1

נ ו כ ח י ם :

ב"כ המבקשת            :          עו"ד יהונתן גנץ

ב"כ המשיב    :          עו"ד גבריאל

המשיב הובא ע"י השב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

כמצוות המחוקק בתיקון 8 לחוק לטיפול בחולי נפש, בחנתי קיומן של ראיות לכאורה, עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי קיימות לכאורה לעבירה של תקיפה. ראיות אלו מבוססות על הודעת המתלוננת מיום 24.6.2015, וחיזוק בהודעתו של שלמה גהן, מיום 24.6.2015, המלמד על כך שהגיע למקום לאחר ששמע צעקות ושמע את המתלוננת, אמו של המשיב, אשר צעקה לעברו: "הוא תקף אותי". על פי התיקון לחוק, די בקיומן של ראיות לכאורה לעבירה או לעבירה דומה.

2

מוסכמת עלי עמדת הסנגורית כי קיימת חולשה ראייתית בנוגע ליתר העבירות המיוחסות בכתב האישום, שכן ספק האם המשיב היה מודע לצו ההרחקה שניתן בעניינו, וספק גם ביחס לקשר הסיבתי בין החבלה לבין התקיפה.

אין בדברים כדי לקבוע מסמרות וככל שיתנהל תיק לאחר שההליכים יחודשו, שומר כל צד על טיעוניו.

קביעת הראיות לכאורה נעשית על מנת לבחון מהו פרק הזמן המירבי באישפוז, ולצורך שאלה זו אתייחס לעבירת התקיפה בלבד.

בשולי הדברים יצויין כי אין מחלוקת של ממש בדבר קיומן של ראיות לכאורה בעבירה של היזק לרכוש במזיד, אולם הטענה כי מדובר בזוטי דברים תיבחן ותישקל גם היא בהליך העיקרי, ככל שיחודש.

במסגרת סמכויותיי על פי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982 ועל פי סעיף 15 (א) לחוק לטיפול בחולי נפש תשנ"א - 1991, נוכח חוות הדעת הפסיכיאטרית, אשר עולה ממנה כי המשיב אינו כשיר כיום לעמוד לדין, וכן לנוכח עמדת הצדדים, אני מורה כדלקמן:

1.                 ההליכים בתיק העיקרי נגד הנאשם יופסקו;

2.                 הנאשם יאושפז במקום עליו יורה הפסיכיאטר המחוזי, לאחר שנמצא כי קיימת מסוכנות ומצבו מצריך אשפוז;

3.                 תקופת האשפוז המירבית היא על פי סעיף 379 מדובר בפרק זמן מירבי של שנתיים.

4.                 הפסיכיאטר המחוזי מתבקש להודיע לסניגוריה הציבורית ולעו"ד נורית פרחי ממפלג תביעות ת"א, על מועד הבאת הנאשם בפני הועדה הפסיכיאטרית.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לפסיכיאטר המחוזי ולסניגוריה הציבורית. תשומת הלב מופנית לכך שהמשיב מבקש להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליכים בפני הועדה על פי חוק הטיפול בחולי נפש.

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תשע"ה, 09/07/2015 במעמד הנוכחים.

3