מ"ת 536/11/21 – מדינת ישראל נגד אימן איברהים
1
בפני |
כבוד השופטת אסתר טפטה גרדי
|
|
מבקשת |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
משיב |
אימן איברהים (עציר) |
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
1. כנגד המשיב הוגשה ביום 2.11.21 בקשה למעצר עד תום ההליכים, על פי סעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, ולפסילתו עד תום ההליכים נגדו, ואף מעבר לשישה חודשים, על פי סעיף 47(ט) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961, במקביל להגשת כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים.
2. על פי עובדות כתב האישום, ביום 1.11.21, סמוך לשעה 9:45, נהג המשיב ברכב פרטי, מסוג "רנו", מ.ר. 58761601, בכפר ראמה. אותה עת נהג כשהוא שיכור, וזאת מאחר שהיה נתון תחת השפעת סמים מסוכנים. זאת נוכח העובדה שנדרש למסור דגימת שתן שלו לאיתור סמים בגופו וסירב לעשות כן, על אף שהוסברה לו מהות הסירוב.
2
3. לטענת המבקשת, קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב, בהן דוחות הפעולה של השוטרים, ומסמכי אכיפת שכרות. הוטעם שבחקירתו בחר המשיב שלא לשתף פעולה עם השוטרים, והדבר מעיד על מסוכנותו. נטען שהמשיב אוחז רישיון נהיגה משנת 2002, ולחובתו 9 הרשעות קודמות, ומלבד 2, מרביתן ברירות משפט. המסוכנות שנשקפת ממנו היא בשל התיקים התלויים ועומדים נגדו, כשזו הפעם השלישית, בתוך שמונה חודשים, שהמשיב נתפס נוהג, לכאורה, תחת השפעת סמים. מדובר ברצף אירועים, שבוצעו, לכאורה, בזמן קצר, ומעידים על מסוכנותו. בתיק שמספרו 4969-03-21, הוגש נגדו כתב אישום בנהיגה בשכרות, בכמות של 637 מ"ג, מיום 2.3.21, כשהכמות שנתפסה אינה נמוכה. בתיק שמספרו 4259-07-21, מיום 11.4.21, הוגש כתב אישום בנהיגה תחת השפעת סמים, עת גופו נמצא ריכוז של סם מסוכן מסוג מ.די.אם ותוצר חילוף חומרים של סם מסוג קוקאין, ומדובר בסמים קשים. למשיב 8 הרשעות פליליות, לרבות אלימות, רכוש ונשק, אחרונה משנת 2012. כנגד המשיב תיק מב"ד פלילי. בנסיבות אלה ניבטת מהמשיב מסוכנות גבוהה, שלא ניתן להפיגה בחלופת מעצר, ולא ניתן לתת במשיב אמון שיקיים תנאי מעצר בית.
אשר למפקחים, צוין שהם אינם יכולים לאיין את מסוכנות המשיב, כפי שיפורט מטה, וככל שהמשיב יציע חלופה נוספת או ישלח לתסקיר מעצר, תמסור המבקשת תגובתה בהתאם.
לשיטת ב"כ המשיב יש להורות על שחרור המשיב למעצר בית מלא, בפקוח חמו ואשתו. הוטעם שהעבירה הפלילית האחרונה שיוחסה למשיב היא משנת 2012 וחלה עליה התיישנות. הוטעם שהמשיב לא הורשע בתיקים שתלויים ועומדים נגדו, עברו התעבורתי אינו מכביד ולא תלוי ועומד נגדו עונש מותנה כלשהו. המשיב אב לשני ילדים, בני שנתיים ו-4. על פי פסיקת בית המשפט העליון, מעצר הוא חריג בתיקי תעבורה, ותיק זה אינו נכנס לגדר אותם חריגים. אשר לתיק המב"ד בנהיגה תחת השפעת סם, צוין שהמשיב ביצע בדיקה עצמאית, על חשבונו, ביום בו נבדק, בה לא נמצאו שרידי סם בגופו. הוטעם שבחקירות ובתיק עצמו לא רשום שהיה סם פעיל בגופו, ונרשם שנמצא סם. הסנגור הפנה לפסיקה תומכת לעניין שחרור לחלופת מעצר.
ראיות לכאורה
4. ההגנה לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה.
חומר החקירה הוגש לעיוני וכעולה ממנו קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב.
מדוחות הפעולה של השוטרים אריאל גבאי, ינון תורג'מן ואסף שמואל עולה שהבחינו במשיב נוהג, וסימנו לו לעצור, בהיותו יעד משטרתי, שמיוחס לו חשד בנהיגה תחת השפעת סמים, והמשיב מסר "מי לא מעשן סמים, עישנתי ביום שבת".
