1

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד אורי רינצקי

ב"כ המשיב עו"ד שוקרי אבו טביק

המשיב באמצעות היוועדות חזותית

לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדם.

מבוא

1.             נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נשיאת נשק, לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, עבירה של ירי מנשק חם, לפי סעיף 340א(ב)(1) לחוק העונשין ועבירה של שינוי זהות של רכב, לפי סעיף 413ט לחוק העונשין.

2

2.             לפי המיוחס בכתב האישום, במועד שאינו ידוע לתביעה גמלה בלבו של המשיב החלטה לבצע ירי לעבר בית עסק המספק שירותי עיסוי ברחוב סחרוב 17 בראשון לציון (להלן - "בית העסק"). לצורך כך, הצטייד המשיב באקדח הנושא כדורים בקוטר 9 מ"מ. במטרה להקשות על זיהויו השיג לוחיות זיהוי גנובות לרכב, במ.ר 4965476 (להלן - "הרכב"), השייך לשכנו, והרכיבן במקום לוחיות הזיהוי המקוריות. עוד מיוחס כי ביום 8.7.22, בשעה 00:27 לערך, הגיע המשיב ברכב לבית העסק, יצא מהרכב, הסתובב במקום מספר דקות וחזר לרכב. בשעה 00:33 לערך התקרב המשיב בנסיעה לבית העסק, יצא מהרכב כשפניו מוסתרות בחולצה ובידו אקדח, וירה באמצעותו שמונה כדורים, ששה מתוכם פגעו בדלת בית העסק ושניים סמוך לדלת. באותה שעה היה בית העסק פעיל ושהו בו אנשים. לאחר מכן נמלט המשיב ברכב מהמקום.

3.             בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

4.             בבקשה ובדיון לפניי טענה המבקשת, כי ישנה שורה של ראיות לכאוריות להוכחת אשמתו של המשיב, שעיקרן: מצלמות אבטחה המלמדות כי הרכב הגיע למקום, אדם שיצא מתוכו ירה מספר יריות ועזב את המקום; הודעת בעל הרכב כי המשיב ביקש לעשות שימוש ברכב במועד שאינו זכור לו; מצלמות אבטחה בהן נצפה רכב כסוף במקום עבודתו של המשיב, שלפי חוות דעת מומחה תואם את הרכב וכן עדות אדם שעובד עם המשיב שזיהה את המשיב ואת הרכב כחצי שעה לפני הירי; חוות דעת מומחה, שלפיה הרכב שנצפה בסרטון תואם במאפייניו לרכב; מחקרי תקשורת המלמדים על מסלול נסיעת המשיב בליל האירוע וכי אוכן בסמוך לבית העסק בזמנים הרלוונטיים לאירוע הירי.

לטענת המבקשת, המדובר אמנם בראיות לכאוריות נסיבתיות, אולם בצירופן יחדיו ובהתחשב בשקרי המשיב, יש כדי ללמד על קיומן של ראיות לכאוריות, שדי בהן לשלב המעצר עד תום ההליכים.

5.             באי כוח המשיב טענו, לעומת זאת, כי אין די ראיות לשלב המעצר עד תום ההליכים. באי כוח המשיב אינם חולקים על אירוע הירי, אולם לטענתם, אין ראיות לפיהן המשיב אמנם היה במקום בעת הירי. עוד טענו, כי גם אם ניתן לקשור את הרכב לאירוע, הרי שאין ראיה כלשהי כי המשיב היה ברכב בעת האירוע או בסמוך לו, והמשיב מכחיש את המיוחס לו. לטענתם, היחידה החוקרת כלל לא בדקה כיווני חקירה שהועלו בפניה, וגם לא טרחה להשוות בין דמות היורה ובין המשיב באמצעות חוות דעת. עוד טענו, כי נעשה שימוש באמצעים פסולים במסגרת החקירה.

