1

1.      כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות בסמים, בנשק, וחבלה בכוונה מחמירה.

2.      לא אשחית מלל לא לצורך- עובדות המקרה פורטו בהרחבה בהחלטתי מיום 20/4/21 שם מצאתי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית תקינה להוכחת האישום.

3.      לאחר מכן, הואיל ומדובר בעילות סטטוטוריות (גם בגין הנשק וגם בגין הסמים), ראיתי לשקול נושא החלופה; לאחר עיון בחוו"ד הפסיכיאטר, חלקו של המשיב, חרף מצבו הרפואי, סברתי כי יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

4.      ערר שהוגש על החלטה זו נדחה בכל הנוגע לקביעת התשתית, אך הותיר פתח בדמות הפניה לתסקיר. ביום 7/7/21 התקבל תסקיר שירות המבחן; המלצתו היתה שלילית.

5.      ביום 11/7/21 טען ב"כ המשיב כי חרף ההמלצה השלילית יש לשמוע מערך פיקוח ולהעדיף מעצר באיזוק על פני מעצר ממשי, בין היתר נוכח טענות לרקע של סכסוך בו מצוי הנאשם 1 בתיק מול גורמים עברייניים, וכן נוכח מצבו הרפואי של המשיב. ביקשתי שהות וההחלטה נקבעה להיום.

6.      לאחר ששבתי ובחנתי- סבורני כי דין הטענה להידחות.

7.      אשר למצב הרפואי- בית המשפט העליון נתן דעתו בנושא זה והפנה המשיב לשב"ס, או לנקיטת הליך מתאים.

2

8.      אשר לטענות העובדתיות- הערר בנקודה זו נדחה; ויודגש- המשיב טען לרקע לסכסוך (כנקודת מבט המצדיקה בחינה שונה), אך רקע זה מתקיים בין הנאשם 1 ובין צדדי ג' ואינו קשור למשיב דנן; ממה נפשך- אם אין משמעות לרקע, הדבר אינו מעלה ואינו מוריד לשאלת החלופה; ואם יש משמעות לרקע- העובדה כי קיים סכסוך, אשר גרר השלכת רימון והצתה, לא אחת מהווה אלמנט המצדיק מעצר (השווה בש"פ 3881/19 מדינת ישראל נ' ג'בארין, שם אירוע זריקת הרימון היה לאחר מעצר המשיב!).

9.      אשר לעיקר- נושא שקילת החלופה- אזכיר את נקודת המוצא- מדובר בעבירות סמים, עבירות נשק, ועבירת חבלה בכוונה מחמירה; הכלל בכגון דא (בש"פ 4352/21 חוסיינוב נ' מדינת ישראל) כי על נאשם הנטל להפריך חזקת המסוכנות, ולהבהיר על מה ולמה יש לסטות מכלל המעצר; מהו החריג המצדיק מעצר באיזוק מקום בו נדרשים טעמים מיוחדים. עיון בתסקיר יעלה כי לא חל כל חריג; ההיפך הוא הנכון.

10.  מאפייני העושה כפי שעלו מתסקיר שירות המבחן קבעו כי מדובר בעושה-לו קווי אישיות נרקיסיסטיים בולטים , ומאפייני אישיות אנטיסוציאליים. שירות המבחן התרשם כי המשיב "מתקשה להתבונן על כלל התנהלותו ודפוסיו המכשילים. עוד בולטת נוקשות חשיבתית רבה, מיקוד שליטה חיצוני והעדר יכולת לקחת אחריות על הרשעותיו בעבר".

11.  קווי אישיות אלו מלמדים על קושי להקהות המסוכנות לרמה סבירה.

12.  עוד מצא שירות המבחן, כי "המשיב מחזיק בעמדות שליליות כלפי גורמי חוק וסמכות רואה בהם אשמים למצבו". יש בכך ללמד על קושי לתת אמון במשיב בוודאי כי יעמוד בתנאים מגבילים.

13.  שירות המבחן הוסיף- "ניכר כי אינו מגלה תובנה למחשבות השווא שמקיים, אינו נוטל טיפול תרופתי כפי שהומלץ לו, ובעל קושי להיעזר או לגלות אמון בגורמי טיפול וממסד".

14.  הערכת הסיכון היתה גבוהה- להישנות התנהגות עוברת חוק בעתיד.

15.  על קווי אישיות אלו, שמקורם בהתרשמות שירות המבחן, ראוי להוסיף את התרשמות הפסיכיאטר המחוזי, שהובאה בהחלטה הקודמת-

3

"עוד ראוי להוסיף כי אמנם חווה"ד הפסיכיאטרית בעניין המשיב מצאה כי הוא כשיר ואחראי, אך גם "בעל הפרעת אישיות מעורבת", לרבות "קווים אנטיסוציאליים" המגבירה מסוכנותו, תוך ציון כי "בולטת התנהגות דמונסטרטיבית ומגמתית" (על כל המשתמע לגבי היכולת לתת בו אמון)." (סעיף 45 שם).

16.  בהליך בו עסקינן בעבירות נשק וסמים, מאפייני העושה הנם כאלו, שלא ניתן לתת בו אמון ומסוכנותו גבוהה ולא ניתן להקהותה לרמה סבירה.

17.  בנסיבות אלו, שאלת מערך הפיקוח אינה מעלה ואינה מורידה (השווה בש"פ 7413/19 מזרחי נ' מ"י). ברמת מסוכנות כזו משיב עם מאפיינים כאלו, שאלת המערך אינה מעלה ואינה מורידה; ראה גם בש"פ 1072/20 שחאדה נ' מ"י; בש"פ 4698/20 פלוני נ' מ"י; 7874/19 זדה נ' מ"י.

18.  מעלה מן הצורך אציין כי מיקום החלופה שהוצע הוא בעכו, המקום בו אירעו האירועים ביסוד האישום, מקום מגורי המשיב וסביבתו החברתית.

19.  המשיב יישאר במעצר עד תום ההליכים.

ניתנה היום, ג' אב תשפ"א, 12 יולי 2021, בהעדר הצדדים.