מדוח הפעולה של השוטר תורג'מן עלה שבעת שהגיע עם המשיב לתחנה הודיע למשיב שעליו לבצע בדיקת שתן והמשיב סרב. לאחר מכן הודע לו על משמעות הסרוב, והמשיב עמד בסרובו. לאחר מכן ניתנו למשיב שתי הזדמנויות לשנות דעתו, בהפרשי זמן של 5 דקות, והמשיב המשיך לעמוד בסרובו, על אף שהוסברה לו משמעות הסרוב.
מהודעת המשיב בחקירה עולה ששמר על זכות השתיקה.
מדוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות עולה שהמשיב נדרש לתת בדיקת שתן לאיתור סמים או תוצרי חילוף חומרים של סמים בגופו, סרב וחתם על כך.
כעולה מדוחות השוטרים, השוטרים עצרו את המשיב, בהתבסס על מידע מודיעיני על חשד לנהיגה תחת השפעת סמים. המשיב נדרש לבצע בדיקת שתן לאיתור סמים, אולם סרב לכאורה לבצע הבדיקה על אף שהוסברה לו משמעות הסרוב. סרובו מקים חזקה לעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים.
3
בעמ"ת (מחוזי ת"א) 30596-08-10 מדינת ישראל נ' אמנון כהן (עציר) (18.08.2010), שם הוגש נגד המשיב כתב אישום שמייחס לו 3 מקרים של נהיגה תחת השפעת סמים ופעולת המשטרה התבססה על מידע מודיעיני, נקבע שמידע מודיעיני יכול לבסס חשד סביר לביצוע בדיקת שתן:
"לדידי, מידע מודיעיני אכן יכול לבסס חשד כלפי אדם שהמידע גובר בו והעובדה שהמשיב סירב לתת דגימה לפי דרישת השוטרים, הקימה בסיס להגשת כתב האישום נגדו."
עילת מעצר - מסוכנות
5. ההגנה לא חלקה על קיומה של עילת מעצר.
מסוכנותו של המשיב בנהיגה נלמדת מחומרת העבירה שמיוחסת לו, ומעברו התעבורתי.
6. בענייננו, המשיב נוהג משנת 2002, ולחובתו 9 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות של עצירה בתוך צומת (משנת 2019), נהיגה ללא חגורת בטיחות (משנת 2018), נהיגה שלא בכוון החץ (משנת 2018), שימוש בטלפון (משנת 2008), ונהיגה בקלות ראש, סיכון עוברי דרך בנסיעה אחורנית, והתנהגות הגורמת נזק (משנת 2005).
כנגד המשיב תלויים ועומדים שני תיקים בעבירות דומות, והתיקים קבועים להקראה.
בפל"א 4259-07-21, מיוחסות לו עבירות של נהיגה תחת השפעת סמים ונהיגה ללא ביטוח, מיום 11.4.21. על פי כתב האישום, המשיב נהג במקום ציבורי, כשהוא שיכור, בהיותו נתון תחת השפעת סמים מסוכנים, כך שבדגימת שתן שלו נמצאו 2,066 מ"ק MDA וכן יותר מ-2,000 מ"ג של סם מסוכן מסוג MDMA. כמו כן, נמצאו 177 מ"ג של תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קוקאין.
בתת"ע 4969-03-21, מיוחסת לו עבירה מיום 2.3.21, של נהיגה בהיות שיכור, בכך שבדגימת אויר נשוף נמדדה כמות של 637 מ"ג.
אשר להגשת כתבי האישום הנוספים, בהליך שלפני, אפנה לדברי כב' השופט א' רובינשטיין, בבש"פ 9583/11 טובה טלי אלטלאלקה נ' מדינת ישראל (27.12.2011):
4
"אשר לכתבי אישום, נאמר שם כי יש ביניהם למב"דים שוני מסוים, שכן כתבי אישום "עברו כבר מסננת תביעתית לעניין ראיות לכאורה, ולגביהם המבחן מטבעו גמיש יותר, אף שגם כאן יפה זהירות" (פסקה ד(3)). לעניין זה ציין השופט דנציגר בבש"פ 7947/10 הנזכר (פסקה 10), כי הגשת כתבי אישום צריכה להיות מוגבלת למקרים שיש ערך מוסף להגשתם "והאישומים מהוים נדבך מרכזי" (הדגשה במקור) בטיעוני התביעה לעניין המעצר... עולה מן האמור, כי מב"דים "סתם" אין להגיש ככלל אלא אם מתלוה לכך. חומר של ראיות לכאורה, ולגבי כתבי אישום תלויים ועומדים הדבר מתקבל יותר, כדי להציג לבית המשפט מלוא התמונה הנוגעת לחשוד, אך אל מול טענות שכנגד מצד ההגנה יש מקום להצגת החומר שבתיק, והכל בגישה של שכל ישר בכל מקרה."
