1

 

 

 

 

 

 

הבקשה ותשתיתה הראייתית

2

1.       לפניי בקשת המאשימה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים ("הבקשה"). המשיבים 4-1 הואשמו בסחיטה באיומים [חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), סעיף 428]; המשיבים 3-1 הואשמו בהיזק בחומר נפיץ [שם, סעיף 454] ובנשיאה והובלה של נשק [שם, סעיף 144(ב) רישה]; והמשיב 3 הואשם גם בגניבת רכב [שם, סעיף 413ב(א)].

2.       באישום הראשון מסופר, בתמצית, כי המתלונן ניהל ברישיון עסק של חלפנות, הלווה סך 50,000 ₪ לאדם בשם מנור, סחורה של מנור נגנבה, והוא לא פרע ההלוואה למתלונן. ביום 12.5.19, המשיב 2, מכר של המתלונן, ביקר בעסקו של המתלונן, שם שהה אותה עת חברו של המתלונן, מיכאל, והציע עזרה בהשבת הסחורה ובגביית חובות. בהמשך ביקרו המשיבים 3-1 אצל המתלונן, חזרו על הצעת העזרה, ודרשו כסף. המשיבים 3-1 חזרו וביקרו אצל המתלונן ומיכאל עוד פעמיים ובפעם השלישית, ביום 14.5.19, המתלונן ומיכאל דחו את ההצעה. המשיבים 3-1 השיבו כי כבר נקטו פעולות להשבת הסחורה. לפיכך דרשו 100,000 ₪, אחרת המתלונן ומיכאל יהיו בבעיה. מיכאל סירב, והפציר במתלונן לנהוג כמותו. למחרת (15.5.19) הגיעו 4 אנשים ברכב כסוף עם גגון שמש לבית משפחתו של מיכאל וזרקו לעבר הבית רימון רסס, שגרם נזק לבית, כפי שהוסרט על ידי מצלמות האבטחה במקום. בו ביום התקשר המשיב 2 למתלונן, זימן אותו לשיחה, ושאל אותו "אתה רוצה לשלם את ה-100,000 ₪ או שאתה רוצה להיות בבעיה כמו החבר שלך מיכאל... אתה לא מבין איפה אתה נמצא, כדאי לך לשלם את ה-100,00 ₪ ולצאת מזה". למחרת (16.5.19) התקשר המשיב 4 אל המתלונן, שעמו הייתה למשיב 4 היכרות מוקדמת; ביקש לפוגשו, והגיע לביתו. בפגישה אמר המשיב 4 למתלונן כי נשלח על ידי המשיבים 1 ו-2 כדי לברר אם בכוונתו לשלם להם, שאחרת יהיה בבעיה כמו מיכאל. המתלונן סירב. המשיב 4 אמר שעדיף שילדיו ואשתו של המתלונן ייצאו מהבית, והלך. אחרי כשעה חזר ואמר שהמשיבים 2-1 מבקשים לדבר עם המתלונן ועליו להתלוות אליו. המשיב 4 הסיע את המתלונן לצומת ראם, שם המתינו שאר המשיבים ואדם נוסף. המשיב 1 שאל את המתלונן אם הוא מתכוון לשלם או להיות בבעיה כמו מיכאל. המתלונן דיבר עם המשיב 1 ביחידות וביקש רחמים. המשיב 1 הסכים להפחית התשלום ל-80,000 ₪. המתלונן ביקש לשלם ב-2 תשלומים ושילם את המחצית הראשונה בו ביום. אז פנה המתלונן למשטרה. ביום 23.5.19 המשיב 4 שאל מתי תיפרע יתרת התשלום. המתלונן ביקש שהות נוספת כדי להביא כסף מחו"ל. בהמשכו של אותו יום זומן המתלונן לשיחת איום נוספת עם המשיב 1. המתלונן טס לחו"ל, ואז נעצרו המשיבים. האישום השני מספר כי ביום 29.5.19 המשיב 3 ואחר גנבו רכב טויוטה, מ"ר 59-444-52, מחנייה בבית מגורים באשקלון, והסתירוהו במושב אחיסמך, במשק של ויקטור גאלי.

3

3.       בבקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים נאמר כי היא מבוססת על הודעת המתלונן אודות שיחותיו עם המשיבים; על הודעות של מיכאל ומשה מנחם, שהיו עדים לחלק מן השיחות; על הקלטות של חלק מן השיחות; על פלטי שיחות, המדגימים קשר אינטנסיבי בין המתלונן לבין המשיבים או מי מהם במועדים הרלבנטיים; ועל סרטוני אבטחה מתחנת דלק בצומת ראם, המשקפים פגישה של המשיבים עם המתלונן. השלכת רימון הרסס לעבר ביתו של מיכאל נראית בסרטוני האבטחה; והגם שלא ניתן לזהות בהם את המשיבים או מי מהם - נמצא דנ"א של המשיב 3 על המנוף של רימון הרסס. המשיבים שמרו על זכות השתיקה. אישום הגניבה מבוסס על תלונת הבעלים של הרכב שנגנב; דוחות עיקוב בהם נראה המשיב 3 עם אחר יוצאים לאשקלון וחוזרים עם הרכב הגנוב לאחיסמך; תמונות הרכב הגנוב במשק של גאלי; והודעתו של גאלי כי אדם המקורב למשיב 1 ביקש ממנו לאחסן את הרכב האמור.

