיכתב לשאלה העובדתית של נושא החטיפה.

ניתנה היום, ט' אדר תש"פ, 05 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.