1

המבקש נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני ועותר כי יתאפשר לו לצאת לעבודה.

כנגד המבקש ואחרים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ייצור נשק בצוותא חדא, לפי סעיפים 144(ב2)+29 לחוק וכן יידוי בקבוקי תבערה לעבר כלי תחבורה בצוותא חדא, לפי סעיפים 332א(ב) ו - 29 לחוק.

בהתאם למתואר בכתב האישום, המבקש ואחרים זרקו בקבוקי תבערה לעבר מכונית נוסעת בכביש 6, בכוונה לפגוע בנוסעיה. כתוצאה מכך, נאלצה המכונית לסטות לצד הדרך. נטען כי מדובר באירוע ביטחוני בתקופת ספטמבר-אוקטובר 2015, בעת געש המצב הביטחוני.

2

אין מחלוקת לעניין קיומן של ראיות לכאורה ועילת המעצר. ביום 3.3.16 ולאחר ששהה במעצר ממש במשך כארבעה חודשים, הועבר המבקש למעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני ואנושי וכן בפיקוח שירות המבחן. כך, לאור תסקיר שירות המבחן מיום 15.2.16, אשר המליץ על שחרורו למעצר בית ולאור התרשמות בית המשפט כי התחרט על מעשיו, הביע אכזבה מעצמו ובחר מיוזמתו שלא להצטרף לחבריו למהלך דומה נוסף שביצעו.

מתבקשת יציאת המבקש לעבודה למסעדה בטייבה אשר בבעלות אביה של ארוסתו. המבקש טוען כי הנסיבות בעניינו השתנו באופן המצדיק בחינה מחודשת של תנאי מעצרו. המבקש הדגיש כי מאז מעצרו בפיקוח אלקטרוני ובתנאים מגבילים, לפני כשבעה חודשים, הוא לא הפר את תנאי מעצרו ואת צו הפיקוח בעניינו, בעוד שהדיון בתיק העיקרי אמור להמשך מעבר לחודש פברואר 2017. כן הודגש כי חלקו של המבקש באירועים המיוחסים לו היה קטן משל המעורבים הנוספים, לכן נעצר בפיקוח אלקטרוני מלכתחילה. בנוסף ובתימוכין בטענותיו, המבקש הפנה לתסקיר שירות המבחן הממליץ לאפשר לו לצאת לעבודה ולמ"ת 28760-05-15 מדינת ישראל נ' פישר (26.8.16).

לשיטת המשיבה, אין מקום להיעתר לבקשה בהינתן החלק שנטלהמבקש באירוע חמור ביותר, שכלל השלכת בקבוקי תבערה שפגעו בסמוך לרכב וגרמו לו לסטות מנתיב הנסיעה. נטען כי רק בנס נמנע נזק חמור לגוף ולנפש. המשיבה הדגישה כי העבירה בוצעה על רקע מניע לאומני שיש בו כדי להעצים את המסוכנות הנשקפת מהמבקש ולא בכדי הוא שהה תקופה ארוכה במעצר ממש. לדידה של המשיבה, העובדה כי משפטו של המבקש עדיין מתנהל, מפחיתה את חזקת החפות ומגדילה את המסוכנות הנשקפת ממנו. המשיבה הוסיפה וטענה כי תסקיר שירות המבחן לא התייחס לשעות העבודה והמפקח לא התחייב לפיקוח רצוף והדוק. המשיבה הפנתה לבש"פ 6815/16 פלוני נ' מדינת ישראל (13.9.16) בתימוכין בטענותיה.

מתסקיר שירות המבחן עולה המלצה להסיר את תנאי הפיקוח האלקטרוני תוך הותרת המבקש במעצר בית עם היתר לצאת לעבודה.

דיון והכרעה

עיינתי בטענות הצדדים ובתסקיר ושוכנעתי כי יש לקבל את הבקשה הנתמכת בהמלצת שירות המבחן ולהורות על שינוי מעמדו של המבקש מעצור בפיקוח אלקטרוני למשוחרר בתנאים מגבילים ועל שילובו במעגל העבודה.