4.       למשיב 1 עבר פלילי מכביד מאוד בעבירות של ניהול ארגון פשיעה, סחיטה באיומים, אלימות, שוד, נשק, מרמה, סמים, שיבוש מהלכי משפט, תקיפת שוטר, כליאת שווא ועוד, שבגינן ריצה מאסרים ממושכים. מלבד זאת, תלויים נגדו 4 כתבי אישום בגין עבירות דומות. למשיב 2 אין עבר פלילי. למשיב 3 עבר פלילי מכביד בעבירות אלימות, איומים, נשק וסמים, שבגינן ריצה מאסרים ממושכים. גם למשיב 4 עבר פלילי בעבירות איומים, חבלה במזיד, מתן אמצעים לביצוע פשע ונהיגה פוחזת ברכב.

5.       המאשימה הגישה, לקראת הדיון בבקשה, עיקרי טיעון שבהם פורטה מסכת הראיות התומכות בבקשה. מכלל האמור שם אזכיר כי המבקשת הפנתה לדו"ח צפייה ממצלמות האבטחה במשק של גאלי במושב אחיסמך, שם נראה המשיב 1, כ-3 שעות לפני מועד זריקת הרימון, עומד סמוך לרכב הזהה לזה שממנו יצאו רעולי הפנים וזרקו את הרימון לביתו של מיכאל. זיהוי כאמור, ביחס לרכב יונדאי 30i כסוף עם גגון שמש, עולה גם מהודעה של שלום גאלי מיום 17.6.19 שעה 8:29. גרסה זו נתמכת גם בהודעת ויקטור גאלי מיום 16.6.19 שעה 15:19, אשר ציין כי גיסו של משיב 1 נוהג לבקש ממנו לאחסן רכבים שונים, והמשיב 1 נוהג להגיע לשם כל פעם עם רכב אחר. גם הוא זיהה את המשיב 1 עומד ליד הרכב הנדון כ-3 שעות לפני זריקת הרימון.

4

6.       גרסת המתלונן נתמכת בשיחה מבוקרת עם מיכאל, שלא ידע על נסיבות ייזום השיחה. היא גם נתמכת בשיחה שהוקלטה בחלקה בין המתלונן והמשיב 2 [הודעת המתלונן מיום 28.5.19 ותמלול השיחה האמורה]. בהודעתו מיום 28.5.19, שעה 16:34 פירט המתלונן את השיחות עם המשיב 4 המדגימות את מהלך הסחיטה כאמור לעיל. יצוין כי בין המתלונן והמשיב 4 הייתה היכרות קודמת, והמתלונן לא הזכיר את שמו בהודעתו הראשונה. שיחות אלה תועדו בתקליטור, בתמליל ובפלט שיחות.

7.       בהודעת המתלונן מיום 23.5.19 שעה 22:48 סיפר על הפגישה בצומת ראם עם המשיבים 3-1, שבה קיבל מסרים מאיימים מהמשיבים 2-1, והמשיב 1 הסכים לבקשתו להקטין את התשלום הנדרש ממנו מ-100,000 ₪ ל-80,000 ₪, ב-2 תשלומים, שהראשון מביניהם ישולם לאלתר. המתלונן מסר פרטים נוספים על מפגש זה בהודעתו מיום 28.5.19 שעה 16:34. המפגש תועד גם במצלמות האבטחה של תחנת הדלק בצומת, שם ניתן לראות את המשיבים 4-1. ניתן לראות את המתלונן מגיע למקום עם המשיב 4, ואת המשיבים 2-1 לוקחים אותו לצד. המשיבים, למראה הסרטון, שמרו על זכות השתיקה. הימצאם במקום של המשיבים 4-2 עולה גם מאיכון מכשיריהם הסלולריים.

8.       המבקשת טענה כי גרסת המתלונן בהודעתו מיום 28.5.19 שעה 16:34 בדבר המפגש עם המשיב 1, במעמד משה מנחם ואדם נוסף, לאחר התשלום הראשון ובעוד המתלונן מתעכב עם התשלום השני, שבמהלכו השמיע המשיב 1 דברי איום וסחיטה כלפי המתלונן - נתמכת גם בהודעתו של משה מנחם מיום 11.6.19. אעיר כבר עתה כי ב"כ המשיב 1 שללה זאת וטענה כי משה מנחם מכחיש, ולא מאשר, את הגרסה האמורה [פרוטוקול, עמ' 25; ולהלן בפסקה ‎25]. את דעתי בסוגיה אביע להלן [בפסקה ‎26].

9.       גרסת המתלונן בכללותה נתמכת גם בהודעת אשתו אודות מצבו הנפשי בתקופה הנדונה, ודבריו באוזניה אודות הסחיטה על ידי המשיב 1; בהודעתו של מיכאל, שבה סירב לשתף פעולה, בנימוק שבעקבות זריקת הרימון לביתו הוא פוחד להסתבך עוד יותר; ובשמירתם של המשיבים על זכות השתיקה.

5

10.   כסיכום ביניים אומר כי בשלב זה נראה שהמבקשת הציגה תשתית ראייתית לכאורה לביסוס הבקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. העובדה שהמשיבים 4-1 או מי מהם לא זוהה בפועל עם זורקי הרימון על ביתו של מיכאל אינה גורעת מביסוס זה; הן בשל הקשר הנסיבתי בין זריקת הרימון והשיחות שהוזכרו, הן משום שדי במאפיינים של השיחות שהוזכרו, בביתו של המתלונן, בביתו של משה מנחם ובצומת ראם, בשים לב לתמיכות החיצוניות בגרסת המתלונן להן, כדי להקים תשתית ראייתית לכאורה המסבכת את כל 4 המשיבים באישום הראשון. כמו כן, הראיות האובייקטיביות התומכות באישום השני - דוחות עיקוב, סרטוני אבטחה והודעות של אנשים שאינם קשורים במתלונן - מספיקות לכינון ראיות לכאורה המסבכות את המשיב 3 באישום השני.

11.   עתה אפנה לטיעונים שהשמיעו ב"כ המשיבים בדיון מיום 19.8.19, כדי לבחון האם יש בהם כדי לסתור ראיות לכאורה אלה או לכרסם בהן.

