1

החלטה בראיות לכאורה במתווה שנקבע בבית המשפט העליון כפי שיפורט להלן.

רקע

1.      נגד המשיבים ואחרים הוגש כתב אישום שעניינו, בין השאר, עבירות על פקודת הסמים המסוכנים וניהול ארגון פשיעה.

2.      ביום 4.4.19 קבעתי בהחלטה לראיות כי נמצאה תשתית ראייתית לכאורית המבססת את הנטען כלפי המשיבים ובאותו יום הוריתי על מעצרם עד תום ההליכים.

2

3.      ב"כ המשיבים הגיש ערר על החלטותיי - בש"פ 3077/19 - ובהחלטה שניתנה ביום 27.5.19 נקבע כי הדיון יוחזר אליי לשמיעת טיעונים במתווה שהוסכם בבית המשפט העליון. קרי, הסניגור יורשה לטעון על פי הסעיפים 6-37 בהודעת הערר שעניינם אי קיומו של ארגון פשיעה.

4.      תמצית טיעוני ב"כ המשיבים כפי שבאה לידי ביטוי בהודעת הערר, בטיעונים בע"פ בישיבה מיום 10.7.19 ובהשלמת טיעונים בכתב הינה כדלקמן :

א.    שני התנאים המרכזיים לקיומו של ארגון פשיעה-היסוד האיגבורי ויסוד ההמשכיות -אינם מתקיימים בהתארגנות זו שהינה התארגנות עבריינית אך לא כזו העולה כדי ארגון פשיעה.

ב.     ניתן לראות (ולשמוע) כי בפרק הזמן בו היו המשיבים וחבריהם נתונים למעקב - 3 חודשים- הם לא רחשו כבוד לראש הארגון, לא שררה ערבות הדדית, ולא התקיימה היררכיה ברורה. עוד נטען כי המשיבים קיימו פעילות עצמאית של סחר בתוך תחנת הסמים של ראש הארגון וללא ידיעתו.

ג.       לא הוכח כי הארגון המשיך להתקיים גם בהיעדר ביצוע עבירות, כישות עצמאית המנותקת מפעילות עבריינית.

ד.     הכנסות החברים בארגון אינן משקפות את מעמדם לאשורו.

ה.    לא התקיימה מקצועיות מיוחדת בהפעלת תחנות הסמים.

ו.       אין קורלציה בין ההכנסות הנטענות בכתב האישום לבין נכסי הארגון או רכושם האישי של חבריו.

ב"כ המשיבים תמך יתדותיו בתוצרי האזנות סתר ובפסיקה.

באי כח המדינה טענו מנגד כי הוכח לכאורה קיומו של ארגון פשיעה.

דיון והכרעה

3

בראש הדברים יודגש כי דיון זה מיותר לטעמי לחלוטין משום שאין בו לשנות את תוצאת ההליך, קרי, מעצר המשיבים עד תום ההליכים בהינתן קיומה של תשתית ראייתית לכאורית לעבירות על פקודת הסמים המסוכנים ובהן, סחר בסמים מסוכנים ( עבירות מרובות),החזקת סם שלא לצריכה עצמית( עבירות מרובות) ועוד.

אין חולק כי המשיבים נטלו חלק משמעותי ביותר במה שמכונה ע"י בא כוחם "התארגנות עבריינית" שאינה עולה כדי ארגון פשיעה.

משיב 2 היה סגנו של משיב 1 ראש הארגון. במסגרת תפקידו הוא ניהל את ההתארגנות, פיקח על תחנות הסמים, קיבל דיווחים ממשיב 4 אודות הסחר ובכלל זה כמויות הסם שנמכרו ואיכות הסם. המשיב היה נוסע מעת לעת ללוד על מנת לשלם ל"סיטונאים" ואישר תשלום משכורות.

המשיב 4 ניהל את תחנות הסמים, היה אחראי על המשגיחים והמוכרים, נכח באורח קבע בתחנות, קיבל לעיתים משלוחי סמים בנקודת מפגש ופיקח על קליטת הסמים בתחנות.

היקפי הפעילות-

במסגרת תחנת הר ציון נמכרו סמים מסוג קוקאין והרואין, במשקל של כ 21 ק"ג ו כ 140 ק"ג ,בהתאמה, מחודש מרץ 2017 ועד חודש נובמבר 2017 בתמורה ל 35,000.000 ₪.

במסגרת מתחם בגין נמכרו סמים מסוג קוקאין והרואין, במשקל של כ 10-14 ק"ג ו 43-86 ק"ג בהתאמה, מחודש דצמבר 2017 ועד סוף חודש מאי 2018 בתמורה ל 15,120.000-23,040.000 ₪.

התחנות פעלו 24 שעות ביממה.

