1

1.      איני רואה טעם לחזור על הדברים מבראשית; עסקינן בהליך בו ניתנו 261 החלטות עד הלום מתוכן 129 בקשות לאחר סגירה.

2.      ביום 16/6/22 ניתנה החלטה המורה על המרת מעצר המבקשים למעצר באיזוק. החלטה זו נסבה בחלק הארי בה על טענת הפליה בין נאשמים, והתמשכות ההליך כתוצאה מהשלמת חקירה, וזאת בהתאם להחלטת כב' בית המשפט העליון בבש"פ 1829/22 (אשר עסקה בהפליה כטעם להמרת המעצר לאיזוק).

3.      בחלוף זמן קצר יחסית הוגשה בקשה נוספת לעיון חוזר, לביטול כלל התנאים, נוכח העובדה כי בני החבורה אליהם התייחסה טענת ההפליה, נחקרו ושוחררו.

4.      ביום 31/7/22 ראיתי לדחות הבקשה לעיון חוזר.

5.      המבקשים לא השלימו עם ההחלטה והגישו ערר (בש"פ 5194/22); ביום 10/8/22 נדחה הערר, בהסכמת המבקשים, תוך שנקבע כי התיק יוחזר לכאן, על מנת שאורה על קבלת תסקיר משלים אשר יבחן את האפשרות להעתקת מקום המעצר באיזוק לבית העוררים בעכו, "על כל המשתמע מכך".

6.      תסקיר כאמור הוזמן בו ביום. ביום 15/8/22 עתר שירות המבחן לארכה להגשת התסקיר וזאת עד 10/10/22; היום נדון הנושא בפני.

2

7.      ב"כ המבקשים שבו וטענו לאורכה ולרוחבה של טענת ההפליה; עוד טענו כי שירות המבחן אינו מחליף את שיקול דעתו של בית המשפט, ואין מקום להמתין לתסקיר; ב"כ המבקשים הוסיפו כי החומרים שהתקבלו מלמדים על כרסום בחלק המבקשים בעבירות הסמים שיוחסו להם.

8.      ב"כ המשיבה תמך יתדותיו בפרוטוקול והחלטת כב' בית המשפט העליון מיום 10/8/22; עוד ציין ב"כ המשיבה כי קיים טעם לפגם עת המבקשים עצמם עתרו להזמנת תסקיר וכעת משזה מבושש, חותרים הם תחת הסכמתם הם. לבסוף ציין ב"כ המשיבה כי כנגד בני ה'חבורה האחרת' עתיד להיות מוגש כתב אישום בכפוף לשימוע ממש לעת זו.

9.      שקלתי הדברים; סבורני כי אין מנוס אלא להמתין לתסקיר, בעוד כשבועיים.

10.  ראשית- אין מקום להידרש לשאלה אם תסקיר נדרש לשם העתקה אם לאו; לרק רק שאליבא המבקשים עצמם נתבקש התסקיר (עמ' 12 לפרוטוקול), אלא שזוהי החלטת כב' בית המשפט העליון, ואין לי להרהר בה.

11.  שנית- אשר לטעם ה'הפליה'- כידוע, אין מדובר בשיקול בלעדי, אלא אחד מני כמה; טעם זה שימוש להמרת המעצר לאיזוק (וכך גם ההתמשכות עקב השלמת החקירה); לא ניתן לעשות שימוש באותו טעם ממש, בחלוף חודשיים בלבד משינוי סטאטוס עקב ההפליה.

12.  זאת ועוד- נכון להיום השלמת החקירה הסתיימה עת הוחלט על הגשת כתב אישום כפוף לשימוע; פרק הזמן שאבד נתחם וצומצם; זאת ועוד- בעוד שטענת ההפליה נסמכה בין היתר על היות החבורה השניה משוחררת ולא נאשמת, הנה כיום עת עתיד להיות מוגש כתב אישום, הצטמצמה ההפליה (ויכול ואף יוטלו תנאים מגבילים עם הגשת כתב האישום).

13.  כלומר- לא זו בלבד שמדובר בטעמים שנדונו, בהחלטה נשוא הערר ממש, אלא שטעמיהם הוקהו לעת זו, לאור הצהרת המשיבה. (ראה שיקול זה גם בדברי כב' השופטת וילנר, עמ' 11 רישא לפרוטוקול בית המשפט העליון).

14.  שלישית- המיקום; אליבא המבקשים בדיון אין משמעות למיקום, ודין עכו כדין טבריה מבחינת התממשות סיכון.