 

טיעוני המשיבים

12.   בתחילת טיעוניה, ב"כ המשיב 1 חשפה כי מאחורי הדברים הלקוניים של המבקשת בכתב האישום, בבקשה ובעיקרי הטיעון, אודות הרקע לתלונה - עומד סיפור חשוד כלא-תמים, של מתלונן חשוד כלא-נורמטיבי; קרי: לאו-דווקא כפי שהמבקשת הקפידה להציגו [ראו עיקרי הטיעון מטעמה, עמ' 4]. מפיה של ב"כ המשיב 1 שמעתי לראשונה כי עולה מחומר החקירה שהמתלונן נחשד במעורבות בגידול סמים, יחד עם גיסו "סלבה", שאת זהותו הסתיר המתלונן מחוקריו, ועם מיכאל [ראו הטחות החוקר סגל בהודעת מיכאל מיום 17.6.19 שעה 15:47; ובהודעת המתלונן מיום 17.6.19 שעה 15:30]. מה שנחזה, לפי הניסוח בכתב האישום ובבקשה, כהלוואה שהמתלונן, כחלפן, העמיד למנור, אשר התקשה להשיבה בגלל שנגנבה ממנו סחורה כלשהי - חשוד עתה כהשקעה של המתלונן במיזם עברייני של גידול סמים, שהסתבך עקב מעשה עברייני אחר של גניבת הסמים. דברים אלו מחשידים לפתע את המתלונן כבעל מניע לרצות את חוקריו, וכבעל קשרים עברייניים ויריבויות עברייניות. ב"כ המשיב 1 היטיבה להראות כי מעורבותם לכאורה של המתלונן, גיסו ומיכאל בעסקת הסמים הנזכרת לא הייתה רק פרט מביך בעברו של המתלונן, אלא גרמה לו בפועל לשקר לחוקריו ולהסתיר מהם פרטים. מה שנחשף הוא מגמתיות הדברים שהמתלונן בוחר לספר או להימנע מלספר, אשר יורדת לשורש מהימנותו של המתלונן בתור מקור הגרסה המפלילה את המשיבים [פרוטוקול עמ' 8-7, 10, 12 ועוד].

6

13.   אעיר כבר כאן כי דעתי אינה נוחה מכך שהמבקשת לא שטחה לפניי מלכתחילה, מיוזמתה, את נקודות התורפה הללו במהימנות המתלונן. דברי הרמב"ם "שמע האמת ממי שאמרה" מטעימים כי מקור חשוד אינו חוסם קבלתה של גרסה מאומתת; אולם טיבו החשוד של המקור מחייב התמקדות בבחינה הביקורתית של ההוריות המאמתות. הצגת המתלונן כנורמטיבי גרמה לבקשה להיראות כנסמכת במידה רבה על גרסתו (עם תמיכות צדדיות). לו הציגה המבקשת מלכתחילה את הבעייתיות במהימנותו, ומתמקדת בראיות החיצוניות לסחיטה - צדקתה הנחזית של הבקשה לא הייתה מתערערת על ידי "מכת הפתיחה" המפתיעה של ב"כ המשיב 1, והיה נחסך הצורך לשוב ולקרוא, לאחר הדיון, את כל החומר שכבר קראתי לקראתו, בראייה האחרת שהתחייבה מן המידע המפתיע, שהיה ברשות המבקשת מלכתחילה. אני מצפה מב"כ המדינה להיות הראשונים לספר לי על כל חולשה ב"קייס" שלהם, ורק אז לנסות לשכנעני כי עמדתם צודקת, חרף אותה חולשה. דרך זו עדיפה הן מבחינת היושרה האינטלקטואלית, הן מבחינה מתודית, הן לצורך ניווט יעיל של הדיון וההכרעה השיפוטית.

14.   לאחר הדיס-קרדיטציה הנמרצת של המתלונן ציינה ב"כ המשיב 1 כי מיכאל מכחיש את גרסתו [פרוטוקול, עמ' 10]. המבקשת הסבירה כי מיכאל חושש להסתבך עם מי שזרקו רימון על ביתו [מיכאל אמר כך במפורש; ראו הודעתו מיום 10.6.19 שעה 10:03, שורה 14; וכן הודעתו מיום 14.6.19, שעה 13:23, שורות 9-7]. מכיוון שזריקת הרימון על ביתו של מיכאל היא עובדה בלתי מעורערת - תגובה כאמור של מיכאל הנה סבירה. אין בהכחשתו, איפה, כדי לכרסם בגרסה המובעת בכתב האישום. אדרבא, פחדו מן המשיבים מהווה תמיכה נסיבתית בגרסה זו.

15.   ב"כ המשיב 1 הלינה על דלילות החקירה בעניינם של מיכאל, מנור ו"סלבה", וציינה את הקשר האינטנסיבי של המתלונן עם קציני המודיעין, שאולי קשור לכך [שם, עמ' 12]. איני רואה לנכון להתעכב על כך בזיקה לענייננו, משום שכפי שאראה להלן - ה"יש" הראייתי לגבי המשיבים מדבר בעד עצמו.

16.   כל מידע מכונן, לכל היותר, אי של ידיעה בתוך אוקיינוס של אי-ידיעה. לא סביר להתעלם ממידע קיים בגלל האפשרות ההיפותטית, הקיימת תמיד, כי מידע נוסף, שאינו קיים, היה סותר אותו. "אין חקר לתבונת סנגור מוכשר", וכמעט אין תיק שבו אין לסנגורים המוכשרים, לאחר שעשו לילות כימים בסריקת חומרי החקירה, רעיונות נוספים כיצד ניתן היה להשביח אותה. תמיד ניתן היה לעשות עוד משהו, ואף פעם לא ניתן לדעת מה היה מתגלה לו נעשה עוד משהו. אימוץ כלל שלפיו כל מקרה כזה ייתפס ככשל חקירתי - לא יאפשר אכיפת חוק אפקטיבית ויעילה. לפיכך, כדי לבסס טענה לכשל חקירתי - אין די בהצבעה על עוד משהו שניתן היה לעשות ולא נעשה. נדרש להצביע על ספק סביר קונקרטי שנוצר, עקב המחדל, בממצאי החקירה.

