1

נ ו כ ח י ם :

ב"כ המבקשת            :          עו"ד רותם חזן

ב"כ המשיב    :          עו"ד אדוה ויצמן

המשיב הובא ע"י השב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר קיומן של ראיות לכאורה בכל הנוגע לעובדות כתב האישום.

הסניגורית אינה מבקשת לנהל את התיק העיקרי לפי הזכויות העומדות לה על פי סעיף 170 לחסד"פ.

מאחר ומדובר במי שאיננו כשיר לעמוד היום לדין, לא אוכל להורות על זיכויו.

אני מפנה בעניין זה לע"פ 20663-04-15, וכן ע"פ 49462-03-15.

עוד יש לציין, כי ברקע למצב הנפשי שימשו בסמים.

ביחס למשך האשפוז המירבי, מאחר ולא קיים חוסר הלימה בין העונש הקבוע לצד סעיף העבירה בחוק לבין הנסיבות המפורטות בכתב האישום ונסיבותיו של המשיב, לא מצאתי מקום לעשות שימוש בשיקול הדעת ולקצר את משך האשפוז. אין בכך כדי לפגוע בסמכותו של הפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוז קצר מהמירבי בשים לב למצבו של המשיב עם התקדמות הטיפול.

2

במסגרת סמכויותיי על פי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982 ועל פי סעיף 15 (א) לחוק לטיפול בחולי נפש תשנ"א - 1991, נוכח חוות הדעת הפסיכיאטרית, אשר עולה ממנה כי המשיב אינו כשיר כיום לעמוד לדין, וכן לנוכח עמדת הצדדים, אני מורה כדלקמן:

1.                 ההליכים בתיק העיקרי נגד הנאשם יופסקו;

2.                 הנאשם יאושפז במקום עליו יורה הפסיכיאטר המחוזי, לאחר שנמצא כי קיימת מסוכנות ומצבו מצריך אשפוז;

3.                 תקופת האשפוז המירבית היא על פי סעיף 192 לחוק העונשין. מדובר בפרק זמן מירבי של שלוש שנים.

4.                 הפסיכיאטר המחוזי מתבקש להודיע לסניגוריה הציבורית, על מועד הבאת הנאשם בפני הועדה הפסיכיאטרית. ככל שהוועדה תחליט על שחרור או חופשות כאמור בסעיף 28(ד) לחוק, תודיע לעו"ד מיטל סטי ממפלג תביעות ת"א.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לפסיכיאטר המחוזי ולסניגוריה הציבורית. תשומת הלב מופנית לכך שהמשיב מבקש להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליכים בפני הועדה על פי חוק הטיפול בחולי נפש.

ברורה לי המצוקה של המשיב, אולם העברתו של המשיב לביה"ח תעשה באמצעות שב"ס.