דיון

ראיות לכאוריות נסיבתיות - התשתית הנורמטיבית

3

6.             חומר הראיות שנאסף נגד המשיב מתמצה בראיות נסיבתיות בלבד. עובדה זו, כשלעצמה, אינה שוללת את האפשרות למעצר עד תום ההליכים מקום בו מצטרפות הראיות הנסיבתיות לכדי מסכת של ראיות לכאורה שיש בה כדי להוביל למסקנה לכאורית ברורה בדבר סיכוי סביר להרשעה (בש"פ 991/99 מדינת ישראל נ' קלינסקי (17.2.99)).

7.             בהחלטה על מעצר עד תום הליכים המבוססת על ראיות נסיבתיות יש לבחון אם הראיות, כשהן משתלבות זו בזו, מלמדות על מסכת רצופה של עובדות מפלילות (בש"פ 6262/96 בלום נ' מדינת ישראל (16.9.96)). עוד נקבע, כי אין לבחון בשלב של המעצר עד תום ההליכים כל ראיה כשלעצמה אלא יש לתת את הדעת למכלול הראיות ואם יש בהצטברותן כדי לגבש תמונה ראייתית המצביעה לכאורה על אשמת הנאשם (בש"פ 1466/04 זדה נ' מדינת ישראל (26.2.04)).

בית המשפט העליון התייחס לשלוש אפשרויות בבחינת בקשה למעצר עד תום ההליכים המתבססת על ראיות נסיבתיות: האחת, הראיות הלכאוריות הנסיבתיות מובילות לתמונה ברורה של תוצאה הגיונית אחת; השנייה, הראיות הלכאוריות הנסיבתיות אינן מובילת למסקנה מרשיעה אחת; השלישית, אפשרות ביניים, לפיה אמנם קיימות ראיות נסיבתיות בעלות משקל ראייתי נגד הנאשם הקושרות אותו לאירוע, אולם קיים סימן שאלה בדבר עוצמתן המצטברת של הראיות הנסיבתיות או קיימים בהם חוסר או חולשה ראייתיים אשר ראויים לבירור בהליך העיקרי. במקרי גבול מעין אלו, על בית המשפט לשקול אם יש הצדקה לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים או שניתן להסתפק בשחרורו לחלופה ((בש"פ 5588/12 ניאמצ'יק נ' מדינת ישראל (24.9.12); בש"פ 3814/14 חיימוב נ' מדינת ישראל (22.5.14); בש"פ 1714/21 אטיאס נ' מדינת ישראל (15.3.21)). עוד נפסק, כי במקום בו המסקנה המפלילה אינה המסקנה ההגיונית היחידה שניתן להסיק מתוך הראיות, הרי ש"הפסיפס הראייתי" אינו שלם ולכך השלכה גם בהחלטה על מעצר עד תום ההליכים (בש"פ 6722/15 ניג'ם נ' מדינת ישראל (26.10.15); בש"פ 1273/14 דסוקי ואח' נ' מדינת ישראל (4.3.14)).

הראיות הלכאוריות במקרה הנדון

8.             ביום 8.7.22, בשעה 00:33 לערך, הגיע רכב לכתובת בית העסק, אדם יצא מהרכב וירה לכיוון בית העסק. אין מחלוקת, בדבר אירוע הירי. השאלה אם ישנן ראיות לכאוריות להוכחת אשמתו של המשיב בירי?

כתב האישום מבוסס על צירופן של ראיות נסיבתיות רבות, שאין באף אחת מהן, כשלעצמה, כדי ללמד על מעורבותו של המשיב בעבירות המיוחסות לו. אין אפילו ראיה ישירה שלפיה המשיב היה בזירת העבירה בזמן הרלוונטי, משמע ביום 8.7.22, בשעה 00:33 לערך.

