1

עיון בתיק העיקרי מעלה כי הדיון בעניינו של הנאשם נדחה ארבע (!) פעמים בעטיו של הנאשם או לבקשתו או לבקשת ב"כ .

עולה כי מחד מעוכב הדיון בתיק העיקרי בעטיו של הנאשם ומאידך מתבקש ביטול התנאים בתיק המעצר בשל חלוף אותו הזמן.

הדברים חמורים במיוחד נוכח מצוקת המועדים בתיקי מ.ת ות.פ בבית משפט זה .

משיקולים של מניעות אין מקום להכיר בעילה של חלוף הזמן בתיק העיקרי כאשר זמן זה חלף בעטיו של הנאשם ועל בית המשפט שלמעצר לדחות את הבקשה ולא להתיר טיעון סותר בת.פ ובמ.ת .

2

לאור נסיבות אלה ולנוכח יומנו העמוס ביותר של בית המשפט, נראה לי כי אין לקבוע דיון בבקשה זו במעמד הצדדים וכי למקרים מעין אלה כיוון בית המשפט העליון בבש"פ  7146/15 כאשר קבע כי  : "

"דומה כי הדעה הרווחת בפסיקה, דעה שאף אני שותפה לה, גורסת כי לא תתקבל החלטה בבקשה לעיון חוזר מבלי שהתקיים בה דיון, אלא במקרה חריג שבחריג שבו באופן מובהק אין ולו ניצוץ ראשוני של התאמה לתנאים לקיומו של עיון חוזר.." 

פסיקה זו אף מתיישבת לשיטתי עם סעיף 57 לחוק סדר הדין הפלילי ( סמכויות אכיפה - מעצרים ) התשנ"ו - 1996  שכן סעיף 52 לחסד"פ מעצרים  קובע :

(א)    עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה.

סעיף 52 קובע תנאי סף, אשר לשיטתי ,מבקש שאינו עובר אותם, אינו "רשאי לפנות בבקשה " ולפיכך לא זכאי שבקשתו תידון בע"פ כלל ולא יחול על בקשה שכזו סעיף 57 המחייב דיון בע"פ .

לפיכך אני דוחה את הבקשה על הסף .

ראוי כי הנאשם יתקדם בהליך העיקרי המתנהל מזה יותר מחצי שנה תחת דחייתו החוזרת והנשנית במקביל להגשת בקשות מרובות בתיק המ.ת .

המזכירות תודיע לצדדים .

ניתנה היום, ד' סיוון תשע"ו, 10 יוני 2016, בהעדר הצדדים.