3

15.  סבורני כי הדברים רחוקים מכך; פתח- כב' השופטת וילנר מציינת במפורש בפרוטוקול כי מדובר ב'זירת העבירה'; ראה עמ' 11 שו' 15 ושו' 21. נוסף- מדובר בזירה בה לכאורה נמצא נשק שלא ברור מקורו; לפחות על פי התשתית הלכאורית, גילה המבקש 1 יכולת נגישות לנשק באזור בו התגורר, נשק שלכאורה נעשה בו שימוש; זאת ועוד- גם בני ה'חבורה השניה' מודעים למיקום המבוקש, שהרי גם אליבא המבקשים הסמים הובאו לשם, לבית המבקש 1, בין לרצונו ובין שלא לרצונו; כלומר מדובר בזירה ששימשה גם את ה'צד שכנגד'; לא זו אף זו- מעבר לכלל השיקולים לעיל- אליבא המבקשים עצמם, מדובר בזירה לגביה תלוי סכסוך עברייני- כשהמבקש 1 מציין בעצמו כי על הבית אליו הוא מבקש לשוב, הושלך רימון (על כל המשתמע לגבי השבת המבקש לשם ושלום משפחתו) ואף נטען להצתה.

16.  רביעית- העיכוב בקבלת התסקיר- הפסיקה עסקה לא אחת בשאלת משמעות עיכוב בקבלת תסקיר (ראה בש"פ 9537/09 גדבאן נ' מדינת ישראל); כלשונו של כב' בית המשפט העליון-

"מקום בו מורה בית המשפט על עריכתו של תסקיר מעצר, ההנחה היא כי התסקיר יוגש בתוך תקופה קצרה ככל הניתן, על מנת למנוע מצב בו נותר הנאשם במעצר חרף כך שנראה לכאורה כי ניתן לשחררו לחלופה. הדעת נותנת, כי במצבים מסוימים ובהתאם לתמונה הראייתית והעובדתית המונחת לפניו, יטה בית המשפט שלא לקבל החלטה בדבר חלופה גם בנסיבות בהן הגשת התסקיר מתעכבת מעבר למידה. מנגד, "ישנם מצבים בהם, באיזון כולל, הימשכות המעצר בלא הגשת תסקיר עשויה לשנות את קו האיזון, ואף להצדיק שחרור העצור בחלופה זמנית שנבדקה כראוי על ידי בית המשפט וזאת עד להחלטה סופית בעניין שחרור בחלופה והתנאים לכך שתתגבש לאחר הגשת התסקיר. הדברים תלויים בנסיבות המיוחדות של המקרה, באופי העבירות, בטיבו של הנאשם, ובמהות ההסדר הזמני המוצע" (בש"פ 841/07 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 30.1.2007). להלן: עניין פלוני).

17.  השאלה אם נחצה אותו קו איזון המצדיק ביטול ההמתנה לתסקיר; כאן, לדידי, אין אלו פני הדברים.

18.  קשה להלום אי המתנה לתסקיר מקום בו כב' בית המשפט העליון הוא שהורה על קבלתו; קשה להלום אי המתנה לתסקיר מקום בו המסוכנות הוערכה בעניין המבקשים כגבוהה ומקום בו שאלת המיקום בעלת חשיבות כאמור לעיל; קשה להלום אי המתנה לתסקיר מקום בו טענת ההפליה מועלית, הגם שזו כבר שימשה להחלטה נשוא הבש"פ.

19.  יש לזכור כי עסקינן במבקשים שעצורים באיזוק ולא מאחורי סורג ובריח (ואיני מקל ראש בהגבלות); תיעדוף שירות המבחן אך מתבקש; מדובר לא רק בחוסר משאבים של שירות המבחן, אלא גם בתקופת חגים ופגרה; בהינתן אלו, המתנה של כשבועיים נוספים, אינה חציית קו איזון.

4

20.  אגב, בחינת מעלה מן הצורך- הוברר כי המבקשים עתרו בפני שירות המבחן גם לשינוי מערך הפיקוח; בקשה זו לא הונחה בפני אף אינה חלק מהכרעת כב' בית המשפט העליון; ברור שבבקשה זו יש לעכב עריכת תסקיר (לאור הרחבת תפקיד שירות המבחן), ודי בכך כדי להצדיק הארכת המועד המבוקשת.

21.  ככל שיהיה בעד שירות המבחן להקדים עריכת התסקירים אנסה להקדים המועד; לעת זו יציעו הצדדים מועדים לאחר המועד המבוקש ע"י שירות המבחן לקבלת התסקירים. לשגר לצדדים ולשירות המבחן.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשפ"ב, 21 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.