1

נוכחים:

ב"כ המבקש, עו"ד הילה נאווי

ב"כ המשיבה, עו"ד שגיא שגב

אין התייצבות למבקש

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

הדיון בכללותו לא יתקיים בדלתיים סגורות. עם זאת, ככל שב"כ הצדדים יבקשו לטעון בפניי לעניין תיק הרווחה של המתלוננת, אורה על סגירת הדלתיים.

ניתנה והודעה היום ג' אדר ב תשע"ד, 05/03/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לפניי בקשה לעיון חוזר שהוגשה מטעם המבקש לאחר שלטענתו חומר חקירה חדש וכן תיק רווחה שהועבר לעיון באי כוחו מלמדים, כך לטענתו, על כך שחל כרסום ומשמעותי בראיות לכאורה, באופן שמצדיק את שחרורו של המבקש.

2

אומר בקצרה כי מספר טענות בפיו של המבקש בדבר כרסום במהימנותה של המתלוננת, לרבות: טענה לפיה המתלוננת יצרה מצג שווא לפיו נלקח מאמה מכשיר הפלאפון כחלק מהאלימות וההתנהגות הרווחת כלפיה, ולכאורה כדי למנוע תלונה במשטרה; טענה לפיה המתלוננת שללה מעשה אבדנות כאשר למעשה כן ניסתה להתאבד מספר חודשים טרם האירוע; וטענה לפיה המתלוננת טענה כי הוכתה על ידי המבקש ודוד נוסף בשם סרחאן, כאשר הלכה למעשה, אין בנמצא דוד בשם סרחאן. בנוסף טענה, כי בתיק הרווחה קיים חומר נוסף המכרסם במהימנותה של המתלוננת.

לדברי המשיבה, גם זו בקצרה, בתיק קיימת החלטה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים, לפי ההחלטה קיימות ראיות לכאורה וכן קיימת עילת מעצר ולא נמצאו חלופות ראויות להפגת מסוכנותו. מכאן טוענת המשיבה, כי אין בנמצא חומר חדש שיש בו כדי להוות כרסום משמעותי בראיות, שכבר נקבע לגביהן כי די בהן כדי להורות על מעצרו של המשיב.

הלכה היא כי בשלב המעצר לא נבחנת מהימנות העדים, ובית המשפט לא נדרש באופן פרטני למשקלן של העדויות, אלא אם עולות על פני הדברים סתירות ופרצות מהותיות (בש"פ 6466/12, אמארה נ' מדינת ישראל (19.9.12)). קל וחומר, שכאשר מדובר בבקשה לעיון חוזר, בקשה כזו מתבססת כבר על החלטות קודמות שניתנו לעניין הראיות לכאורה, ורק כאשר מדובר "מהפך ראייתי" של ממש, יש מקום להורות על מסקנה שונה מזו שכבר הגיע אליה בית המשפט.

בתיק שלפניי קבע כב' השופט שטרנליכט, ביום 30.10.13 וביום 11.12.13, כי מתקיימות ראיות לכאורה, וקיימת עילת מעצר סטטוטורית וכי לא ניתן להורות על שחרורו של המבקש. בהחלטת כב' השופטת דנה מרשק מרום בבית המשפט המחוזי מרכז, בערר שהגיש המבקש, קבעה כי ההחלטה בכל הקשור לקיומן של ראיות לכאורה מבוססת היא, ולא מצאה טעם להתערב בהחלטת בית המשפט.

עיינתי בקפידה בבקשת המבקש וכן בראיות שהגיש לי במהלך הדיון שלפניי (סומן נ/1-נ/6). ולא מצאתי כי מדובר ב"מהפך ראייתי" מהסוג הנדרש לצורך שינוי החלטה שכבר ניתנה על ידי בית המשפט השלום, ושאף אושרה כאמור על ידי בית המשפט המחוזי.

טענות המבקש הן טענות המתאימות להתברר בפני הערכאה הדיונית, ואין אפשרות בשלב המעצר להכנס לטענות מסוג זה לעומקן, ולהכריע בהן. מכל מקום, לא מצאתי בטענות אלו כל טעם לשנות מההחלטה שכבר ניתנה בתיק זה. מטעם זה, אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר.

3

ניתנה והודעה היום ג' אדר ב תשע"ד, 05/03/2014 במעמד הנוכחים.