1

1.         בפני בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בכתב אישום נטען כי ביום 23.11.2020 בדרך העמק בנוף הגליל נמצא הנאשם נוהג ברכב ללא היתר שהיה, כניסה או עבודה בישראל. עוד נטען כי ביום 22.12.2020 נמצא הנאשם נוהג ברכב אחר ללא היתר כאמור. המשיב נאשם בנהיגת רכב שאינו רשום באזור ללא היתר (סעיף 578ב לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961) ובכניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק (סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952).

2.         בעיוני בתיק מצאתי כי מתקיימות ראיות נגד המשיב שהן מספיקות לכאורה להרשעתו בעבירות המיוחסות לו.

3.         מתקיימות עילות מעצר למצער בדבר חשש מפני הימלטות מהדין, מאחר שהמשיב הוא תושב האזור.

4.         המשיב מציע חלופת מעצר בדמות הרחקתו לאזור תוך הפקדה כספית בסכום שיקבע בית המשפט ובנוסף, ערבותו של ערב אזרח ישראל.

2

5.         המבקשת מפנה לכך שלחובת המשיב 10 הרשעות קודמות בכניסה לישראל שלא כדין ובנוסף, מאסר על תנאי בן 45 יום. לטענתה מדובר במשיב רצידיביסט אשר חוזר ומבצע את העבירות למרות שהוא יודע שמאסר על תנאי מרחף מעל ראשו. לטענתה, עולה מהלכת קונדוס (בש"פ 6781/13 קונדוס נ' מ"י (4.11.2013)) נטיה שלא לשחרר את מי שלחובתו עבר פלילי לחלופת מעצר באזור. הערב המוצע נחקר בפני, והמבקשת טענה כי מדובר במי שיודע שהמשיב מתגורר אצל אשתו הישראלית בארץ, ולא יודע דבר על כך שלמשיב אין אישור שהייה. לטענתה, לא די בערבות יחד עם הפקדה כדי להבטיח שהמשיב יתייצב למשפטו.

6.         לטענת הסנגור, לאחר האירוע הראשון בכתב האישום מיום 23.11.2020, הוא נתן ייעוץ משפטי למשיב ונכח לדעת מהיחידה החוקרת שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי וכי הוא בעל עבר פלילי על רקע כניסה בלתי חוקית לישראל כי הוא נשוי לישראלית, יש לו ילדים ואפילו נכדה, ויש לו שכן שמכיר אותו כבר 20 שנה. לטענת הסנגור, נאמר לו אז כי המשטרה תבקש להאריך את מעצרו, אולם כאשר הוא הגיע לבית המשפט למחרת הוא גילה שהמשטרה שחררה אותו. לטענתו, אם המשטרה סברה שהמשיב מסוכן היו מעמידים אותו לדין באותו יום. אולם המשטרה שחררה אותו, ולא רק זאת; היא אף לא הרחיקה אותו, אלא שחררה אותו ללא הרחקה לביתו בטמרה בישראל. לטענתו, בכך המדינה למעשה נתנה למשיב לגיטימציה לשהות בישראל. עוד טען הסנגור כי כאשר ניסה לבדוק מדוע שוחרר המשיב, הוא גילה בסטטוס הרשאות בלתי מסווג לכניסת פלסטינים לישראל, כי גבר שהגיע לגיל 55 אינו צריך היתר כדי להיכנס לישראל, גם אם יש לו עבר פלילי; והמשיב יהיה בן 55 בחודש אוגוסט בשנה הקרובה.

7.         לטענת הסנגור, החשש מפני הימלטות מהדין אינו קיים בעניינו של המשיב, אשר השתקע בישראל, עם אישה ילדים ונכדה.

דיון

3

8.         על-פי הלכת קונדוס, אחד מהשיקולים בשאלת שחרור לחלופה באזור הוא העבירות בכתב האישום. "...האם מיוחסת לו אך עבירה בגין עצם הכניסה לישראל שלא כדין, או שמא מיוחסת לו גם עבירות נלוות. אין דומה מי שביצע עבירה של שהיה בלתי חוקית לבדה, למי שביצע לכאורה, בנוסף לשהייה הבלתי חוקית בישראל, גם עבירות אחרות. אין מקרה בו מדובר בעבירות קשות וחמורות שפגיעתן בציבור ובפרט כבדה, דומה למקרה שעניינו עבירה קלה יחסית" (שם, פס' 11). שיקול דומיננטי נוסף נוגע לעברו הפלילי של הנאשם, כאשר "לא הרי מי שזו לו כניסתו הבלתי חוקית הראשונה לישראל כמי ששב ונכנס לישראל ללא אישורים וההיתרים הנדרשים פעם אחר פעם. ככלל, ביצוע עבירות חוזרות ונשנות של שהיה בלתי-חוקית מקשה על מתן אמון בנאשם....בנוסף, יש מקום להבחין בין נאשם שעברו נקי, לנאשם בעל עבר פלילי. באופן ממוקד יותר יש מקום גם להבחין בין מי שבעברו אך עבירות של שהיה בלתי חוקית למי שלחובתו עבר פלילי עשיר יותר. כאשר מדובר במי שאין לחובתו עבר פלילי מכביד - ובכלל זה כאשר אין מדובר במי שלחובתו הרשעות רבות קודמות בעבירות של שהיה בישראל שלא כדין, וכאשר העבירה היחידה המיוחסת לו היא של שהיה בלתי-חוקית בישראל, אני סבורה כי ניתן להורות על שחרור לחלופת מעצר באזור, ולהבטיח את ההתייצבות לדיון בהפקדה כספית ובערובות כספיות משמעותיות" (שם, פס' 12).