7

17.   בענייננו, ממילא הנחתי לחובת המתלונן את החשדות נגדו. לפיכך מסתבר שאפילו היו ננקטות פעולות חקירה נוספות, שהיו חושפות קשר סמים כנטען - לא היה נגרע ה"יש" הראייתי בעניין הסחיטה כלפי המתלונן, והמסקנה ממנו לא הייתה משתנה.

18.   גם הפשר החלופי של שהיית המתלונן בחו"ל ובבתי מלון בארץ [שם, עמ' 13] אינו מקרין על התמונה הראייתית בענייננו מעבר לאמור לעיל: שחיקת מהימנותו האישית של המתלונן כבר בוססה; היעדר שיחות מאיימות מן המשיבים או מי מהם בימים מסוימים אינו גורע ממשמעותן בימים אחרים; ובאשר לתכלית הנסיעה - ייתכן גם שילוב בין המניעים השונים שהוזכרו.

19.   אותו הדבר אמור לגבי היפותזות חלופיות בשאלת מיהותם של זורקי הרימון [שם, עמ' 14-13]. כבר בוסס כי מיכאל אינו משתף פעולה בחקירה ואינו נוטה לסבך את המשיבים, וכי הנפשות הפועלות בענייננו, משני הצדדים, חשודים בקשרים עברייניים וביריבויות עברייניות. העלאת אפשרויות כלליות, שאין בצדה הוריות קונקרטיות, אינה גורעת מן הראיות האובייקטיביות לכאורה הקיימות בענייננו.

20.   לא מצאתי צידוק להמעטה בחשיבות מציאתו של דנ"א של המשיב 3 על מנוף הרימון שנזרק לביתו של מיכאל, אשר מסבכת בעקיפין גם את שאר המשיבים, דרך הראיות האחרות לכאורה הקושרות את ארבעתם לקשר הסחיטה [שם, עמ' 14]. מדובר בראיה פורנזית משמעותית ביותר, שיחד עם חברותיה מבססות סיכוי סביר להרשעה חרף חולשת המהימנות האישית של המתלונן, ולמעשה משקמות את מהימנות תלונתו הנדונה.

21.   בטיעוניה המשלימים טענה ב"כ המשיב 1 כי הרכב שלידו נצפה המשיב 1 במושב אחיסמך אינו ניתן לזיהוי עם הרכב שממנו נזרק הרימון [שם, עמ' 25].

8

22.   דעתי שונה. במסגרת הצפייה בסרטון של החוקר סהלו עם שלום גאלי, בהודעת שלום גאלי מיום 17.6.19 שעה 8:29, ניתן לזהות רכב עם גגון שמש, שלצדו עומד המשיב 1 - כפי שזיהה שלום גאלי [שם, שורה 82; פניו נראות ברורות למדי בצילום, וראו הזיהוי במזכר מאת יבגני לזבניק מיום 14.6.19, מסמך קמד 1 בתיק, קלסר 2]. זיקתו של המשיב 1 לרכב ולשימוש המיועד בו מתחדדת בהמשך, שבו רואים את שלום גאלי שוטף את הרכב ואת המשיב 1 עומד על גביו ומתבונן בעבודתו [שם, שורה 112]. בהמשך מגיעים עוד 3 אנשים [שם שורות 125-123], דבר המתאים למספר האנשים הכולל שנהגו ברכב שממנו נזרק הרימון [ראו גם שם, שורות 173-171]. מצאתי טעם בהערת החוקר שם [שורות 157-156] כי נראה ששלום גאלי מכין את הרכב לנסיעה קרובה עבור המשיב 1, לרבות שטיפתו, חיבור מצבר של אופנוע והשארת הרכב מונע. עולה מתיאור הצפייה כי המשיב 1 מוסר דבר מה לנהג הרכב עם גגון השמש [שם, שורות 210-208]. ראיה נסיבתית זו מתחזקת על ידי שתיקתו של שי חכמון בהודעתו מיום 17.6.19 שעה 12:30, שגם במהלכה צפו הוא והחוקר באותו סרטון, לרבות בעניינים טריוויאליים, כגון זיהוי המשיב 1 שם [כך גם בהודעתו מיום 12.6.19 שעה 7:19]. שי חכמון הוא חתנו של המשיב 1 [הודעת ויקטור גאלי מיום 16.6.19 שעה 15:19].

23.   השוואה בין תמונות הרכב הנשטף במושב אחיסמך [הודעת שלום גאלי מיום 17.6.19, שעה 8:29, שורות 76 ו-81] עם תמונות הרכב שממנו נזרק הרימון [דוח צפייה מיום 2.6.19, מסמך עה בקלסר 3, תמונות בעמ' 2] מגלה דמיון רב מאוד. אמנם לא ניתן לראות את מספר הרישוי בתמונות בזירת הפיצוץ; אולם ניתן לראות בתמונות השונות את הפריט הבלתי שכיח של גגון שמש; את הגוון הכסוף הדומה; ואת מבנה גוף הרכב הדומה, הוא המבנה (בשנות-דגם מסוימות) של יונדאי 30i, הדגם הנזכר בהודעת שלום גאלי האמורה, שורה 56 (תשומת הלב, בתמונות מאחיסמך ומזירת הפיצוץ, לצורה המשולשת בין הדופן האחורית של החלון הצדי-אחורי לבין דופן החלון האחורי, להבדיל מן הצורה השכיחה של מקבילית). מקובלת עליי, אפוא, קביעת המבקשת כי מדובר בדמיון כה רב עד כי יש לראות בו משום ראיה נסיבתית נוספת, הקושרת את המשיב 1 לזריקת הרימון.

