1

בקשה לעיון חוזר.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות בנשק. המבקש ציין כי עוד ביום 16.4.18 קבע בית המשפט כאן כי חלקו בעסקת הנשק שולי, וכלשונו של כב' השופט פורת, למבקש לא היה חלק מרקיחת העסקה אלא רק התלווה כנוסע למקום עריכתה.

כתוצאה מכך חרף חומרת העבירה, הועבר המבקש למעצר באיזוק עוד באפריל 2018.

המבקש טוען כי משחלפה שנה בה לא הפר התנאים (סעיף 6 לבקשה), יש לתת בו אמון, ועל כן יש להסיר האיזוק בו הוא מצוי.

כנגד המבקש ניתן גזר דין בתיק אחר, במסגרתו נגזרו על המבקש 15 חודשי מאסר. התיק תלוי ועומד בפני כב' בית המשפט העליון בהליך ערעור, כשריצוי המאסר נדחה, בשלב זה.

עוד ניתן כנגד המבקש גזר דין בבית המשפט לתעבורה המפנה אותו לריצוי ביצוע עבודות שירות חלף מאסר, בגין עבירת תעבורה. גם מטעם זה, עתר המבקש להסיר האיזוק.

2

ביום 24.3.19 ראיתי לקבוע דיון בבקשה תוך שהתרתי למשיבה להגיב עד ליום 1.4.19. המשיבה לא הגיבה. מהלך הדיון ביקשה המשיבה לבחון האם נהג המבקש בניקיון כפיים בהצהרותיו בפני בית המשפט לתעבורה, ובפני הממונה על עבודות השירות ונתבקשה דחייה קצרה על מנת לבחון הנושא.

על מנת לאפשר למשיבה לבחון הדברים, הוריתי כי המשיבה תגיש תוצאות הבדיקה עד השעה 12:00 וכן קבעתי מועד למתן החלטה בשעה 15:00.

חרף ההחלטה, לא הוגשה עמדת המשיבה. מהלך הדיון טענה המשיבה כי בניגוד להצהרת המבקש, הפר המבקש מספר פעמים תנאי המעצר באיזוק, וכי נקבע מועד קרוב לבית המשפט העליון לשמיעת הערעור. עוד טענה המשיבה כי מדובר במי שנשקפת ממנו מסוכנות ועל כן אין להקל או לשנות תנאי המעצר באיזוק. הועיל והטיעון לגבי ההפרות וקביעת המועד נפל כרעם ביום בהיר על ב"כ המבקש, הוריתי למשיבה לצרף אסמכתאות לעניין זה עד למחרת היום, ותו לא.

חלף זאת, היום נתקבל טיעון בהיקף 9 עמודים הכולל הפניות לפסיקה והאסמכתאות, ובכך סבורני כי יש טעם לפגם.

כבר נכתב לא אחת על הפער הקיים בין רשויות המדינה ומשאביה למול הנאשם וב"כ. דווקא בגין פער זה, יש להקפיד קלה כחמורה כי זכות הטיעון תינתן בהרחבה למי שכוחו חלש יותר. על כן לא היה מקום להוסיף טיעון מעבר לאסמכתאות.

לגופם של דברים, לאור האסמכתאות, ולאורן בלבד, סבורני כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, מי שהפר תנאי חלופה לא בנקל יקנה אמון בית המשפט להקלה בתנאים. גם אם הממונה על הפיקוח האלקטרוני לא סבר כי יש להביא עניין המבקש בפני בית המשפט, הרי עצם ההפרה מקשה על מתן אמון.

שנית, משנקבע מועד קרוב ביותר לשמיעת הערעור, ולהבנתי קיימת אפשרות מוחשית כי סמוך לאחר מועד זה יוחלט באשר לגזר דינו של המבקש, אין עוד טעם בבחינת שינוי תנאי המעצר באיזוק.

3

מקל וחומר אמורים הדברים עת ממילא קיים פער זמני בנוגע לאיזוק, לאור החלטת כב' בית המשפט העליון, שהחלטה כאן לא תביא להסרת איזוק באופן מידי, גם לו היו מתקבלות טענות המבקש.

איני סבור כי ריצוי עונש הדרך של עבודות שירות מהווה שינוי נסיבות, וקיימת פסיקה ענפה בנוגע לכך. כמו כן איני סבור כי ניתן להלום טענות בנוגע למסוכנות גבוהה הנשקפת מן המבקש, עת בהחלטות קודמות אושר למבקש חלון התאווררות בהיקף של 4 שעות.

יחד עם זאת, החשש להימלטות מאימת הדין עולה, לנוכח העובדה כי תלויים כנגד המבקש הלכה למעשה שני עונשי מאסר (העונש שעוכב על ידי כב' בית המשפט העליון וגזר הדין של בית המשפט לתעבורה) וההכרעה בהם קרבה ובאה.

כאמור, נוכח הנסיבות שעלו בדיון האחרון, הן לגבי ההפרות והן לגבי מועד הדיון בבית המשפט העליון, וחרף העובדה שאכן חלף זמן ממושך, רואה אני לדחות הבקשה לעיון חוזר.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב' תשע"ט, 04 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.