4

9.             עם זאת, לחובתו של המשיב יש למנות את הראיות הלכאוריות הבאות:

מצלמות אבטחה המתעדות את אירוע הירי, בהן נצפה רכב כסוף מסוג יונדאי גטס, מ.ר 4965476, מגיע למקום בית העסק, אדם יצא מהרכב, ירה מספר יריות ונמלט (דו"ח צפייה, נערך על ידי רס"ר מיכאל אשרוב, מיום 14.8.22). לא ניתן לזהות את היורה;

מצלמות אבטחה בהן נצפה רכב כסוף במקום עבודתו של המשיב, שלפי חוות דעת מומחה מיום 18.8.22, תואם התאמה מלאה לרכב שנתפס. עוד צוין בחוות הדעת כי הרכב שנתפס תואם ברמה גבוהה את הרכב שנצפה במצלמות מחוץ לעסק, וכי ההתאמה בין הרכב שנצפה מחוץ לעסק והרכב שנצפה במקום העבודה, היא התאמה במאפיינים סוגיים, שמשמעה התאמה במאפיינים. יצוין כי במקום העסק לא נצפה מ.ר של הרכב;

לפי הודעת סמיר אל עסאוי, בעל רכב כסוף מסוג יונאי גטס, ושכנו של המשיב, מיום 15.8.22, המשיב ביקש ממנו לעשות שימוש ברכב "באיזה ערב", אולם הוא אינו זוכר מתי הדבר אירע. לדבריו, המשיב השיב את הרכב באותו לילה. בחיפוש בטלפון של המשיב, נמצא כי בוצעו שלוש שיחות יוצאות למספר הטלפון של השכן ביום 7.7.22 בין 19:35 לערך ובין 22:31 לערך, וכי התקבלה שיחה נכנסת אחת ממספר זה, בשעה 22:15 לערך. אלו השיחות היחידות בין מספרי טלפון אלה בשלושת החודשים האחרונים שלפני אירוע הירי (שיחות יחידות בין המשיב ובין סמיר אלעיסאוי, מסומן "42");        

הודעת מוחמד ותידי, העובד עם המשיב, מיום 16.8.22, שלפיה תחילה לא זכר באיזה רכב אסף אותו המשיב, אולם, לאחר שצפה בסרטון ממקום העסק, ציין כי המשיב אמנם הסיעו ממקום העסק לביתו ברכב מסוג יונדאי גטס, כחצי שעה לפני האירוע (שם, בעמ' 3 - 5).

מחקרי תקשורת וחוות דעת מומחה מלמדים על מסלול נסיעתו של המשיב בליל האירוע ועל הימצאותו באזור מקום הירי כעשרים דקות לפני הירי (חוות דעת מהנדס, מיום 4.9.22). יודגש בהקשר זה, כי אין חוות הדעת מתיימרת לקבוע כי המשיב היה בזירת העבירה בשעת הירי, אלא אך כי היה באזור שבו מצויה זירת העבירה בזמן סמוך לאירוע הירי.

5

10.         הראיות הלכאוריות מלמדות, אפוא, כי המשיב עשה שימוש ברכב מסוג יונדאי גטס, באותו יום, ואף כחצי שעה לפני האירוע הסיע עובד לביתו ברכב זה. באמצעות רכב מסוג יונדאי גטס בוצע הירי. חוות דעת מומחה קובעת התאמה גבוהה בין הרכב שנתפס לרכב שנצפה במקום עבודתו של המשיב ודמיון "במאפיינים סוגיים" בלבד בין הרכב שהיה במקום עבודתו של המשיב ובין הרכב באמצעותו בוצע הירי. המדובר בדרגת התאמה שלישית בלבד (מתוך ארבעה, שהראשונה היא הגבוהה ביותר). יתר על כן, הראיות הלכאוריות מלמדות גם, כי המשיב היה באזור בית העסק, כעשרים דקות לפני אירוע הירי. ניתן לקשור, אפוא, לכאורה את המשיב לרכב דומה לרכב שבאמצעותו בוצע הירי, וגם אפשר לקשור לכאורה את המשיב לאזור האירוע בשעה סמוכה. ניתן להניח, אפוא, כי המשיב לא אמר לכאורה אמת בחקירתו, בעת שהכחיש לחלוטין את שהייתו בראשון לציון, למרות שאוכן במקום ובסמוך לשעת הירי. עם זאת, לא ניתן לקשור לכאורה את המשיב למקום הירי המדויק, משמע לבית העסק, וגם לא ניתן לקשרו לכאורה לשימוש ברכב היורה בזמן הירי.

