1

1.         לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטת כב' השופטת שטרית מיום 7.9.15, באופן בו יתאפשר למבקש לצאת לעבודה בישיבת "נחלים", בפיקוח ערבים.

2.         נגד המבקש הוגש לבית משפט זה כתב אישום, אשר מייחס לו עבירות של מתן אמצעים לביצוע פשע וקשירת קשר למעשים אחרים.

בקצרה יצוין כי עפ"י כתב האישום, קשר המבקש קשר עם אחר, לפיו ימסור לו את מכוניתו, וזאת ביודעו כי הרכב ישמש לביצוע עבירה ממניע של גזענות או עוינות כלפי דת.

2

3.      ביום 29.7.15 הוגש כתב האישום בעניינם של המבקש והאחר לבית משפט זה, יחד עם בקשה למעצרם עד תום ההליכים. בדיון חלק ב"כ המבקש על קיומן של ראיות לכאורה. בהחלטתה מיום 17.8.15, קבעה כב' השופטת שטרית כי קיימות ראיות לכאורה לאשמתו של המבקש במיוחס לו, כמו גם עילת מעצר של מסוכנות. המבקש נשלח לשם קבלת תסקיר מעצר בעניינו. ביום 7.9.15, לאחר קבלת התסקיר, הורתה כב' השופטת שטרית על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר בית מלא בבית הוריו ביישוב אלעד.

המבקש הגיש ערר על החלטת כב' השופטת שטרית לעניין קיומן של ראיות לכאורה וכן כנגד התנאים המגבילים שהוטלו עליו. ביום 21.10.15 דחה כב' השופט סולברג את הערר תוך שציין "ברם, מוצדקת החלטת בית המשפט המחוזי בקביעה כי רק לאחר פרק זמן ממשי ב'מעצר בית', ניתן יהיה לשקול אל נכון הקלה בתנאים". עם זאת מצא כב' השופט סולברג לאפשר למבקש לצאת מדי יום בבוקר, למטרת תפילה.

4.         ביום 9.11.15 הגיש המבקש בקשה לשינוי מיקום חלופת המעצר, במסגרתה ביקש להורות על העברתו למעצר בית בחווה החקלאית "באר אליהו" במושב צופר. בדיון שנערך בבקשה ביום 15.11.15, הורתי לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר משלים, אשר יתייחס לחלופה המוצעת.

3

תסקיר המעצר המשלים הוגש ביום 2.12.15. שירות המבחן בדק את החלופה המוצעת, אולם העלה סייגים באשר להתאמת המסגרת למבקש ומשפחתו. על כן, התייחס שירות המבחן להצעה אחרת אותה העלה המבקש והיא יציאתו לעבודה בישיבת "נחלים" כעוזר למנהל התחזוקה במקום, תחת פיקוחו של המנהל ועובד נוסף. שירות המבחן בדק את המפקחים המוצעים והתרשם כי המנהל הינו אדם רציני ואחראי, המבין את אחריותו הפיקוחית. כמו כן התרשם כי המפקח הנוסף יכול לפקח על המבקש במקרים בהם יאלץ המנהל לצאת לפרקי זמן קצרים. שירות המבחן התרשם מהיענותו המלאה של המבקש לתנאים, מההרתעה שהושגה בעניינו נוכח ההליך ומהשפעתם החיובית של הוריו. נוכח זאת העריך כי הסיכון להמשך התנהלות שולית מצדו, פחת. לאור האמור המליץ שירות המבחן על יציאת המבקש לעבודה. עוד הוסיף והמליץ לאפשר למבקש לצאת לתפילות בליווי אביו.

5.         טענות המבקש בתמצית:

בדיון לפניי ביקש ב"כ המבקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולאפשר למבקש לצאת לעבודה. הפנה להחלטות הקודמות בעניינו של המבקש, כמו גם לנסיבותיו כגון העדר עבר פלילי ועמידה בכל התנאים שהוטלו עליו.

6.         טענות המשיבה בתמצית:

ב"כ המשיבה התנגד להקלה בתנאים שהוטלו על המבקש. לטענתו, טרם חלף "פרק זמן ממשי" כפי שקבע כב' השופט סולברג. הוסיף והעלה טענות באשר לטיב מקום העבודה והמפקחים המוצעים, וזאת נוכח הגוון האידיאולוגי המיוחס למבקש בכתב האישום.

דיון הכרעה

7.         לאחר ששמעתי טענות הצדדים, ועיינתי בתסקיר המעצר המשלים, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן בשעה זו להקל את התנאים שהוטלו על המבקש ולאפשר לו לצאת לעבודה.