3

כידוע, הבטלה, התלות וההיזקקות לסעד הנם נגעים רעים הפוגעים בכבודו ובאפשרות שיקומו של נאשם (ר' בש"פ 427/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (24.1.11)). בית המשפט עמד לא אחת על החשיבות הרבה שיש בהשתלבותם של נאשמים במעגל העבודה והתעסוקה, תוך הדגשה כי הבטלה פוגעת לא רק במצבם הכלכלי של הנאשמים ובני משפחתם, אלא גם בכבודם ובאפשרות שיקומם. אך זאת, כמובן, במקרים הראויים ובאיזון מול האינטרס הציבורי (ר' בש"פ 5106/16 אלמוג נ' מדינת ישראל (5.7.16); בש"פ 2857/06 ממן נ' מדינת ישראל (11.4.06); בש"פ 3611/10 רמאל נ' מדינת ישראל (17.5.10); בש"פ 1393/07 אלחנטי נ' מדינת ישראל (26.2.07); בש"פ 1565/07 אלוקיל נ' מדינת ישראל (27.2.08)).

שונים הדברים כאשר מדובר ביציאה לעבודה ממעצר בפיקוח אלקטרוני. בהיות המבקש "עצור בפיקוח אלקטרוני", דינו, בשינויים המחויבים, כעצור עד תום ההליכים לעניין יציאה לחופשה או לשינוי בתנאי מעצרו(ר' בש"פ 4658/15 פישר נ' מדינת ישראל (9.7.2015)). ככלל, אין לאפשר "חלונות" יציאה לעבודה לעצור בפיקוח אלקטרוני, שכן מדובר בפרק זמן ממושך, המנוגד למטרת הפיקוח ולמעמד המפוקח כעצור עד תום ההליכים. כך נקבע, כי:

"... טרם שתישקל אפשרות לצאת לעבודה, על העצור בתנאי איזוק אלקטרוני להראות כי המסוכנות הנשקפת ממנו פחתה כך שאין צורך באמצעי זה. רק אז, עם ההחלטה להסיר את האיזוק האלקטרוני ועל שחרור לחלופת מעצר, משתנה הסטטוס של המפוקח מ'עצור' ל'משוחרר בתנאים מגבילים', ויכול שתישקל במקרים המתאימים האפשרות לצאת לעבודה" (ר' בש"פ 966/16 זידאן נ' מדינת ישראל (28.2.2016)).

עוד נקבע בהקשר זה, כי "...אכן קיימת האפשרות העקרונית לקבוע, במקרים החריגים המתאימים לכך, חלונות יציאה לשם עבודתו של בגיר...עם זאת, מובן כי אפשרות זו איננה הכלל, אלא שהיא תינתן במקרים יוצאי דופן שימצאו מתאימים לכך, והדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, שיבחן, בנוסף ליתר התנאים הנדרשים בחוק המעצרים טרם שיקבע חלון פיקוח לשם יציאה לעבודה המבוקשת, האם "אורכו" של "חלון היציאה" המבוקש איננו פוגע בתכלית המעצר בפיקוח אלקטרוני ושלום הציבור, יתר על המידה, בהשוואה לגריעה בזכויותיו של העציר" (ר' בש"פ 2296/16 חג'ג' נ' מדינת ישראל (15.5.2016)).

4

אני מקבל את טענת המשיבה לפיה, בנסיבות המקרה שלפניי, אורכו של החלון המבוקש, למשך שבע שעות עבודה ביום, בנוסף למשך ההגעה לעבודה והחזרה ממנה - אינם מתיישבים עם תכלית המעצר בפיקוח אלקטרוני וכהפנייתה: "... אין אנו עוסקים ב"חלון" אלא בהסרת "קיר" שלם, עד שהפיקוח האלקטרוני מאבד ממשמעותו" (ר' בש"פ פלוני נ' מדינת ישראל (13.9.16)).

