1

 

 

 

 

הנאשם ב מ ת.ז *** יליד 1995 מקריית גת, נעצר ביום 25/08/2016 וכתב אישום הוגש נגדו ביום 31/08/2016 .

 

כתב האישום:

כתב האישום מייחס לנאשם כי ביום 24/08/2016 במהלך ויכוח עם בת זוגו איים עליה באמצעות בקבוק שבור כדי שתענה על שאלותיו, כשלא ענתה דקר אותה עם שבר הבקבוק דרך הבגדים מספר פעמים וגרם לה פצעים הוא משך אותה עימו בכח , המשיך לאיים עליה בבקבוק השבור הכה בראשה, סטר לה, בעט בה הפיל אותה ארצה וגרם לה חבלות .

 

הוא כלא אותה בחדר הוסיף לחקור אותה ולאיים עליה איומי מוות, דקר אותה בשבר הבקבוק ברגלה הימנית איים עליה לבל תבכה ואז הניח לה ללכת לביתה .

עוד מייחס כתב האישום לנאשם אירועים נוספים שאירעו לפני הגשת כתב האישום והם איומים באוזניה ובאוזני חברתה ביום 20/08/2016, שבירת הטלפון הנייד שלה חודש לפני מעצרו , מכות בראשה, פגיעה בגבה באבן וסטירה בשני אירועים שאירעו חודשיים לפני מעצרו.

2

 

על אלה הואשם הנאשם בעבירות של פציעת בת זוג בעודו חמוש,תקיפת חבלנית של בת זוג שלוש עבירות של תקיפת בת זוג שלוש עבירות איומים עבירה של כליאת שווא ועבירה של היזק לרכוש במזיד .

 

 

 

ראיות לכאורה:

הצדדים טענו לראיות לכאורה כאשר ההגנה טוענת כי הראיות מבוססות אך ורק על אמרות המתלוננת, והחבלות שעל גופה ללא כל ראיה תומכת כאשר הראיות האחרות מכרסמות בראיות הנובעות מן המתלוננת כרסום משמעותי המצדיק שחרורו של הנאשם לחלופת מעצר שהוצגה.

 

בית המשפט עיין בתיק החקירה ומצא כי ישנן ראיות לכאורה שדי בהן כדי להקים סיכוי סביר להרשעה, אלא שאין דעתו כדעת הסנגור המלומד.

 

אין המדובר במבחן פורמלי ובראיות המספיקות מבחינה טכנית אלא בתשתית ראייתית המשלבת אמרות מתלוננת, עדות תומכת שלאחר התקיפה, חבלות ופצעי דקירה קלים התומכים את הגרסה בדבר תקיפה נמשכת .

 

כל אלה נתמכים היטב באמרות הוריו של הנאשם אשר היו בבית וראו את הנאשם ואת המתלוננת "בוכה בלי הפסקה" (אמרת עמבל מלקו, שורה 15 - 17. אמרת צקול מלקו, שורות 37-38) ואף שמעו את הנאשם אומר לה את המילים אותן מסרה באמרתה בדבר הכניסה לחדר השינה או היציאה לחצר.

 

לזאת יש להוסיף שיחה מתועדת ומוקלטת - אשר תוכנה המאיים הוכחש על ידי הנאשם שבה מאיים הנאשם על המתלוננת באוזני חברתה, איומי מוות אשר גם הם תומכים בגרסת המתלוננת על פי נוסחם (תמליל ודיסק אשר בהם מאיים הנאשם איום מוות בוטה התואם את אמרתה של ספיר שקד).

 

בית המשפט עיין בחבילת המסרונים שקדמו לתאריך 09/07/2016 ולא מצא כי יש בהם כדי לפרוך את גרסת המתלוננת אך הרושם המתקבל הוא של מערכת יחסים בלתי בשלה, אשר המתלוננת רוצה בהפסקה זמנית שלה מתוך כוונה שתשתפר בעתיד בכיוון של כבוד כלפיה.

3

 

המסרונים רומזים על "ריבים שלא יכולים להיראות ככה - זה לא נורמלי, מה זה יעזור שעכשיו נתנהג כאילו הכל רגיל ועוד שבוע זה יקרה שוב. אני מנסה למנוע את הריבים האלה"

 

מכאן שהמסרונים תומכים את גרסאות המתלוננת.

 

סרובן של החברות למסור גרסה במשטרה ובעיקר האופן שבו נעשה סירוב זה - אינו מכרסם בראיות אלא להיפך - פועל להמחשת מסוכנותו של הנאשם.

 

טגניו עזרה חברה בת גילה של המתלוננת אינה מכחישה כי ידוע לה, ואומרת כי היא מעדיפה לא לענות ולא מעוניינת להתערב.

 

ליפז גואטה גם היא אומרת שאיננה מוכנה להתערב ולא רוצה להסתבך עם הסיפור, ועוד מוסיפה כי הנאשם איים עליה שלא תתערב (שורה 13 לאמרתה).

 

רק כאשר השוטר - החוקר מסביר לה כי יוכל לבצע חדירה לטלפון שלה, היא אומרת שהיא מבינה שאין לה ברירה ולא יכולה להתנגד לבדיקה של הטלפון, ורק אז מאשרת שבהקלטה נשמעים היא והנאשם ומוסיפה כי אין לה עניין להתערב.