9.         בענייננו מדובר במי שיש לו הרשעות חוזרות ונשנות בגין שהייה בישראל שלא כדין: תשע הרשעות קודמות. שורת ההרשעות בגין כניסה לישראל, כשלעצמה, מציבה את המשיב בקטגוריה של אלה, לפי הלכת קונדוס, שקשה ליתן בהם אמון.

10.       עיון בגיליון הרישום הפלילי של המשיב מעלה כי בהרשעה משנת 2019 הורשע המשיב גם בשימוש במסמך מזויף ובהפרעת שוטר במילוי תפקידו. בהרשעה משנת 2018 הורשע המשיב יחד עם ההרשעה בגין כניסה לישראל שלא כחוק, גם בהסעת תושב זר השוהה שלא כדין. בנוסף, יש למשיב הרשעות ישנות של איומים, תקיפה סתם, הטרדת עד, חבלה כשהעבריין מזוין ותקיפת בת זוג.

11.       הפסיקה של בתי המשפט המחוזיים שאליה הפנתה המדינה מתיישבת אם האמור בהלכת קונדס, ובה נעצרים עד לתום ההליכים נאשמים בעלי מספר הרשעות קודמות בכניסה לישראל שלא כחוק, וכן כאלה עם מאסר על-תנאי בר הפעלה:

א.        עמ"ת (נצ') 28791-01-20 מ"י נ' חמדיה (13.1.2020) (להלן: ענין חמדיה), בו נעצר עד לתום ההליכים נאשם בעל שתי הרשעות קודמות בגין כניסה לישראל שלא כחוק ומאסר על-תנאי בר הפעלה.

ב.         עמ"ת (נצ') 68175-07-18 מ"י נ' סיורי (30.7.2018) (להלן: ענין סוירי) בו התקבל בהסכמת הצדדים ערר על שחרור נאשם בכניסה לישראל בעל 9 הרשעות קודמות בכניסה לישראל; וזאת, כאשר בהחלטת בית משפט השלום שנהפך בערר, צוין כי העובדה שלנאשם אשה וילדים בישראל מפיגה את המסוכנות הנשקפת מהנאשם שם.

ג.         עמ"ת (נצ') 1218-02-16 ברהם (נציר) נ' מ"י (15.2.2016) בו נדחה עררו של נאשם בשהייה בישראל שלא כחוק, בעל ארבע הרשעות קודמות, על מעצרו עד תום ההליכים נגדו.

4

12.       עם זאת, אין לכחד, שבחלק מפסיקת בתי משפט מחוזיים ובתי משפט שלום לאחר הלכת קונדוס, לצד החלטות על מעצר עד תום ההליכים נוכח ריבוי הרשעות בגין כניסה לישראל, יש ומשוחררים בהרחקה לאזור עם הפקדה וערבות אזרח ישראלי בסכומים משמעותיים, גם מי שהורשע פעמים רבות בכניסה לישראל ויש לו עבר פלילי בלתי מבוטל החורג מכניסה לישראל, וגם מי שלחובתו מאסר על-תנאי בר הפעלה. ראו:

א.        עמ"ת (מרכז-לוד) 35865-08-20 מ"י נ' נאפע (עציר) (18.8.2020), בו שוחרר לחלופת מעצר נאשם שהורשע שש פעמים בעבר בכניסה לישראל שלא כחוק, בנוסף להתפרצות לדירה בצוותה, גניבת רכב (והרשעה ישנה מאד של יידוי אבנים).

ב.         עמ"ת (נצ') 11528-09-19 מ"י נ' צדקה (6.9.2019), שוחרר בתנאים נאשם בכניסה לישראל בעל שתי הרשאות קודמות שכללו גם הפרעת שוטר במילוי תפקידו, שלחובתו מאסר על-תנאי בר הפעלה.

ג.         מ"ת (חד') 21832-06-20 מ"י נ' יאסין (עציר) (16.6.2020) בו שוחרר בתנאים נאשם בכניסה לישראל שלא כחוק בעל 8 הרשעות קודמות דומות.

