1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפני בקשה לעצור המשיב עד תום ההליכים נגדו וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה פוחזת של רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והחזקה של שטר כסף.

ב"כ המשיב סבורים כי אין בתיק זה ראיות לכאורה, לדבריהם גם אם ישנו תיאור של השוטרים ממנו ניתן ללמוד על המפורט בכתב האישום, הרי שבצד דוחות אלה ישנו דוח הקלטה של דיווחי הקשר ממנו ניתן ללמוד על רכב ובריחה ולא מעבר לכך, לא נשמע תיאור ביחס לסיכון עוברי אורח או ניגוח כלי רכב וכיוצ"ב.

לא זאת בלבד, הרי שאין כל ראיה פורנזית שתוכל למקם את הנאשם בתוך הרכב, בכלל זאת לא טביעות אצבע או צילומים של הניידת שלכאורה נפגעה. המדובר בפעולות שכלל לא בוצעו ומגיעות לכדי מחדלי חקירה אליהם ניתן להוסיף מחדל נוסף בדמות הימנעות מחקירתה של אותה גברת שעל פי הטענה הדיח אותה המשיב לטעון שמכירה אותה וזה עובד אצלה. בצד אותו קושי ראייתי עלתה טענת הפליה וזאת בשים לב לכך שבעניינו של הנוסע האחר שנתפס עם המשיב כלל לא הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. גם אם המאשימה מודיעה היום כי תיקנה את כתב האישום, הרי שאליבא באי כוח המשיב מדובר בתיקון מלאכותי שנועד להתמודד עם טענת ההפליה ולא מעבר לכך, ביחס לכך היפנה למדיניות העמדה לדין בעבירות של סיכון חיי אדם בהם רק אם הביע מי מהנוסעים התנהגות פוזיטיבית לאופן הנוסע נמנעים מלהגיש בעניינו כתב אישום, מה שאין בענייננו, מעבר לכך אין לנאשם הרשעות ממין העניין אלא עבירות רכוש ועברו לכשעצמו אינו מצדיק מעצר עד תום ההליכים, לא כל שכן מעצר שעשה ששותפו משוחרר ללא כל תנאי.

2

ב"כ המבקשת סבור כי די באותם דוחות כדי להצביע על קיומן של ראיות לכאורה. מדובר בראיות ברורות וחד משמעיות אשר מייתרות הצורך בביצוען של אותן פעולות חקירה עליהם הצביעו ב"כ המשיב והפנה למסוכנות הנלמדת ממעשיו הלכאוריים, לפסיקה הנוגעת ולעברו הפלילי שמחייבים מעצר עד תום ההליכים.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, וקראתי את חומר החקירה ומצאתי קיומן של ראיות לכאורה כמיוחס למשיב, ראיות אלו מבוססות מטבעם של דברים על הודעות של השוטרים משה בוכניק ורוני בוהרון, בהן ניתן למצוא את התיאור המפורט בכתב האישום כפי שעולה הללו ביצעו שחזור של מסלול נסיעתו של המשיב ואף צירפו מפה ותצלום אוויר ובו פירוט המרדף אחרי אותו רכב סובארו. בקצרה אציין כי ככל שהדבר נוגע לשאלת זיהויו של המשיב כמי שנהג ברכב, הרי מהודעתו של השוטר בוכניק עולה כי זה הבחין בדמות היוצאת מאחורי ההגא, בגדיה, צבעם ורדף אחרי אותה דמות עד אשר עצר אותה. על פני הדברים, ומבלי שבית משפט נכנס למשקלו של דיון זה ניתן לקבוע קיומן של ראיות לכאורה במיוחד שעסקינן באור יום כשאותה דמות נחשפה לעינו של אותו שוטר יותר משבריר שנייה (סיטואציה שבה בית משפט יכול לקבוע חולשה בראיות וזאת מבלי להתייחס למהימנות של אותו עד אלא בשים לב לתנאים האובייקטיבים באותה סיטואציה). יוער כי התנהגותו של הנאשם שעה שניסה לברוח מהשוטרים אינה מלמדת על נוכחות תמימה באותו בית שעל פי דבריו עבד בו.

אשר לדיסק הקשר, אציין כי לו היה מדובר בסיטואציה בה דברים המוקלטים בו שונים בתיאורם מהתיאור אותו מסרו השוטרים בהודעותיהם, או אז ניתן היה לדבר על חולשה. בענייננו, מדובר בממצא נגטיבי היינו שלא כל אותם דברים שתוארו בהודעה מצאו ביטוי בקשר. לא למותר לציין, כי הקשר אינו אמור להיות תיעוד סימולטני מלא של כל מה שנחשף לעיניהם של השוטרים והללו אינם מתבקשים לעשות כן. מהאזנה לדיסק אלו מדווחים על מספר הרכב אחריו הם רודפים נתון אשר חשוב לגבי יתרת הכוחות.(ועליו חזר מספר פעמים לבקשת יתרת הכוחות). אשר לאותם מחדלי חקירה, נקבע כי מקומם של אלה ככל שיש בטענה זו בסיס יתברר במסגרת התיק העיקרי.

