1

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד צוריאל שגב

המשיב בליווי

ב"כ המשיב עו"ד אבו עמאר

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים ותקיפה סתם כלפי אמו.

התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית לפיה המשיב אינו כשיר לעמוד לדין ולא הבחין בין טוב לרע בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו.

כמצוות המחוקק בתיקון 8 לחוק לטיפול בחולי נפש, בחנתי קיומן של ראיות לכאורה, עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי קיימות לכאורה לביצוע המעשים המיוחסים למשיב.

2

במסגרת סמכויותיי על פי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982 ועל פי סעיף 15 (א) לחוק לטיפול בחולי נפש תשנ"א - 1991, נוכח חוות הדעת הפסיכיאטרית, אשר עולה ממנה כי המשיב אינו כשיר כיום לעמוד לדין, וכן לנוכח עמדת הצדדים, אני מורה כדלקמן:

1.         ההליכים בתיק העיקרי נגד הנאשם יופסקו;

2.         הנאשם יאושפז במקום עליו יורה הפסיכיאטר המחוזי, לאחר שנמצא כי קיימת מסוכנות ומצבו מצריך אשפוז;

3.         תקופת האשפוז המירבית היא על פי סעיף 192 לחוק העונשין. מדובר בפרק זמן מירבי של 3 שנים.

            שמעתי את בקשתו של ב"כ המשיב לקציבת תקופת אשפוז קצרה מהתקופה הקבועה לצד העבירה בחוק. כידוע, קיימת מחלוקת פוסקים בעניין זה. עמדתי היא כעמדתה של כבוד השופטת בן אור, על נימוקיה בת.פ 59343-02-15, כאשר יש לזכור שתכלית קציבת התקופה היא על מנת שהמשיב לא יישכח באשפוז וכאשר הועדה הפסיכיאטרית המתכנסת, היא זו המחליטה בסופו של יום מה יהיה משך אשפוזו של המשיב.

4.         הפסיכיאטר המחוזי מתבקש להודיע לסניגוריה הציבורית ולעו"ד מיטל סטי ממפלג תביעות ת"א, על מועד הבאת הנאשם בפני הועדה הפסיכיאטרית.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לפסיכיאטר המחוזי ולסניגוריה הציבורית. תשומת הלב מופנית לכך שהמשיב מבקש להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליכים בפניי הועדה על פי חוק הטיפול בחולי נפש.

ניתנה והודעה היום כ"ו אדר ב' תשע"ו, 05/04/2016 במעמד הנוכחים.

3

אליה