1

הקדמה

1.      מונחת בפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו בהתאם לסעיף 21 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים").

2.      כנגד המשיב הוגש ביום 24/02/2022 כתב אישום המייחס לו עבירות של: תקיפת סתם של בן זוג - עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977; איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977; היזק לרכוש במזיד - עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

3.      בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

עובדות כתב האישום

4.      כתב האישום מייחס למשיב שני אישומים.

2

5.      אשר לאישום הראשון: בתאריך 20/02/2022 סמוך לשעה 22:00 התפתח ויכוח בין המשיב למתלוננת בבית על רקע שתיית אלכוהול מצידו של המשיב. במהלך הוויכוח הוריד המשיב את הנעל מרגלו ותקף באמצעותה את המתלוננת שלא כדין וללא הסכמתה, תוך כדי שהוא מכה עם הנעל בראשה מספר פעמים. בנסיבות אלה, אחזה המתלוננת בשערות ראשו של המשיב במטרה להרחיקו ממנה ובהמשך לכך תקף המשיב בשנית את המתלוננת באופן שנטל מגב אשר היה ליד הדלת והיכה את המתלוננת ברגלה השמאלית ובאזור האגן השמאלי ובעט בגופה. המתלוננת פתחה את דלת הבית וניסתה להוציא את המשיב מהבית, אך הוא לא אפשר לה לסגור את הדלת והיא הלכה לכיוון המטבח. בהמשך לכך התקרב המשיב למתלוננת וניסה לתקוף אותה באופן שנטלת מחבת והניף את המחבת לעבר ראשה של המתלוננת. במעמד זה היא הדפה אותו ואמרה לו שייכנס לחדר או שתזעיק משטרה. בהמשך לכך התקשרה המתלוננת למוקד 100 והזמינה ניידת משטרה לבית.

6.      אשר לאישום השני: בתאריך 23/12/2021, בשעה 22:15 או בסמוך לכך ובשל ויכוח של מה בכך, בין המתלוננת למשיב, איים האחרון על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה באופן שאמר לה כי ירביץ לה וישבור לה את הפנים ואף החל להתקרב לעברה באופן מאיים. במעמד זה נמלטה המתלוננת לחדר השינה ונעלה את הדלת והמשיב רץ אחריה ובעט בחוזקה בדלת וגרם לה נזק. בהמשך ומששמע המשיב כי המתלוננת מזמינה משטרה התרחק מחדר השינה, יצא מהבית והמתלוננת נעלה את דלת הכניסה. בהמשך שב המשיב אל הבית ובעט בחוזקה בדלת הכניסה והוא ברח מהמקום רק לאחר שהודיעה לו המתלוננת כי היא מזמינה משטרה. על פי האישום השני מיוחס למשיב אירוע נוסף מיום 17/12/2021, ולפיו תקף המשיב את המתלוננת שלא כדין וללא הסכמתה באופן שהיכה עם רגלו בירכה של המתלוננת.

7.      במעשיו המתוארים בשני האישומים תקף המשיב את המתלוננת שלא כדין וללא הסכמתה, איים עליה וגרם נזק במזיד לדלת חדר השינה בבית.

דיון והכרעה

8.      המבקשת טוענת כי בידה ראיות טובות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב ומפנה לעדויות המתלוננת במשטרה, הקלטות ממוקד 100, דוחות פעולה של השוטרים, תיעוד הנזק שנגרם לדלת, הודעות המשיב במשטרה אשר הכחיש בהן כי תקף את המתלוננת, אך אישר כי שתה אלכוהול עם חבריו וכי היה ויכוח עם המתלוננת. בנוסף, טען כי יכול ובעט בדלת כפי שמיוחס לו באישום השני.

3

9.      במהלך הדיון שהתקיים בפניי היום שמעתי את טענות ב"כ הצדדים לעניין קיומן של ראיות לכאורה ולעניין עילת המעצר. אשר לחלופת המעצר, הסניגור הבהיר כי בידיו חלופת מעצר שהוא מבקש להציגה בהמשך הדיון.

10.  הצדדים חלוקים בשאלת קיומן של ראיות לכאורה. בעוד שב"כ המבקשת סבור כי קיימות ראיות לכאורה בעוצמה מספקת בשלב זה, טוען הסניגור להעדר קיומן של ראיות לכאורה ביחס לשני האישומים.