התרשמתי כי מכלול הנסיבות בעניינו של המבקש, מצדיק לאמץ את המלצת שירות המבחן כדי הוראה על הסרת הפיקוח האלקטרוני ושחרורו לחלופת מעצר בית, באופן שיאפשר לו לצאת לעבודה מדי יום. הסרת הפיקוח האלקטרוני עם חלוף הזמן, קשורה בהתרשמותו של בית המשפט ממידת המסוכנות הנשקפת מהמבקש. בדיקת המסוכנות מחייבת בחינתם של שני היבטים: האחד, בחינת המעשה כשלעצמו והאם נסיבותיו מלמדות על מועדות הנאשם, או על אופי אלים, כדי כך שהנאשם עלול לחזור על מעשים דומים. השני, בחינת העושה, במסגרתה על בית המשפט לבדוק האם לנוכח אופיו, אישיותו או תכונותיו של העושה, נשקפת ממנו סכנה לציבור (ר' בש"פ 6700/04 מדינת ישראל נ' גרה (19.7.04)).

בענייננו, אין מחלוקת אשר לחומרת העבירות המיוחסות למבקש, כמו גם מהסכנה החמורה הנשקפת ממבצעי עבירות דומות. מאידך גיסא, אין להתעלם מכך שמדובר באירוע חד פעמי וחריג על רקע נוף חייו של המבקש וראוי לציין את בחירתו שלא לקחת חלק באירוע נוסף שביצעו חבריו. למבקש אין עבר פלילי וכפי שנקבע בהחלטת בית המשפט מיום 22.2.16, מעורבותו באירוע מושא כתב האישום, נבעה מכניעתו ללחץ חברתי שהופעל עליו מצד שותפיו לאירוע ואין בה כדי ללמד על אופי רע ואלים מצדו. המבקש היה מצוי במעצר ממש כארבעה חודשים ועתה הוא שוהה במעצר בפיקוח אלקטרוני מזה כשבעה חודשים. המבקש הקפיד למלא אחר תנאי מעצרו, למעט מקרה אחד ששהה בחצר ביתו ועבר את תחום הקליטה של הפיקוח האלקטרוני ודומני שבנסיבות אלו, ניתן לייחס לו יתר אמון.

5

אשר למועדות המבקש לבצע עברות נוספות ככל שישוחרר, עיון בתסקיר מלמד כי המסוכנות הנשקפת ממנו פחתה באופן משמעותי והסיכוי להישנות מעשים דומים הוערך כבינוני. המבקש השתלב באופן פעיל בקבוצה טיפולית במסגרת שירות המבחן, אליה הוא מתייצב בקביעות. שירות המבחן דיווח על התקדמותו במסגרת הטיפולית ועל יכולתו להתבונן בצורה ביקורתית על התנהלותו. המבקש הביע עמדות מקובלות, הפגין הבנה של חומרת המעשים המיוחסים לו והכרה בקשייו לתעל תסכולים. שירות המבחן התרשם כי המבקש אינו מבטא עמדות בעייתיות, לרבות עמדות אידאולוגיות קיצוניות וכן כי מצבה הכלכלי של משפחתו מתדרדר כתוצאה מכך שאיננו עובד. התרשמותו של שירות המבחן היא כי חלה הפחתה ברמת הסיכון במצבו של המבקש וכי הוא משתף פעולה עם שירות המבחן ועושה מאמצים לשמור על התנאים המגבילים. שירות המבחן סבור כי ההליכים המשפטיים הרתיעו את המבקש וכי יכולתו להציב לעצמו גבולות פנימיים, מאפשרת להסיר את האיזוק האלקטרוני ולשלבו בעבודה, באופן שיסייע לשיקומו בהמשך.