 

ספיר שקד אומרת במפורש כי היא מפחדת ולא רוצה להעיד, אך הייתה עדה לשיחה עם ליפז. עוד היא מפרטת כי "זה יחזור לה בהפוכה" ומסיימת את אמרתה במילים: "אמרתי לך, אני לא רוצה להתערב אבל היא (המתלוננת) סיפרה הרבה".

 

צילום מתחנת הדלק דור אלון מיום 25/8/2016 שעה 00:08 תואם את אמרת המתלוננת מבחינת הזמן והמקום. היא מתארת שהגיעו לאלונית חדשה והיא נחה על איזה חומה כי היא התעייפה, ואז אמר לה בואי, תפס אותה מהיד בכוח ומשך אותה.

 

בצילום נראת בחורה הלובשת מכנסי מדים בצבע חאקי וחולצה לבנה התואמים את בגדיה של המתלוננת, יושבת כפופה ומחזיקה את פניה בידייה ולידה עומד בחור שחום בחולצה כתומה שמקים אותה בכוח, היא פונה בחזרה לשבת ועוד פעם הוא מושך אותה בכוחה בידה, והיא הולכת אחריו בכבדות.

 

4

המצלמה מתחלפת מידי פעם בזוית הצילום, כך שהשניים נראים לאחר מכן מקרוב יותר

(דקה 08:46 לסרטון).

 

ההתרשמות מן הצילום תומכת היטב את אמרותיה של המתלוננת, ומראה במפורש כי הנאשם היה אלים כלפיה.

 

מסוכנות הנאשם ביחס לחלופה המוצעת:

הנאשם הועמד לדין בבית משפט לנוער בעבירות של פריצה והחזקת מכשירי פריצה סיים את התיק בקביעה ללא הרשעה. (2013).

 

לחובתו של הנאשם שקלתי את העובדות הבאות:

·        התוכן הכפייתי של הנאשם בדרישותיו כלפי המתלוננת, כאשר הנאשם בטוח כי המתלוננת זממה עם אחרים ושמה ברעל בכוסו. המדובר במחשבות רדיפה של ממש, אשר הניעו את הנאשם לרדוף את המתלוננת, "לחקור אותה בעינויים" ולבצע בה מעשים שעלו עד כדי פציעה וכליאה.

·        העובדה שלמתלוננת נגרמו פגיעות ופציעות.

·        הנאשם לא נרתע מלהמשיך במעשיו גם בביתו ובנוכחות בני משפחתו מעבר לדלת.

·        הנאשם לא נרתע מלאיים איומי מוות על המתלוננת באוזני חברותיה.

·        חומר הראיות מעלה כי הנאשם לכאורה, מטיל אימה על הסובבים אותו ובפרט חברותיה של המתלוננת אשר נמנעו מלהעיד במפורט בעניינה, תוך שהן מדגישות את הרתיעה והפחד.

·        הנאשם לא נרתע מלהכות את המתלוננת ולמשוך אותה בגסות ובכוח, גם ברחובה של עיר, בתחנת דלק ולעיני מצלמה.

·        הנאשם חזר והטריד ופנה אל המתלוננת מספר פעמים בנושא מחשבות הרדיפה שלו, ומעשיו נמשכו לילה שלם.

·        הנאשם השתמש בבקבוק שבור על מנת לבצע את זממו, עד אשר פצע את המתלוננת וגם איים עליה באותו בקבוק להורגה.

·        האמרה וכתב האישום מפרטים מספר אירועים.

 

לטובתו של הנאשם שקלתי את השיקולים הבאים:

·        המדובר בנאשם צעיר אשר עברו הפלילי מינורי ואינו רלוונטי.

5

·        החלופה אשר הוצעה הינה ביבנה - מרחק משמעותי ממקום מגוריה של המתלוננת בקריית גת (מקום שירותה של המתלוננת בצבא לא נזכר בחומר החקירה).

·        הוצעו 2 ערבים אשר מסרו כי הם יכולים להשגיח על הנאשם השגחה רצופה.

 

באיזון של השיקולים נראה לי כי הנאשם כפייתי ומסכן את המתלוננת סיכון גבוה, אשר חלופה זו או כל חלופת פיקוח אחרת לא תוכל לסכל.

 

התכנים המניעים והמעשים של הנאשם כפי שעולים מחומר הראיות כלפי המתלוננת מותירים חשש כבד כי הוא יוסיף וירדוף את המתלוננת בכל חלופה שבה ישהה, וספק רב אם זמן התגובה של הערבים או אף סיירי פיקוח אלקטרוני יוכל לצמצם דחף שכזה, ולפיכך במקרה חריג זה לא מצאתי לנכון להורות על תסקיר שירות המבחן.

 

התכנים המופיעים בחומרים הראיות, הינם תכנים פסיכוטיים לכאורה נראה כי הנאשם זקוק לאיסוף מידע נוסף רפואי, מקצועי על מצבו הפסיכיאטרי, אך כזאת לא נתבקש על ידי ב"כ הנאשם, ולא על ידי ב"כ התביעה, ולא נראה לי כי יש מקום להורות על בדיקה שכזו ביוזמתו של בית המשפט.

 

אני מורה על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים נגדו.

 

החלטה זו ניתנה ונחתמה בלשכתי ביום 8/9/2016 בשעה 19:20, והיא תיקרא לנאשם ותיכנס לתוקף ביום 9/9/2016 בשעה 09:00, לאחר הקראתה על ידי כבוד השופט התורן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

6

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ו, 08 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.