24.   עוד טענה ב"כ המשיב 1 כי לא נמצאו הסרטונים שבהם נראים המשיבים עם המתלונן בצומת ראם [שם, עמ' 25]. על כך אשיב כי קיומם עולה מדוח הצפייה של החוקר זק מיום 11.6.19 [מסמך פד בקלסר 3], המכיל צילומים צבעוניים וברורים; ומן הצפייה המשותפת של החוקר זק והמתלונן, אשר תועדה בהודעת המתלונן מיום 11.6.19 שעה 13:22. הזיהוי של המתלונן את עצמו עם המשיבים נחזה כאותנטי. שתיקת המשיבים למראה הסרטון מחזקת ראיה לכאורה זו.

25.   לטענת ב"כ המשיב 1 [שם], משה מנחם לא אישר בהודעתו מיום 11.6.19 את הפגישה בין המתלונן והמשיב 1 - אלא דווקא סתר את גרסת המתלונן בעניין זה [שם, שורה 129]; וזאת בניגוד לטענת המבקשת [לעיל פסקה ‎8].

9

26.   עיינתי בהודעה מיום 11.6.19, וגם בהודעתו הנוספת של משה מנחם, הכוללת עימות עם המתלונן, מיום 13.6.19. אמנם, צודקת ב"כ המשיב 1 כי משה מנחם, בהודעה הראשונה, מכחיש את תוכן האיומים שהשמיע המשיב 1 כלפי המתלונן באותה שיחה, וטען כי שניהם בני בית אצלו, והוא אינו זוכר מפגש ספציפי, אך שולל תוכן של איומים. בהודעה השנייה משה מנחם דבק בגרסתו הראשונה השוללת איומים, אך באופן המאיר הכחשה זו באור שמחזק את גרסת המתלונן תחת להחלישה. משה מנחם משיב לקונית "לא זוכר" על שאלה אחר שאלה, לרבות בהקשרים שבהם, בהודעתו הקודמת מלפני יומיים, ידע למסור גרסה קונקרטית. לדוגמא, בהודעתו מיום 11.6.19 שורה 129 שלל פוזיטיבית, בנחרצות, איומים של המשיב 1 כלפי המתלונן אצלו בבית. לעומת זאת, בהודעתו מיום 13.6.19 שורות 18 ו-21 משה מנחם "לא זוכר" אם דבריו אלו היו אמת או שקר. זאת ועוד: לאחר שבהודעתו מיום 11.6.19 משה מנחם סיפר על חברותו עם המתלונן, הכיר את כתובתו וזיהה את תמונתו - בהודעתו מיום 13.6.19 מסר שכביכול אינו מכיר את המתלונן שהובא לעימות עמו [שם, שורה 28]. בשולי ההודעה צוין כי משה מנחם "מסרב לחתום בטענה שהוא מפחד". מסקנתי היא כי משה מנחם אמנם אינו מאשר את גרסת המתלונן באופן פוזיטיבי, אבל מתנהל באופן המהווה חיזוק נסיבתי להנחה שיש דברים בגו. אעיר כי בהקשרים עברייניים בכלל, ובאישומים בסחיטה ואיומים בפרט, אין לצפות לאיומים מפורשים ולשפע עדויות תומכות. עבריינים נוהגים להסוות את מעשיהם, ועדים למעשיהם נוהגים למלא פיהם מים שמא יבולע להם. לפיכך, לעתים תכופות "הראיה הטובה ביותר" לסחיטה באיומים היא מסכת נסיבתית השזורה בשתיקות מפוחדות. נראה כי שתי הודעותיו של משה מנחם מהוות דוגמא אופיינית. הימנעותו מלהעיד לחובת המשיב 1 הפכה, בעקבות העיון בשתי הודעותיו, דווקא לראיה נסיבתית לחובת המשיב 1; שהיא בלתי תלויה במתלונן ועל כן מחזקת את גרסתו.

27.   גם ב"כ המשיב 2 עמד על הצל המוטל על מהימנותו האישית של המתלונן, ועל הצורך לבחון קיומן של ראיות לכאורה, מלבד עדותו, הקושרות את המשיבים לאישומים. גם כאן, העובדה שניתן היה, אולי, לבסס יותר את התשתית הראייתית לו צויד המתלונן באמצעים מתאימים ונשלח לשלם למשיבים את הכסף באופן מתועד [שם, עמ' 16] - אינה גורעת מן ה"יש" האמור.

28.   ב"כ המשיב 2 טען לאי-התאמה בין השיחות המיוחסות למתלונן ולמשיב 2 לבין מחקרי התקשורת [שם, עמ' 17]. המבקשת לא הגיבה על טענה זו. מכל מקום, אין בפרט "לא סגור" זה כדי לכרסם בתשתית הראיות לכאורה בכללותה, אפילו אתעלם משיחות אלה.

29.   גם ב"כ המשיב 2 עומד על ריבוי החלופות למעורבות המשיבים דווקא בזריקת הרימון. אולם, הוא אינו מצביע על מניע של המתלונן לסבך בכך דווקא את המשיבים [שם, עמ' 18]. כלומר, כנגד ההוריות הקונקרטיות אשר לכאורה קושרות את המשיבים לאירוע - החלופות הן היפותטיות בלבד.