3

משמצאתי קיומן של ראיות לכאורה, קמה עילת מעצר ברורה ומוחשית. מעשיו הלכאוריים של המשיב היה בהם כדי להעמיד סיכון ממשי את המשתמשים בכביש וכן את השוטרים. מדובר בנהיגה פוחזת במדרג הגבוה של עבירות בכגון דא. הדברים אמורים נוכח כך שכל תחילתו של האירוע בעקיפת הרכב המשטרתי אגב פגיעה קלות בדלת הנוסע שנותרה פתוחה, דבר שאף הצריך את השוטר לקפוץ הצידה על מנת להימנע מפגיעה. המרדף עצמו כפי שעולה מהשרטוט נעשה על פני מספר רב של רחובות בעיבורה של עיר במהירות מוערכת של כ-80 קמ"ש דבר שאילץ הולכי רגל למהר למדרכה וילדים לרוץ על מנת שלא להיפגע.

אין המדובר בבריחה לשם בריחה, אלא בריחה שמטרתה הייתה למנוע כפי הנראה את גילוי מעורבותם והחזקתם של אותם שטרות מזוייפים, האירוע מסתיים אך בשל כך שהרכב בו נהג הנאשם נתקע בסלע. גם בשלב זה, הנוסעים ובכללם המשיב אינם נמלכים בדעתם ועוצרים אלא ממשיכים במרדף. לא זו בלבד, נדמה כי ישנו חשש לשיבוש נוכח התיאור של השוטר ולפיו במעמד מעצרו פנה לאישה שהיתה במקום ואמר לה שתגיד שהוא עובד אצלה.

מי אשר מתנהל כך אל מול שוטרים, ספק עד כמה יירתע מהוראה של בית משפט המכתיבה לו תנאים כאלה ואחרים. במובנים רבים חסד נעשה עם הנאשם שעה שיוחסה לו עבירה של נהיגה בפזיזות ולא עבירה חמורה יותר.

ביחס למסוכנות הנשקפת ממי שנוהגים בדרך זו ראה בש"פ 971/06, בש"פ 7701/2010, בה בית משפט העליון ציין כי: "המדיניות השיפוטית שהתגבשה בפסיקה היא שכלל כאשר מדובר בנאשם שנמלט מכוחות המשטרה תוך נהיגה פראית ומופקרת יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים". כך גם ראה דברי בית משפט בבש"פ 2613/06 בה ציין בית המשפט: "כי התופעה של סירוב נהגים לציית להוראות שוטרים ובריחה מאנשי חוק תוך כדי נסיעה מהירה ברכב, קיבלה בשנים האחרונות מימדים מדאיגים חמורה במיוחד היא העובדה שרבים חוטאים בכך אף שנהיר להם כי מעשיהם יכולים להסתיים בקיפוח חיי אדם או בפציעתם של נוסעים ונהגים תמימים הנקלעים לרוע מזלם בכבישים בהם מתנהלים מרדפים מסוג זה".

הגם שאמירות אלו יוחסו לעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עניינית יפים הם גם בתיק שלפני, יוער שעצם סיווג העבירה של נהיגה בפזיזות אינה מונעת מעצר, כך ראה בין היתר עמ"ת 5109-06-13 בה אישרר בית המשפט המחוזי במסגרת מעצרו של חשוד נטול עבר פלילי.

4

לכל אלה יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב אשר כולל 4 הרשעות קודמות בגינן ריצה מספר תקפות מאסר חלקן ממושכות, רובן של ההרשעות הינן מהשנים האחרונות, כך הרשעה מספר 4 ריצה הנאשם 3 חודשים מאסר בפועל בגין עבירות של הפרעה לשוטר, גניבת בקר ועבירות נלוות, במסגרת הרשעתו משנת 2013 ריצה הנאשם 21 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות של גניבת רכב והסגת גבול פלילית. יתרה מכך, אך לפני 7 חודשים נגזרו על הנאשם חמישה חודשים מאסר בפועל בגין עבירה של ניסיון גניבה מרכב. גם אם אין עסקינן בעבירות של נהיגה פוחזת, אין להתעלם מעבר פלילי זה המלמד על כך שעונשי מאסר ממושכים, וחלקם מהעת האחרונה, לא היה בהם כדי להרתיעו מלחטוא פעם נוספת לכאורה בפלילים תוך תקופה קצרה.

שחרורו של המשיב אם בכלל מן הראוי שיעשה לאחר שיתקבל תסקיר מאת שירות מבחן אשר יתן דעתו למסוכנות הנשקפת מן המשיב וכן אפשרותה של החלופה המוצעת לצמצם מסוכנות זו.

בנסיבות האמורות לעיל הדיון ידחה ליום 30.6.15 שעה 14:00. עותק החלטה זו יועבר לידי שירות המבחן אשר יגיש תסקיר מעצר עד למועד הדיון הנדחה.

המשיב יהיה עצור עד להחלטה אחרת ויובא לדיון באמצעות שב"ס. מתיר למשיב 3 שיחות טלפון על פי הנהלים.

ניתנה והודעה היום כ"ב סיוון תשע"ה, 09/06/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סמדר סלונים