4

אכן, הבקשה המקורית שהוגשה לי לא עסקה באפשרות יציאתו של המבקש לעבודה, מכל מקום מיום החלטתה של השופטת שטרית במסגרתה שוחרר המבקש לחלופת מעצר חלף פרק זמן של כשלושה חודשים בלבד. ברור כי אין המדובר בפרק זמן משמעותי המצדיק ככלל עיון חוזר בהחלטת בית המשפט, אולם לעניין זה יש לזכור כי חלוף זמן ניכר, הוא מושג שאף הוא תלוי בנסיבות העניין, ובמקרים המתאימים ניתן לחרוג מנוהג הפסיקה ולדון בבקשה להקלת תנאי המעצר חרף העובדה שחלפו אך חודשים ספורים מאז ניתנה ההחלטה האחרונה בעניין תנאי השחרור (ראו בש"פ 3611/10 רמאל נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו). המקרה שבפנינו מצדיק לטעמי חריגה זו.

נוכח מסקנות התסקיר החיובי מאוד בעניינו של המבקש, כמו גם נסיבותיו האישיות והעדר עבר פלילי מכל סוג, דומה כי מסוכנותו של המבקש קהתה בצורה משמעותית די הצורך על מנת לאפשר לו לצאת לעבודה ולהתפרנס בכבוד.

לעניין זה אף ראוי לזכור, כי הגם ששלושה חודשים אינם נחשבים לרוב כפרק זמן ניכר המאפשר עיון חוזר, בוודאי שלא ניתן לראות בהם פרק זמן מבוטל, וזאת כאשר המבקש שלפנינו, היה במעצר מלא למשך כחודשיים טרם שחרורו למעצר בית ומאז שחרורו עמד בכל תנאיי השחרור.

עוד אוסיף כי בדיון לפניי נחקרו המפקחים המוצעים ולהתרשמותי, בדומה להתרשמות שירות המבחן, המדובר במפקחים ראויים, אשר מסוגלים לעמוד במשימת הפיקוח על המבקש, וניתן לסמוך עליהם, בפרט המפקח העיקרי אשר ממנו התרשמתי כי המדובר באדם סמכותי ומהימן.

כידוע, רבות דובר על הצורך לנסות ולאפשר לנאשמים הנמצאים בחלופת מעצר, לצאת לעבוד ולפרנס את עצמם, ככול שהנסיבות מאפשרות זאת (ראו בש"פ 1565/07 אלוקיל נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו). לעניין חשיבות העבודה אף נאמר כי "סוף הבטלה לעורר עוון" (אבות דרבי נתן, נוסחא ב, פרק ל"ב). דומני כי בנסיבות העניין, יש לאפשר לו לצאת לעבוד ולהתפרנס בכבוד. לעניין זה יש לציין כמובן כי אנו נמצאים בשלב המעצר, בו עומדת למבקש חזקת החפות וכי המעצר אינו מקדמה על חשבון העונש, ככל שיוטל על המבקש בסופו של ההליך.

עוד אעיר לעניין זה כי ישנה סבירות ממשית שההליך הפלילי בעניינו של המבקש יארך זמן רב, כאשר נכון למועד זה טרם נקבעו מועדי הוכחות בתיק.

5

אשר להמלצת שירות המבחן ליציאת המבקש לתפילות, הרי המשיבה הסכימה לבקשה, אולם סירבה לבקשת המבקש לצאת לבית כנסת המרוחק מביתו. עמדה זו של המשיבה מצאתי לקבל, כאשר איני מוצא כל סיבה ממשית, מדוע לא יוכל המבקש לקיים את מצוות התפילה בבית הכנסת הקרוב לביתו

8.         אי לכך ולאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה וקובע כי המבקש יוכל לצאת בימים א - ה ממעצר הבית בו הוא שוהה לעבודה בישיבת "נחלים", בין השעות 08:00-17:00.

בזמן העבודה יהיה המבקש תחת פיקוחו הצמוד של מר אביחי טירי, אשר ישמש כמפקח ראשי על המבקש. בשעה בה לא יוכל מר טירי לפקח על המבקש, ישמש מר נדב שטר כמפקח על המבקש. בכל עת יהיה אחד המפקחים צמוד באופן ישיר למבקש.

כל אחד משני המפקחים יחתום על ערבות צד ג' בסך של 20,000 ₪ לשם הבטחת תנאי השחרור.

בשל ריחוק מקום המגורים של המפקחים, כל אחד מהם יכול לחתום על ערבות צד ג' בבית משפט השלום בפתח תקווה.

בדרכו של המבקש לעבודה וממנה, ילווה ע"י אחד מהוריו או מר טירי. לאחר סיום העבודה ימשיך המבקש לשהות במעצר בית מלא בביתו, בפיקוח הוריו.

אשר לתפילות, אני קובע כי מלבד שעת התפילה בבוקר, כפי שאושרה ע"י כב' השופט סולברג, יוכל המבקש לצאת לתפילה בימים א'- ה' בלוויית אביו, בין השעות 16:00- 17:30. ביום שישי בין השעות 16:00-18:00 וביום שבת בין השעות 08:00- 11:00 וכן 16:00- 17:30. היציאה לתפילות תהיה בבית הכנסת רעות, הנמצא ברח' בן זכאי 80 באלעד בלבד.

6

9.         המזכירות תמציא עותק מהחלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ו, 06 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.