נהיגה תחת השפעת סמים היא מעבירות התעבורה החמורות ומקימה עילת מעצר בגין מסוכנות.
המסוכנות שניבטת מהמשיב מתחזקת על רקע הגשתם של שני כתבי האישום נגדו, בעבירות מאותו התחום, האחד בעבירה דומה והשני בעבירה של נהיגה בשכרות, כשמדובר בשלושה ארועים שארעו בפרק זמן של 8 חודשים.
המשיב הצהיר, לכאורה, בהתנהגותו, שחוקי התעבורה והחלטות בית המשפט אינם נר לרגליו, ומתעלם באופן בוטה מהסכנה המיידית הנשקפת מנהיגתו.
חלופת מעצר
7. לשיטת הסנגור, ניתן לאיין את מסוכנות המשיב בחלופת מעצר בית מלא, בפיקוחם של חמו ואשתו. לצורך כך העיד את המפקחים המוצעים.
חמו ודודו של המשיב, מר פואד אברהים, ציין שהוא נכה צה"ל ושידוע לו שהמשיב נהג בעבר תחת השפעת אלכוהול, אולם לא ידע על עבירה קודמת דומה שמיוחסת למשיב.
אשתו של המשיב, גב' אברהים אנואר, ציינה שהרכב בו נהג רשום על שמה, וציינה שהמשיב נתפס זו הפעם השלישית, בשנה אחת. האשה ציינה שידוע לה על עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול אולם לא ידעה שיוחסה לו עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים.
8. לשיטת המבקשת החלופה המוצעת אינה ראויה. המפקחים שהוצעו, לטענתה, אינם בעלי מרות על המשיב ואין ביכולתם למנוע ממנו לשוב ולבצע את העבירות. חמו של המשיב, נטען, אדם נורמטיבי, אך אינו חלק מחייו של המשיב, ולא הפגין בקיאות בכל הקשור לעבירת הסמים שמיוחסת למשיב, על אף שמדובר בשלושה מקרים שונים שארעו בתוך 8 חודשים, ובתור חמו היה עליו לדעת זאת. אשתו של המשיב, נטען, אף היא אינה מודעת למעשי בעלה, מדחיקה את עניין השימוש בסמים, מצדדת במשיב, ועל אף שתי הפעמים הקודמות בהן נתפס לכאורה, המשיכה לתת לו את רכבה.
5
לאחר שהאזנתי למפקחים, אני סבורה שאין די בפיקוח שהוצע כדי לאיין את המסוכנות שנשקפת, לכאורה, מהמשיב, ולא התרשמתי שיש בכוחם של המפקחים לרסן את המשיב, ולהציב לו גבולות. הגם שהתרשמתי שחמו של המשיב אדם נורמטיבי , הרי גם הוא, כאשתו של המשיב, לא ידע למסור פרטים על העבירה הקודמת שמיוחסת למשיב בעניין נהיגה תחת השפעת סמים. זאת ועוד, אשתו של המשיב, בעלת הרכב, והעבירות שמיוחסות למשיב בוצעו ברכבה, כשהאשה ממשיכה לאפשר למשיב לנהוג ברכבה.
9. בנסיבות המקרה חוששני שחלופת המעצר שהוצעה אינה אפקטיבית די ואין בה לאיין את מסוכנתו של המשיב וקיים חשש ממשי להישנות העבירות ולסיכון ביטחון הציבור והמשיב. נוסף על כך, לא ברור לי אם יהא בכוחם של המפקחים המוצעים כדי למנוע מהמשיב מלשוב ולאחוז בהגה.
10. חרף האמור, סבורני כי יש לתת לגורמים המקצועיים לבחון את החלופה שהוצעה בנסיבות העניין.
לפיכך, אני מורה על הגשת תסקיר מעצר. תסקיר המעצר יוגש עד ליום 5.12.21.
קובעת את התיק לדיון בפני ליום 8.12.21 בשעה 11:00.
המשיב יובא באמצעות השב"ס.
המשיב ייעצר עד למתן החלטה אחרת.
המזכירות תמציא החלטה לשירות המבחן.
ניתנה היום, ה' כסלו תשפ"ב, 09 נובמבר 2021, במעמד הצדדים.