11.  ב"כ המבקשת הפנה לגרסת המתלוננת בחקירות השונות במשטרה ואף הדגיש כי קיימים חיזוקים ראייתיים, אשר מבססים את האמור בכתב האישום, לרבות עדות המשיב במשטרה מיום 24/12/2021. לדברי נציג המבקשת, אירועי אלימות בתוך המשפחה מתרחשים לרוב שלא בנוכחות אחרים וזה המקרה. בנוגע לחבלות נטען כי כתב האישום אינו מייחס גרימת חבלה של ממש אלא תקיפת סתם. נטען עוד כי קיים תיאור מפורט לאירועים המיוחסים למשיב וכי לא מדובר בטענות סתם. לשיטת המבקשת קיימות מספר עילות אשר מצדיקות מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. נטען לעילת מעצר סטטוטורית ולקיומה של מסוכנות הנשקפת מהמשיב לאור התנהלותו ולאור עברו הפלילי העשיר.

12.  לטענת ב"כ המשיב, לא קיימות ראיות לכאורה בתיק, וגם אם קיימות הרי עוצמתן במקרה זה נמוכה מאוד ומצדיקה שחרור ממעצר. ב"כ המשיב מסכים כי בנסיבות העניין קיימת עילת מעצר סטטוטורית אך טוען כי כתב האישום מבוסס אך ורק על גרסת המתלוננת וללא חיזוקים חיצוניים. נטען עוד לקיומן של סתירות רבות בגרסת המתלוננת אשר מטילות ספק רב במהימנות גרסתה והדבר ישליך בבוא היום על המשפט עצמו ועל סיכויי ההרשעה של המשיב בעבירות המיוחסות לו. נטען עוד כי העד אשר שמו צוין על ידי המתלוננת סתר את גרסתה. נטען להיעדר תיעוד לחבלות המיוחסות למשיב. נטען עוד להתנגדות המתלוננת לעימות, דבר אשר מחליש את גרסתה ואת הראיות בכלל. נטען כי העבר הפלילי של המשיב הינו עבר ישן והראיות חלשות. מה גם שרף האלימות המיוחס למשיב אינו גבוה ועל כן יש להורות על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים.

4

13.  בשלב זה של ההליך ובהתאם להוראות חוק המעצרים, הבחינה של קיומן של ראיות לכאורה אינה טעונה הכרעה בשאלת משקלן של הראיות ומהימנותן. אלו ייבחנו במסגרת ההליך העיקרי. על ביהמ"ש לבחון לצורך הבקשה אם קיים פוטנציאל ראייתי להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו לאחר עיבודן במשפט. צריך, שתיבחן המסגרת הראייתית כמכלול ולא באופן טכני. זאת גם אם היא מורכבת ממסכת של ראיות נסיבתיות שיש בה כדי ללמד על סיכוי סביר להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו.

14.  בהקשר זה אני מפנה לבש"פ 8087/95 זאדה נ' מ"י שם נקבע כי על מנת לכרסם כרסום של ממש בפוטנציאל הראייתי הגלום בראיות, בשלב הלכאורי, אין די בהצבעה על סתירות בדברי העדים אלא יש להראות כי הסתירות גלויות על פניהן וכי הן מקעקעות את הגרסה באופן שלא יאפשר לתת בה אמון ויציגה כמשוללת יסוד.

15.  לאור המחלוקת הראייתית, לקחתי את התיקים לעיוני והתרשמתי כי בתיקים קיימות ראיות לכאורה בעוצמה גבוהה הקושרות את המשיב למעשים המיוחסים לו ובעניין זה אני מפנה לראיות שפורטו בבקשה למעצר עד תום ההליכים, לדוחות הפעולה של המשטרה, להודעות המתלוננת במשטרה ולהודעת המשיב, לרבות ההודעה מיום 24/12/21.

16.  בהקשר זה אני מפנה גם לדיווח שהתקבל על ידי המשטרה מהמתלוננת אשר היא מוסרת את מה שהתרחש. אני גם מפנה לעדויות נוספות של המתלוננת במשטרה אשר חזרה ופירטה ביחס לאירועים שמיוחסים למשיב ובכלל זה שהיה שותה אלכוהול ומכה אותה. מצאתי כי גרסת המתלוננת נראית על פניה אמינה וניתן לומר שדי בה כדי לבסס קיומן של ראיות לכאורה בשלב דיוני זה.