שוכנעתי בנסיבות המתוארות, יש מקום ללכת כברת דרך מסוימת לקראת המבקש ולהטות את הכף לטובת שחרורו לחלופת מעצר בתנאים מגבילים תוך הסרת הפיקוח האלקטרוני. כל זאת, גם בהתחשב בכך שחלוף הזמן מאז הושם המבקש במעצר בפיקוח אלקטרוני, הקהה במידת מה את המסוכנות הנשקפת ממנו, כאשר התרשמות דומה הובעה גם על ידי שירות המבחן.

יתרה מכך, המלצת שירות המבחן ותוכן התסקיר בעניין המבקש, מובילים למסקנה כי יש מקום לאפשר למבקש לצאת לעבודה. מצאתי את מקום העבודה, מהותה וטיב המפקח כהולמים. חקרתי את המפקח המעסיק המוצע והתרשמתי כי הוא מבין את משמעות תפקידו והשלכותיו, את מהות המעשים המיוחסים למבקש וכי יש ביכולתו לשמש כמפקח אפקטיבי עבורו, בכל שעות עבודתו וכן להציב כלפיו גבולות סמכותיים. ראוי לציין, כי שירות המבחן התרשם שעצם היציאה לעבודה עשויה לסייע לשיקומו של המבקש בהמשך ובהתחשב במכלול הנתונים שפורטו, אינני רואה כל טעם של ממש שלא לאמץ את המלצות שירות המבחן בהקשר זה.

נראה, אפוא, כי הסיכון שבהתרת יציאת המבקש לעבודה, נמוך מהסיכוי שיציאתו לעבודה תתרום לשיקומו ובשלב זה, ניתן להשיג את תכליתו המניעתית של המעצר, כדי איון יחסי של מסוכנות המבקש, באמצעות הותרתו תחת עינם הפקוחה של מפקחיו בכל עת, בשתי מסגרות קבועות וידועות - עבודה ומעצר בית, ללא צורך בפיקוח האלקטרוני.

לצד כל זאת, סבורני כי היעתרות למלוא בקשת המבקש, במסגרתה התבקשה יציאתו לעבודה בין השעות 08:00 עד 15:00, תהווה "קפיצת מדרגה" שאין לה מקום בשלב זה. לעת הזו, נראה כי יש לאפשר למבקש לצאת לעבודה למספר שעות מצומצם יותר.

לאור המקובץ, אני מורה על הסרת הפיקוח האלקטרוני ועל שחרורו של המבקש למעצר בית מלא בבית מר נימר טיבי בטייבה, בפיקוחם של המפקחים שנקבעו בהחלטה מיום 25.2.16.

אני מתיר למבקש לצאת מכתובת מעצר הבית לעבודה במסעדה של מר איבראהים טיבי, בשם "אבו דיב" שליד "מוניות טיבה נתניה" בימים א'-ה', בין השעות 07:30 עד 14:00, תחת פיקוחו המתמיד של מר טיבי.

6

המבקש יוכל להגיע לעבודה ולחזור ממנה לביתו, אך ורק בליווי מי ממפקחיו ובדרך הקצרה ביותר, ללא עצירות ביניים. מיד עם הגעתו לעבודה, יהא המבקש תחת פיקוחו המתמיד של מר טיבי.

המבקש לא יצא את כתובת העבודה, אלא אם הותר לו לעשות כן בצו בית משפט.

מר טיבי יודיע למשטרה על כל חריגה בתנאי העבודה של המבקש, באופן מידי.

מר טיבי יחתום על ערבות צד ג' בסכום של 50,000 ₪ להבטחת תנאי הפיקוח על מסגרת עבודתו של המבקש וכתנאי להתחלתה.

מלבד יציאה לעבודה כאמור, נאסר על המבקש לצאת ממעצר הבית, אליו ישוב מיד עם סיום עבודתו. חלונות קודמים אשר ניתנו למבקש, ככל שקיימים, מבוטלים בזאת.

יתרת התנאים המגבילים שנקבעו על ידי בית המשפט, לרבות צו עיכוב היציאה מן הארץ וערבויות המפקחים - יעמדו בעינם.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ז, 06 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.