די בנתונים הללו שאינם דרושים למסגרת הדיונית הנוכחית כדי להוליך למסקנה כי על המשיבים להיוותר במעצר עד תום ההליכים. לכך, יש להוסיף את עברם הפלילי של המשיבים.

4

בבחינת למעלה מן הדרוש, יש לדון בשאלה האם מדובר בארגון פשיעה כמשמעו בסעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג- 2003(להלן:"החוק") או שמא מדובר ב"סתם" התארגנות עבריינית .

ייאמר כאן ומיד. אמות המידה להגדרת ארגון פשיעה כפי שנקבעו בפסיקה אינן רשימה סגורה שאין לסטות ממנה.

מהות ארגון פשיעה מוגדרת בסעיף 1 לחוק כדלקמן:

" חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת ....

לענין זה אין נפקא מינה

(1)  אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו.,

(2)  אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה.,"

על התכלית שבכלליות ההגדרה עמד כב' השופט עמית בע"פ 9093/08 נאצר נ' מדינת ישראל ( פורסם בנבו 7.12.11 ).

" הנה כי כן, כלליותה של הגדרת המושג ארגון פשיעה בחוק המאבק, לא נוצרה אלא כדי ליתן בידיהן של רשויות האכיפה והתביעה, כלים גמישים אשר יאפשרו התמודדות עם התפתחותן האבולוציונית של ארגוני הפשע המקומיים " ( פסקה 5 לפסק הדין).

על המאפיינים עמדתי לעיל ובהם ההיררכיה ( הבוס, הסגן, מנהלי התחנות, המשגיחים והמוכרים), משך הפעילות, כמויות הסמים והיקפי התמורה. ברי, כי פעילות מעין זו אינה יכולה להתקיים ללא הגדרה מראש של בעלי התפקידים ותיחום פעילותו של כל אחד מחברי הארגון.

דרך רכישת הסמים, שינועם לת"א, הסלקתם בדירות מסתור, תדירות ההפצה לתחנות ( מדי שעה וחצי ובאמצעות קטנועים או מכוניות) מספר הקונים מדי יום ( כ 700 !), הפעילות הרצופה משך כל שעות היממה והתמורה הכוללת, כל אלה הינם בבחינת "דבר הדובר בעד עצמו" כי בארגון פשיעה עסקינן.

העובדה שחברי הארגון לא נהגו כבוד כלפי משיב 1 ( מאחורי גבו ) או איש ברעהו, כהגדרת ב"כ המשיבים, אינה מעלה ואינה מורידה. כך הם פני הדברים גם בפעילות סחר עצמאית מחוץ למסגרת הארגון.

5

אין ארגון פשיעה אחד דומה למשנהו. אין משנה סדורה כיצד מתנהלים ארגוני פשיעה. כל ארגון פועל על פי תבניתו ותכלית קיומו. משכך, בין השאר, אין לצפות לרשימת מקבלי שכר, התמורה הניתנת בעד עבודתם וכיוצא בזה כפי שטען הסניגור המלומד.

בדומה לעבירת קשירת הקשר, ניתן ללמוד על קיומו של ארגון הפשיעה מהתמונה הנגלית לעין כפי שפורטה לעיל. אין צורך להציג ראיות כיצד ומתי הוחלט על ייסודו של הארגון, וחלוקת הרווחים בין חברי הארגון. ראה למשל ,הלבנת הון באמצעות עסקים לגיטימיים - ארבעה בתי עסק בבעלות משפחת עבאס הרשומים על שני ילדיו הצעירים של ראש הארגון (נאשמים 19 ו- 20). רווחי הסמים מולבנים באמצעות העסקים "הלגיטימיים" על ידי הזרמת מזומן לעסקים ובהפעלתם כמיסוך לפעולות סחר בסמים. ההון לפתיחת העסקים ותזרים המזומנים בו אינו חוקי כפי שטענו הנאשמים ומקורו עפ"י חומר הראיות מרווחי תעשיית הסמים של הארגון.

מתכונת הפעילות, משכה והיקפיה היא המעידה בעליל כי בארגון פשיעה מדובר ולא בהתארגנות עבריינית שנועדה בדרך כלל לפעילות חד פעמית או לטווח קצר, מבלי לקבוע מסמרות כמובן.

בהחלטה מיום 4.4.19 עמדתי על התשתית הראייתית הרחבה. המשיבים שמרו בחקירותיהם על שתיקה ולא טרחו לנפק הסבר כלשהו לתוצרי החקירה שהוטחו בהם.

סוף דבר-אין מקום לשנות מהחלטתי מיום 4.4.19 בדבר קיומו של ארגון פשיעה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה והודעה היום ז' תשרי תש"פ , 6.10.19  בהיעדר הנוכחים.