המבקש

בלאל אלטורי
ע"י ב"כ עו"ד אהוד בן יהודה

נגד

המשיבה

מדינת ישראל - פמ"ד

החלטה

לפניי בקשת המבקש לאפשר לו לצאת מ"מעצר בית" בו הוא נתון לצורך מבחן מעשי של משרד הרישוי שנקבע לו ליום 30.08.2021. המבקש הוסיף בבקשתו כי ככל שבקשתו תתקבל, הוא ילווה על ידי מי מהפקחים שנקבעו בעניינו.

המשיבה התנגדה לבקשה. המשיבה טענה כי לא מדובר ביציאה הכרחית. המשיבה הוסיפה כי המבקש הואשם בעבירות חמורות מאוד ומסוכנתו גבוהה ומכאן שיש לדחות את הבקשה.

בהתאם להחלטתי, המבקש עתר ליתן החלטה בבקשתו ללא קיום דיון, ומכאן החלטה זו.

לאחר שבחנתי את נסיבות העניין הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות את הבקשה. המבקש נתון ב"מעצר בית" על רקע כתב אישום חמור שהוגש כנגדו במסגרתו יוחסו לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה (ניסיון), עבירות בנשק וירי מנשק חם, עבירות לפי סעיפים 329(א)(2), 144 רישא וסיפא ו-340א לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

מכתב האישום עולה כי במהלך חודש יוני שנה זו, המבקש ירה באמצעות אקדח אותו אחז לעבר אחותו ולעבר אחר, על רקע אי שביעות רצונו מהקשר ביניהם, תוך שהוא צועק לעברם "פגעת לי בכבוד המשפחה" או מילים דומות לכך.

המבקש ירה לעבר השניים שלוש יריות אשר פגעו ברכב בו שהו השניים.

המבקש ניסה להמשיך לירות אולם נתקל במעצור.

בדיון שהתקיים בבקשת המעצר עד לתום ההליכים שהוגשה (בהעדר נציג של המשיבה על רקע שביתת הפרקליטים) קבע בית המשפט (כב' השופט נ' אבו טהה) כי קיימות ראיות לכאורה אלא שעצמתן נמוכה ומכאן שניתן להסתפק בחלופת מעצר הכוללת "מעצר בית מלא לצד פיקוח אנושי מלא...".

החלטת השחרור ניתנה אך לפני חודש ומחצה, ועתה עותר המבקש לצאת מ"מעצר הבית" לתכלית שהיא איננה בגדר הכרח. המבקש מעוניין כאמור לעבור מבחן מעשי של משרד הרישוי.

אין מדובר ביציאה לצורך טיפולי או שיקומי וכיוצ"ב יציאות אשר לא פעם בית המשפט מאפשר אותן. לא ברורה הדחיפות בקיום מבחן מעשי של משרד הרישוי, שעה שעל המבקש להימצא ב"מעצר בית" בזמן הקרוב.

ברי, כי בהמשך, ככל שהדבר יתאפשר, יוכל המבקש לעבור את אותו מבחן.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

העתק מההחלטה יישלח אל הצדדים.