ד.         מ"ת (חד') 40935-01-19 מ"י נ' זיוד (16.1.2019) בו שוחרר בתנאים נאשם בכניסה לישראל עם עבירה נלווית של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, בעל שתי הרשעות קודמות וכאשר לחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 4 חודשים. מדובר היה בנאשם עם אישה וילדים בישראל והדבר צוין כנתון המפחית את המסוכנות הנשקפת ממנו.

עמדתי לעיל על ההחלטות היותר רלוונטיות אליהן הפנה הסנגור הנכבד (אציין כי ב-עמ"ת (י-ם) 45059-03-20 גראדאת (עציר) נ' מ"י (25.3.2020) מדובר היה בנאשם אשר עמד להתחתן; וב-עמ"ת (י-ם) 74280-06-20 מ"י נ' אלסראחין (עציר) (1.7.2020) עמדה על הפרק סוגייה של קושי ראייתי (ראו שורות 31-30 להחלטה בענין הודעת דוא"ל, וטיעון העוררת).

13.       לדעתי, מקום שלא מתלווה לעבירת הכניסה לישראל מסוכנות נוספת, ואף כאשר מדובר בנאשם עם הרשעות רבות קודמות בגין כניסה לישראל שלא כדין - ובהעדר הפרת תנאי שחרור בידי הנאשם בעבר - שחרור בהרחקה תוך הפקדת כסף וערבות של אזרח ישראלי בסכומים משמעותיים, אינו נראה בלתי סביר כאמצעי להבטחת התייצבות. אולם אין לכחד, שקו הפסיקה אליו מצביעה המדינה, הוא אשר נאמן יותר לאמור בהלכת בית המשפט העליון בענין קונדוס, אשר כללה, כמצוטט לעיל, הרשעות רבות בכניסה לישראל שלא כחוק בגדר עבר פלילי מכביד המקשה על שחרור בתנאים.

5

14.       בענייננו, יש בעובדה שהמשיב ביצע לכאורה את המיוחס לו בעת שלחובתו מאסר על-תנאי בר הפעלה, ובעובדה שבהרשעה קודמת לפני כשנה בלבד הוא הורשע גם בשימוש במסמך מזויף, בכדי להוסיף על הקושי לשחררו בתנאים.

15.       שאלתי את עצמי כיצד העובדה שהמשיב יגיע בעוד כשבעה חודשים לגיל 55, וככזה לדברי הסנגור לא יזדקק יותר להיתר כדי לשהות בישראל, כדי להשפיע על החלטה זו בעניינו. עיון בשתי ההרשעות האחרונות שלו מעלה כי העבירות על חוק הכניסה בישראל בבסיסן בוצעו בהפרש של פחות מארבעה חודשים זו מזו. על כן אין בסיס איתן להניח כי מפאת גילו, ממילא לא צפויות עבירות נוספות מהמשיב בענין שהייה בישראל שלא כחוק.

16.       לא מצאתי כי יש בעובדת שחרורו של המשיב ממעצר לאחר האירוע הראשון בכתב האישום דנא, כדי להפוך את הקערה על פיה. משהמדינה לא הגישה כתב אישום לצד אותו השחרור, אין לומר שבשחרור זנחה המדינה את השיקול בדבר אכיפת התייצבותם של נאשמים למשפטם. אמנם מאי-הגשת כתב אישום נגד המשיב באותה עת גילתה המדינה מידה של סובלנות כלפי שהייתו הבלתי חוקית של המשיב בישראל; אולם בכך שהמשיב ביצע לכאורה עבירה נוספת לאחר כחודש אחד בלבד, לא מצאתי פגם בהחלטת המדינה להעמידו לדין בגין שני המקרים, ועם הגשת כתב האישום סוגיית החשש מפני הימלטות מן הדין אכן עומדת על הפרק. ונוכח האמור בהלכת קונדוס בדבר הרשעות רבות בכניסה לישראל שלא כחוק כעבר פלילי מכביד; נוכח המעצר עד לתום ההליכים בערר בבית המשפט המחוזי בענין סוירי למרות שלנאשם דשם היו אישה וילדים בישראל; נוכח 9 הרשעותיו של המשיב בשהייה בישראל שלא כדין, כאשר למרות קרבתו לגיל 55 אין לומר שאין צפי שיעבור עבירה נוספת; נוכח הרשעתו לאחרונה בשימוש במסמך מזויף; ונוכח העובדה-לכאורה שהוא ביצע את העבירות מושא כתב האישום דנא עת מרחף מעל ראשו מעצר על-תנאי בר הפעלה, לא מצאתי שיש מקום להורות על שחרור המשיב.

17.       סוף דבר, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

ניתנה היום, י"ט טבת תשפ"א, 03 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.