1

1.         מונחת בפניי בקשתו של הסנגור לעריכת עיון חוזר.

2.         אין מחלוקת שביום 19/3/19, החליט בית המשפט המחוזי לקבל את הערעור של המאשימה על החלטתי לשחרר את המשיב בתנאים, והורה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

3.         בית המשפט המחוזי בעמ"ת 43834-03-19 קבע כי המדובר בעבירת אלמ"ב המקימה מסוכנות סטטורית שהכלל בה הינו מעצר ממשי והחריג הינו חלופה או מעצר באיזוק. לצורך קביעת חריג זה יש להראות נסיבות מיוחדות, אולם אלו לא נמצאו.

            כמו כן קבע בית המשפט המחוזי כי כתב האישום מעלה מסכת ארוכה של התנהלות, במהלך תקופה בה ננקטה אלימות חוזרת ונשנית בין פיזית בין אחרת ביחס למתלוננת.

עוד נקבע כי המשיב הגיע לביתה של המתלוננת והחל שוב בהרס ובנקיטת אלימות.

כן נקבע בפסק הדין שהריחוק לא הרתיע את המשיב לחזור לבית המתלוננת.

2

4.         בבקשה זו טען הסנגור כי ביום 10/4/19 הודה המשיב בעובדות כתב האישום והורשע על פי הודאתו, ומאחר ושירות המבחן ביקש לדחות את הדיון לחודש יוני 2019, הרי שלאור הודאת הנאשם בתיק העיקרי והן בשל חלוף הזמן - קיימת הצדקה להורות על שיחרורו של המשיב.

5.         בחנתי את טענות הסנגור ומצאתי לדחותן.

            הני סבור כי לאור החלטת בית המשפט המחוזי בערר על החלטתי, אין מקום לשיחרורו של המשיב מן המעצר, שכן מקובלת עלי עמדת המאשימה ולפיה אין בסמכותי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

6.         מכל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ט, 30 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.