10

30.   ב"כ המשיבים 4-3 וויתרה על טיעון בעניינו של המשיב 3, מכיוון שממילא אין בידיה להציע חלופה למעצר מאחורי סורג ובריח, ועל כן אין תוחלת בטיעון לכרסום ראייתי בשלב זה [שם, עמ' 24]. לפיכך הוחלט בשלב זה על מעצרו עד תום ההליכים. נוכח מסקנותיי לגבי המשיבים האחרים - אין מקום לעיון חוזר בעניינו בעקבות ההחלטה בעניינם.

31.   לגבי המשיב 4 טענה באת-כוחו כי סגנון השיח בין המתלונן והמשיב 4, והחברות ביניהם, אינם מתאימים לגרסה בדבר יחסי סוחט-נסחט [פרוטוקול עמ' 22-21]. אולם, המבקשת ציינה מלכתחילה - והדבר עולה מכתב האישום - כי שררה ביניהם היכרות מוקדמת, וכי המשיב 4 לא היה דומיננטי בפרשת הסחיטה לכאורה, אלא תפקד כאיש-ביניים מטעם המשיב 1 כלפי המתלונן. בנסיבות אלה, שבהן יש למתלונן אינטרס לזכות באהדת המשיב 4 - אין בסגנון האמור בפרט, ובקשר החברי ביניהם בכלל, משום פרכה לאישום. ניתן להיזכר, בהקשר זה, בדברי סלווטורה טסיו (רשג"ד של משפחת קורליאונה, שבגד במייקל) לטום הייגן שנשלח לחסלו: "אמור למייקל שזה היה רק עסקים, תמיד חיבבתי אותו" ["הסנדק"].

32.   מעבר לאמור, עיון בתמלול שיחה שבה השתתפו גם המתלונן והמשיב 4 [מסמך קמו, בעיקר בעמוד השלישי, קלסר 2] בהחלט מגלה מעורבות של המשיב 4 במו"מ בין המתלונן לבין המשיב 1 בדבר תשלום הכסף. לדוגמא (מצוטט ללא השמטות, הנקודות במקור):

א (המתלונן):             אני נוסע לחול להביא כסף .. תגיד לי כן יום שלישי בבוקר תבוא תיקח.

ה (המשיב 4):            אני אומר לך כן מהתחלה .. מה קורה פה אני לא יודע .. אני אמרתי לך מהתחלה מאתמול כן ..".

מעורבות המשיב 4 כאמור עולה גם מתמליל שיחה עם המתלונן מיום 2.6.19 [מסמך קמח, קלסר 2]. המשיב 4 אינו מרחיק עצמו מן העניין שעליו מדבר המתלונן, אלא מגלם באופן מושלם את התפקיד של שליח לגביית הכסף, באופן התואם לחלוטין את גרסת המתלונן (המשיב 4 מגלם את "השוטר הטוב"; בהשוואה לדמות הצללים של "השוטר הרע", שולחו של המשיב 4 והמחליט בבקשותיו של המתלונן, המהווה מוטיב חוזר בשיחתם). רושם זה מתחזק עוד יותר למקרא התמליל מיום 4.6.19 [מסמך קן].

11

33.   ב"כ המשיב 4 הלינה על אי-עריכת עימות בין המתלונן והמשיב 4, כדי "להגיע לחקר האמת" [שם, עמ' 23]; אולם המבקשת הסבירה כי נוכח שתיקת המשיבים לא היה טעם בעימות. המבקשת גם חששה שהעימות ינוצל להפחדת המתלונן [שם, עמ' 28; הטעם השני הושמע בדיון, אך לא מצאתיו בפרוטוקול].

34.   ב"כ המשיב 2 הוסיף וציין בהתייחסותו המשלימה לטיעוני המבקשת [שם, עמ' 29] כי המשיב 2 עובר ושוהה בצומת ראם לעתים קרובות בשגרת יומו, ואין תימה שהוא מאוכן שם.

 

תגובת המבקשת

35.   ב"כ המבקשת, בתגובתו לתשובות המשיבים, לא שלל את החשדות שלפיהם הסחורה שנגנבה הייתה סמים; אך טען כי המתלונן לא ידע על מטרת הכסף שהלווה למנור [שם, עמ' 26]. יש מקום לפקפק בכך; בשים לב לעמימות ולנזילות של תשובות המתלונן לשאלה מה הרווח שציפה לו מן ה"הלוואה", ולכך שמתלונן ידע מספיק כדי להבין שאם ינקוב בשמו של גיסו - הוא עלול לסבך אותו. יצוין כי לפי שאלותיו של החוקר למתלונן - המבקשת לא האמינה שהמתלונן לא ידע מה מטרת הכסף ולא היה מעורב בה [ראו הטחות החוקר סגל בהודעת המתלונן מיום 17.6.19 שעה 15:20, שורות 10-9 ו-54-52]. לא עולה מתיק החקירה כי חשד זה הופרך.

36.   כאשר התבקש ב"כ המבקשת לנקוב בראיות הקשות התומכות בבקשה, מלבד עדות המתלונן - הוא נקב בדבריו הספונטאניים של מיכאל בשיחה המבוקרת עם המתלונן [פרוטוקול עמ' 26; ראו תמליל השיחה במסמך קמז; וכן הודעת המתלונן מיום 14.6.19, שעה 13:35, שבה החוקר משמיע לו את ההקלטה והמתלונן מזהה את הדוברים]. מקובל עליי כי דברים אלו, על רקע הכחשתו של מיכאל, מעידים עדות חיצונית למתלונן על גרסת הסחיטה; ואף שוללים אפשרות של קנוניה בין המתלונן ומיכאל, שהרי מיכאל לא תמך בגרסה זו מחוץ לאותה שיחה מבוקרת.

