1

לפני בקשה לאפשר למבקש לצאת בימי חג "עיד אל פיטר" מביתו לצורך סעודות משפחתיות.

נגד המבקש הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בסופו של יום, שוחרר המבקש לחלופה של מעצר בית מלא בפיקוח ובערבויות.

המבקש עותר לאפשר לו לצאת מביתו לצורך סעודות חג "עיד אל פיטר" כאשר במהלך שהותו מחוץ לביתו ישהה עם מפקח/ים שאושר/ו.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, מלכתחילה נעשה עם המבקש חסד בכך שלא נעצר מאחורי סורג ובריח. היא מפנה לעברו הפלילי ותעבורתי ולחומרת העבירה המיוחסת לו במקרה זה ומציינת כי לא ניתן לתת במבקש אמון נוכח אופי העבירה. עוד נאמר כי טרם חלף "זמן ניכר" ממועד החלטת שחרורו של המבקש בתנאים ולא חל שינוי בנסיבות.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בטענות החלטתי לקבל את הבקשה במובן זה שיותר למבקש לצאת פעם אחת בלבד בכל יום בין הימים 25.6.17-27.6.17 (כולל) לצורך ארוחת חג בלווי מפקח/ת מאושר/ת.

2

המבקש שוחרר למעצר בית לא כחסד אלא משום שנתוני המקרה אפשרו לשחררו בחלופה ולא להורות על מעצרו מאחורי סורג ובריח. אכן, אין להקל ראש בחומרת העבירה, מאפייניה ונסיבותיו של המבקש אולם גם המשיבה אינה טוענת כי קיים חשש קונקרטי, להבדיל מחששות ערטילאיים, להפרת תנאי השחרור על ידי המבקש. עד כה גם אין טענה כי נרשמה לחובת המבקש הפרה קלה שבקלות של תנאי שחרורו. על רקע כל האמור ובשים לב ש"החלון" המבוקש נדרש לצורך קיום מצווה דתית הרי שלטעמי יש לקבל את הבקשה במובן זה שיותר למבקש מדי יום בין הימים 25.6.17 עד 27.6.17 לצאת פעם אחת ביום למשך 3 שעות בלבד לצורך סעודת חג בליווי מפקח/ת מאושר/ת. ב"כ המבקש יעביר ללא דיחוי לעיון ועיון התביעה את השעות בהן צפוי המבקש לשהות מחוץ לביתו בהתאם להחלטה זו.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ז, 25 יוני 2017, בהעדר הצדדים.