17.  בכל מקרה, השאלות הבלתי פתורות, והקשיים שמעלה ההגנה, לבטח ילובנו במסגרת ההליך העיקרי, כנדרש. בשלב זה, אל לו, לשופט להעביר תחת שבטו את חומר הראיות ולבחון את מהימנותו; אחרי ככלות הכול 'ראיות לכאורה' - יש כאן (ראו: בש"פ 6013/21 עלי עזאם סלימאן נ' מדינת ישראל (26/10/2021)).

18.  מסקנתי היא כי יש בחומר הראיות שהוצג כדי לעמוד בהיקף ובטיב הבחינה הנדרשת בשלב זה של ההליך.

5

19.  אשר לעילת המעצר, אמנם המשיב נהנה מחזקת החפות, אך עניינו חוסה בצילה של חזקת המסוכנות הגבוהה בסעיף 21 (א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. מדובר ביותר מאירוע אשר מיוחסים למשיב והמסוכנות עולה מהראיות שהציגה המבקשת. כמו כן נתתי את דעתי לעברו העשיר של המשיב, לרבות בענייני אלימות. בהקשר זה לא התרשמתי כי המשיב הצליח להפיג את החשש הסביר כי שחרורו בשלב זה לחלופת מעצר יסכן את בטחונה של המתלוננת.

20.  על כן, אני קובע כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות.

21. אשר לעניין חלופת המעצר, סעיף 1 לחוק המעצרים קובע כי על בית המשפט לבחון אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בתנאים אשר פוגעים פחות בחירותו של המשיב.

22. שקלתי היטב בדעתי תוך שימת דגש על התשתית העובדתית הנטענת לעניין כל אחד משני האישומים והאירועים המרכיבים את כתב האישום וכן נתתי את דעתי לגילו ועברו הפלילי של המשיב, ונחה דעתי להקדים ולהורות על זימון תסקיר מעצר לשם בדיקת נסיבותיו האישיות של המשיב וכן חלופת המעצר המוצעת והאפשרות כי היא תאיין את המסוכנות העולה מהמשיב.

23. יש להוסיף כי ביהמ"ש הדגיש לא אחת חשיבותו של תסקיר שירות המבחן במיוחד בתיקי אלימות במשפחה וזאת בשל הנסיבות בהן מבוצעות עבירות אלו, אגב התפרצות ספונטנית, רגשית ולעיתים אגב מערכת יחסים לא פשוטה, אשר הכרח כי עין מקצועית תיתן דעתה עליה (ראה עמ"ת 47696-10-21, מ"י נ' מנסור (24/10/2021). באותו עניין נקבע כי גם מקום בו קיים ספק בדבר הצורך בתסקיר, במיוחד באישומי אלמ"ב, הכלל הוא כי מוטב להפנות לתסקיר.

6

24. זאת ועוד, בעבירות אלימות הנובעות ממערכת יחסים זוגית, לעיתים רב הנסתר על הגלוי, ואת שעיני בית המשפט, אינן עשויות לראות, יש ושרות המבחן באמצעות אנשי המקצוע, יכול ויאירו את עיני בית המשפט במידע נוסף הרלבנטי להחלטה שעה שבית המשפט בוחן הגנה מפני סיכון אל מול שלילת חירות. באמצעות תסקיר המעצר יונח בפני בית המשפט מידע נוסף אודות "נסיבותיו האישיות של הנאשם, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם" (סעיף 21א(ב) לחוק המעצרים). מתוך תסקיר המעצר ניתן יהיה ללמוד על היבטים נוספים אודות מערכת היחסים המורכבת בין המתלוננת למשיב ולקבל המלצות מאת שירות המבחן, בהתאמה למידת הסיכון הנשקפת לכאורה מן המשיב כלפי המתלוננת ולאפשרויות המשך מעצרו (ראה עמ"ת (ב"ש) 35860-02-20 מ"י נ' פלוני 16/02/2020).

25. לפיכך, אני מורה על זימון תסקיר מעצר ודוחה לקבלת התסקיר והשלמת הטיעונים ליום 6/4/2022, שעה 09.00.

26. עד אז ועד תום הדיון באותו יום, יישאר המשיב במעצר.

27.       החלטה זו מהווה פקודת מעצר.

ניתנה היום, ד' אדר ב' תשפ"ב, 07 מרץ 2022, בנוכחות הצדדים.