הממצאים העולים מתוך הראיות הלכאוריות

11.         צירוף מכלול הראיות יחדיו מחזק את רמת הוודאות באשר למסקנות המפלילות, וזאת בעיקר משום הקושי ליישב רבות מהראיות יחדיו באופן תמים, בהיעדר גרסה הגיונית של המשיב להימצאותו ברכב ובאזור אירוע הירי בשעה סמוכה לאירוע ונוכח שקריו. לפיכך, מצאתי כי ישנן ראיות לכאוריות לביסוס אשמתו של המשיב במיוחס לו.

12.         עם זאת, והגם שיש בחומר הראיות פוטנציאל להרשעת המשיב, בהיעדר ראיה, ולו נסיבתית, כי המשיב אכן היה במקום הירי ובזמן הרלוונטי, לא השתכנעתי כי הראיות הנסיבתיות מוליכות, בשלב זה, בהכרח למסקנה הגיונית אחת ויחידה. משמע, כי תיתכנה אפשרויות אחרות, מלבד האפשרות כי המשיב ביצע את הירי.

מכאן, שחיבור מכלול הראיות יחדיו מאפשר מסקנה אפשרית ואפילו הגיונית, בין היתר נוכח שקרי הנאשם שלא הציג גרסה ממשית, אולם המסקנה אינה בהכרח יחידה. באשר לשקרי הנאשם יוער בשלב זה, כי היחידה החוקרת הציגה למשיב במהלך חקירתו מידע שקרי, הנוגע למציאת התאמה בין ד.נ.א המשיב ובין ד.נ.א שנמצא על ברגי לוחית הרישוי של הרכב ולהתאמה בין כדורים שנמצאו במקום העבודה ובין האקדח ששימש לביצוע הירי (הודעת המשיב מיום 18.8.22, בעמ' 7; דו"ח בדיקת ד.נ.א - ללא ממצאים להשוואה, מיום 18.8.22; חוות דעת מומחה מיום 2.8.22, הנוגע לתרמילים שנמצאו בזירה אך לא לנשק ששימש לביצוע הירי). את שקרי הנאשם צריך יהיה לבחון, אפוא, בבוא העת, גם נוכח השקרים שמסרו לו החוקרים במהלך החקירה. גם המקום לבירור הטענות בדבר מחדלי חקירה הוא בהליך העיקרי. יוער, כי לא התרשמתי בשלב זה כי מדובר במחדלים שיש להם השלכה על הליך המעצר.

13.         מצויים אנו, אפוא, בגדר האפשרות השלישית שתוארה בענין ניאמצ'יק, הנזכר - אפשרות ביניים - לפיה אמנם קיימות ראיות נסיבתיות בעלות משקל ראייתי נגד המשיב הקושרות אותו לאירוע, אולם קיים סימן שאלה בדבר עוצמתן המצטברת של הראיות הנסיבתיות. במקרה גבול זה, על בית המשפט לשקול, אפוא, אם יש הצדקה לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים או שניתן להסתפק בשחרורו לחלופה, כאמור, בעניין חיימוב, לעיל.

6

14.         אין מחלוקת, כי העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר של מסוכנות, ואף בדרגה בלתי מבוטלת. ירי לכיוון בית עסק שמצויים בו אנשים עלול להוביל לפגיעה בחפים מפשע, והמסוכנות הנלמדת ממעשים מעין אלו היא בעוצמה גבוהה. עם זאת, נוכח החולשה הראייתית ביחס לעוצמתן המצטברת של הראיות המפלילות, והעובדה כי המסקנה בדבר מעורבותו הלכאורית של המשיב בירי אינה המסקנה האפשרית היחידה, יש מקום לבחינתה של חלופה כבר עתה ושלא באמצעות שירות המבחן. בשלב זה, תישמע אפוא החלופה המוצעת, על מנת שיהא בידי בית המשפט להתרשם אם יש בה כדי לצמצם את מסוכנותו של המשיב ולאפשר חלופת מעצר.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשפ"ג, 09 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.