37.   ב"כ המבקשת שב וציין את הסרטון מצומת ראם שבו נראה המשיב 4 מביא את המתלונן למפגש עם המשיבים 3-1, בהתאמה לאיכונים, ובשילוב עם שתיקת המשיבים [שם]. הוא גם עמד על הזיהוי בין הרכב שממנו נזרק הרימון והרכב במושב אחיסמך שלידו זוהה המשיב 1 [שם, עמ' 27].

12

38.   ב"כ המבקשת מסר כי החוקרים היו מודעים לסכסוכים האחרים שאליהם הפנו ב"כ המשיבים, אך שללו את הקשר שלהם לאירוע הנדון, על יסוד חומר מודיעיני שפרפרזה שלו מצויה בתיק [שם].

39.   על השאלה מדוע לא נשלח המתלונן לשלם למשיב את יתרת הכסף כשהוא מצויד באמצעים מתאימים השיב ב"כ המבקשת, תוך הפניה למזכר בתיק, כי מדובר בפעולה שנשקלה אך נשללה מטעמי סיכון [שם].

40.   מקובלת עליי תשובת ב"כ המבקשת לטענת ב"כ המשיב 4 בדבר סגנון השיחות בין המתלונן למשיב 4 כי בשיחות אחרות משתקף סגנון המצניע עניינים שמי שיש לו מה להסתיר אינו מדבר עליהם בטלפון [שם].

41.   ב"כ המבקשת הגיש גם מידע סודי במעמד צד אחד שממנו עולה לכאורה שהמשיבים המשיכו לאיים על המתלונן גם לאחר מעצרם.

 

דגשים נוספים מחומר החקירה

42.   התרשמותי מהודעתה של פסיה, אשת המתלונן, מיום 11.6.19, היא כי מדובר בעדות אותנטית על המתח שבו היה שרוי המתלונן עקב הסחיטה. כמו בעבירות מין, גם כאן יש מקום לראות בעדות על מצבו הנפשי של המתלונן משום סיוע לעדותו. כמו בעבירות מין, גם בעבירות סחיטה באיומים על רקע עברייני קיימת היתכנות נמוכה לראיות אובייקטיביות, וסף ראייתי גבוה מדי ישלול הגנה על הקורבנות ועל שלום הציבור. אמנם, ההנחה כי המתלונן נסחט אינה מסבכת את המשיבים דווקא במעורבות בסחיטה. אולם, מתוך תיאור הדברים על ידי אשתו עולה שהמתלונן שיתף אותה, כמשיח לפי תומו, בשמו של המשיב 1, מבלי לפרט את שמותיהם של המשיבים 4-2. נראה, אפוא, כי אין מדובר במניפולציה לצורך סיבוכם של המשיבים, כטענת באי-כוחם לגבי המוטיבציה של המתלונן בתלונתו במשטרה, אלא בביטוי אותנטי למה שהמתלונן ראה כאמת, שבה שיתף את אשתו ב-ד' אמותיהם. גם הודעת פסיה, אפוא, מהווה תמיכה בגרסת המתלונן, המהווה נדבך נוסף בשיקום מהימנותה של גרסתו חרף נקודת המוצא הנחותה שלה.

13

43.   בהודעתו מיום 17.6.19 שעה 11:46 המתלונן מזהה את המשיב 3 כ"חייל" או "שומר ראש" של המשיב 1. המתלונן מוסר שם פרטים לחוקר, כולל צורת עמידתו של המשיב 3 וחילופי דברים בין המשיב 1 והמשיב 3, בסגנון הנחזה כאותנטי; ולא כאמירה סתמית, המייחסת את הסחיטה למשיבים באופן כללי וגורף. גם הודעה זו מוסיפה רושם של מהימנות לגרסת המתלונן.

44.   כל המשיבים שמרו על זכות השתיקה כדרך העבריינים. המשיב 1 הגדיל לעשות ואף עצם את עיניו והסב מבטו מן הסרטונים והתמונות שהוצגו לו במסגרת הודעתו מיום 17.6.19 שעה 14:52; אולי כדי שאישוניו לא יסגירו היכרות עם התכנים המוצגים. אציין כי המשיב 2, היחיד שאין לחובתו רישום פלילי, השיב לשאלות בתחילה [בהודעתו מיום 10.6.19 שעה 8:31]; אך שמר על זכות השתיקה, לטענתו לפי עצת עו"ד שעמה התייעץ עובר לחקירה, בהודעתו מיום 17.6.19 שעה 12:22. השתיקה מחזקת את הראיות נגד המשיבים.

 

סיכום והכרעה

45.   מסע זה, של בחינת הבקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, התחיל בעיון בכתב האישום, בבקשה ובעיקרי הטיעון מטעם המבקשת. התרשמתי, טנטטיבית, מקיומה של תשתית ראייתית לכאורה.

46.   המסע המשיך בדיון שבו ב"כ המשיבים טענו לפניי, והצליחו לערער רושם ראשוני זה, על ידי פגימת מהימנותו של המתלונן, הן לאור החשדות נגדו הן לאור הטעיית החוקרים במספר נקודות.

47.   בעקבות ספק זה חזרתי על עקבותיי, ועיינתי שוב בבקשה, בכתב האישום ובעיקרי הטיעון מטעם המבקשת. עיינתי בחומרי החקירה הרבים, המשקפים חקירה משטרתית יסודית, ובחנתי את הראיות לכאורה שעליהן הסתמכה המבקשת. מהודעה להודעה, מתמליל לתמליל ומתמונה לתמונה - השתקם האמון שלי בגרסת הנאשם, חרף הספקות שב"כ המשיבים הצליחו ליצור בלבי בדיון.

