1

כנגד המשיב מס' 2, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות שעניינן: איומים, 4 עבירות של תקיפה סתם, 2 עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, היזק לרכוש במזיד, 2 עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש.

אין מחלוקת שהמשיב נעצר ביום 9.3.20 עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו. לטענת בא כוחו, התבקשתי לעיין מחדש בהחלטתי ולהורות על שחרורו של המשיב מן המעצר. לדבריו, ב"כ המשיב הודיע ביום 9.3.20 כי אין בידו להציע חלופת מעצר ולפיכך הוריתי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. לדבריו, המשיב שוהה במעצר החל מיום 15.1.20, דהיינו תקופה העולה על 7 ח' מעצר.

2

עוד נטען בבקשה, כי למעשה בית המשפט הדן בתיק העיקרי קבע ישיבה ראשונה לשמיעת ראיות ולתחילת פרשת התביעה ליום 3.6.20, לישיבה זו לא התייצבו עדי התביעה ולפיכך נדחה הדיון ליום 30.6.20.

ביום 30.6.20 נשמעו 3 עדי תביעה משעות הבוקר ועד שעות הערב המאוחרות.

המשך הדיון נקבע ליום 28.7.20 ולדיון זה זומנו עדי התביעה 4-10. ביום זה נמשכה ישיבת ההוכחות עד השעה 18:00 אולם עדיין לא נשמעו כל עדי התביעה.

ביום 5.8.20 נמשך משפטו של המשיב עד לשעה 15:30 אולם לא נשמעו כל עדי התביעה.

בית המשפט דחה את המשך הדיון ליום 11.10.20.

לדברי ב"כ המשיב, על מנת לקדם את ההליכים הוא ויתר על מספר עדי תביעה, ועל כן הסכים להגיש את חומר הראיות בעניינם ללא צורך בשמיעתם.

לדברי ב"כ המשיב, גם במועד זה, קרי 11.10.20, לא תסתיים פרשת התביעה ועל כן המשך הדיון יידחה פעם נוספת עד אשר תחל פרשת ההגנה.

נתבקשתי, איפוא, להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר ולאפשר למשיב לעבוד בשעות היום כדי שיוכל לעבוד ולהתפרנס ולפרנס את בני משפחתו.

לדברי ב"כ המשיב, שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת בבית שכור בשכונת מחאמיד באום אל פחם יש בה כדי לאיין את המסוכנות של המשיב ויש בה כדי להשיג את מטרת המעצר, במיוחד כאשר מדובר במשיב שאינו בעל עבר פלילי ובני משפחתו אינם חוששים ממנו.

ב"כ המבקשת התנגדה נחרצות לבקשה. לדבריה, המאשימה עשתה כל אשר לאל ידה על מנת לקדם את הליך ההוכחות מהר ככל שניתן, ואכן בית המשפט הציע מועדים קרובים לקיום הליך ההוכחות לרבות בימי פגרה, אולם מועדים אלו נשללו על ידי ב"כ המשיב.

לגופו של ענין, טען ב"כ המבקשת כי המדובר בתיק חמור ביותר ממנו עולה תמונה עגומה ולפיה המשיב מכה את אחיותיו מאחר והוא דורש מהן להתנועע עם כיסוי ראש. עוד טען ב"כ המבקשת כי המשיב היה נתון תחת השפעת סמים מסוג "אקסטזי" עת נעצר. בנוסף, המשיב נהג באגרסיביות כלפי השוטרים אשר הגיעו לזירת האירוע לאחר שהוזעקו למקום על ידי אחותו של המשיב.

בחנתי את טענותיו של ב"כ המשיב ולא ראיתי הצדקה לקבלן.

3

עוד בשלב הבקשה למעצר עד תום ההליכים קבעתי כי מעשי המשיב כלפי אחיותיו הגיעו עד כדי חוסר אנושיות בסיסית שכן המשיב פעל נגדן תוך שהוא מסכן אותן בסיכון בלתי נשלט. המשיב לא הסתפק בכך אלא נהג באלימות כלפי הרכוש בבית הוריו.

המסוכנות הנשקפת מן המשיב גבוהה ויעידו על כך השוטרים אשר הגיעו כדי לעצור אותו.

סוף דבר, הנני דוחה את הבקשה לשחרורו של המשיב מס' 2 מן המעצר.

ניתנה היום, ג' אלול תש"פ, 23 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.