14

48.   ברמה המתודית, נמנעתי במהלך העיון מלהסתמך על דברי המתלונן כשלעצמם, ובחנתי כל ראיה בתיק לפי ערכה ההורייתי העצמי, ללא ההקשר שסיפק לה המתלונן. אולם, בסוף העיון אני רואה גם בעדות המתלונן משום ראיה לכאורה לתוכנה, שנוכח הראיות החיצוניות התומכות בה - מעמדה אינו מכורסם על ידי החשדות כלפי המתלונן, ועל ידי הליקויים בגילוי הלב שלו כלפי החוקרים, שעליהם עמדו ב"כ המשיבים.

49.   מסקנתי מן העיון כאמור היא כי קיימות ראיות לכאורה לאשמתם של 4 המשיבים בקשר הסחיטה, שכל אחד מהם היה מעורב בו במקטע כזה או אחר. עולה לכאורה כי המשיבים 2-1 השמיעו כלפי המתלונן איומים ברורים. המשיב 3 ביצע משימות-עזר של אבטחת המשיבים 2-1 במפגשי הסחיטה, וטביעת אצבעותיו על מנוף הרימון מהווה ראיה לכאורה להיותו זורק הרימון או, למצער, מעורב בפעולה של זריקת הרימון, בשליחותו של המשיב 1. המשיב 4 נטל חלק פעיל בהפעלת הלחץ על המתלונן מטעמם של המשיבים 2-1 ובגביית הכסף ממנו. כמו כן, יש ראיות לכאורה נגד המשיב 3 באישום השני של גניבת הרכב. העבירות הללו, שהתשתית הראייתית האמורה מייחסת למשיבים, משווים לכולם מסוכנות מובהקת.

50.   לחובת המשיב 1 רשומות 31 הרשעות קודמות וכן 4 כתבי אישום תלויים ועומדים, ב-54 תיקים, בעבירות של ניהול ארגון פשיעה, סחיטות באיומים ובכוח, אלימות לרבות תקיפת שוטר, מרמה, שוד, נשק, כליאת שווא ושיבוש מהלכי משפט. רזומה זה מדבר בעד עצמו; לרבות בהיבט המסוכנות והאפשרות ליתן במשיב 1 את האמון הנדרש לשקילת מעצר באיזוק אלקטרוני או חלופת מעצר.

51.   אני מורה, אפוא, על מעצרו של המשיב 1 עד תום ההליכים.

52.   למשיב 2 אין הרשעות קודמות. כמו כן, משכה את תשומת לבי העובדה כי הוא היחיד מבין המשיבים שמלכתחילה לא שמר על זכות השתיקה, אלא רק בהמשך, לאחר שקיבל ייעוץ משפטי. שתי העובדות הללו מעוררות תקווה שמא המעשים שהוא נאשם בהם אינם מעידים על דפוס עברייני מגובש עד כדי שלילה מראש של כל היתכנות להפגת מסוכנותו שלא מאחורי סורג ובריח.

53.   לפיכך אורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב 2, שבו תיבחן האפשרות להסתפק במעצר באיזוק אלקטרוני או בחלופת מעצר.

54.   אין באמור כדי לרמוז על נטייה לשחרור לחלופת מעצר או אף למעצר באיזוק אלקטרוני, נוכח חלקו המשמעותי של המשיב 2 במעשים המסוכנים המתוארים בכתב האישום, והקושי להפיג מסוכנות כזו על ידי מעצר בית או מעצר באיזוק אלקטרוני, יהיו המפקחים טובים ככל שיהיו. האמור רק מבטא רתיעה מלשלול אפשרות כזו על הסף, לגבי אדם נטול הרשעות קודמות.

15

55.   לחובת המשיב 3 רשומות 3 הרשעות קודמות ב-6 תיקים של עבירות סמים שלא לצריכה עצמית, נשק, תקיפת עובד ציבור, פציעה כשהעבריין מזויין, איומים ועוד; שבגינן ריצה מאסרים ממושכים. כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 19.8.19, המשיב 3 לא יכול היה ממילא להציע חלופה למעצר מאחורי סורג ובריח, ולפיכך לא התקיים דיון בראיות לכאורה בעניינו, והוחלט בהסכמתו על מעצרו עד תום ההליכים [שם, עמ' 24]. לאור כלל האמור בהחלטה זו, אין מקום לשינוי ההחלטה לגבי המשיב 3.

56.   החלטתי על מעצרו של המשיב 3 עד תום ההליכים עומדת בעינה, אפוא.

57.   לחובת המשיב 4 רשומות 11 הרשעות קודמות בעבירות של שוד מזוין וקשירת קשר לביצוע פשע, נשק, ניסיון להצתת מבנה במזיד, איומים, חבלה במזיד ברכב ושבל"ר, התפרצות וגניבה, סחר בסמים, תגרה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש ועוד. הראיות לכאורה בענייננו מייחסות לו משימות עברייניות בשירות המשיב 1. גם בו ניכר, אפוא, דפוס עברייני מושרש שאינו מאפשר מתן אמון בסיסי כנדרש לחלופה כלשהי למעצר מאחורי סורג ובריח.

58.   אני מורה, אפוא, על מעצרו של המשיב 4 עד תום ההליכים.

 

סוף דבר

59.   המשיבים 1, 3 ו-4 יישארו במעצר עד תום ההליכים.

60.   המשיב 2 יישאר במעצר עד החלטה אחרת.

61.   כפי שכבר נקבע בהחלטתי מיום 29.8.19 - שירות המבחן יגיש עד יום 20.9.19 תסקיר מעצר בעניינו של המשיב 2, שבו תיבחן האפשרות להסתפק לגביו במעצר באיזוק אלקטרוני או בחלופת מעצר, ודיון בו יתקיים לפני כב' השופט אבו טהה ביום 22.9.19 שעה 11:30, בכפוף לכל החלטה אחרת.

 

 

 

ניתנה היום, ב' אלול תשע"ט, 02 ספטמבר 2019, במעמד הצדדים.