1

1.      בפני בקשה לחילוט ערבויות שהפקיד וחתם עליהן המשיב 1 וכן חילוט ערבות צד ג' של המשיב 2.

2.      ביום 25/04/19 הוגש כנגד המשיב 1 כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות אלימות רבות כלפי בת זוגו בהן עבירות איום, עבירות תקיפה ועבירת היזק לרכוש במזיד, וזאת לצד בקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים.

3.      בית המשפט בהחלטתו מיום 06/05/19, בהסכמת הצדדים, קבע קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר והורה על שחרור המשיב 1, בין היתר, בתנאי מעצר בית מלא תחת פיקוח ערבים, איסור יצירת קשר עם המתלוננת ותנאי הרחקה ממנה.

עוד הורה בית המשפט על הפקדה על סך 10,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור, לצד ערבות עצמית על סך 10,000 וערבות צד ג' על סך 10,000 ₪ כל אחת.

2

בהחלטה זו אף הבהיר בית המשפט השלכות אי עמידה בתנאי השחרור.

4.      ביום 29/05/19 התקיים דיון בבקשה לעיון חוזר שהוגשה על ידי ב"כ המשיב 1.

במעמד דיון זה הוקלו במעט תנאי שחרורו של המשיב 1 כך שהתאפשר לו לצאת את מעצר הבית מספר שעות ביממה, תחת פיקוח.

בקשת המבקשת לאסור אף יציאת המשיב 1 לחו"ל, לאור מיקום המתלוננת באותה העת והסכסוך הזוגי - לא נענתה על ידי בית המשפט.

5.      ביום 11/06/19 הגיש המשיב 1 בעצמו בקשה לצאת את הארץ לאור פטירת בנו. עוד באותו היום קבע בית המשפט כי יתיר יציאת המשיב 1 את הארץ בכפוף להצגת כרטיסי טיסה הלוך ושוב ואישור רשמי על מות הבן ומועד הלוויה.

6.      עיון בהערות שנרשמו בתיק במערכת נט המשפט מעלה כי ביום 11/06/19 שעה 16:52 נמסרה החלטת בית המשפט טלפונית בשיחת ועידה לב"כ המשיב 1, באותה העת, עו"ד זייצב והערב, המשיב 2.

7.      מרישומי המבקשת עולה כי ביום 12/06/19 יצא המשיב את הארץ ללא אישור בית המשפט ומאז לא שב.

8.      לאור הפרת התנאים ועזיבת המשיב 1 את הארץ ללא שוב עתרה המבקשת לחילוט הערבויות.

9.      לדיון אשר נקבע לפניי בבקשה לחילוט הערבויות ביום 25/07/19 התייצב המשיב 2, אחד מתוך שני הערבים, בעוד האחר שהה בחו"ל, והוסכם כי עם חזרת הערב הנוסף ארצה יתקיים דיון בנוכחותו בבקשה.

אשר על כן, בקשה זו עוסקת רק בעניינו של המשיב 1 והערב מר קרפצ'וב ארקדי.

טיעוני הצדדים

3

10.  ב"כ המבקשת ציין בטיעוניו כי לא נמצא רישום רשמי בדבר קיומו של בן למשיב 1, וכי על אף החלטת בית המשפט לא הוצג כל מסמך בנוגע למצבו המשפחתי של המשיב 1 ו/או כרטיסי טיסה כפי שנדרש על ידי בית המשפט. משכך, לאור יציאת המשיב 1 את הארץ ללא אישור בית המשפט ושהייתו הממושכת שם - יש להורות על חילוט הערבויות.

11.  ב"כ המשיב 1 ביקש לדחות מתן ההחלטה למועד בו ישוב המשיב 1 ארצה שכן לטענתו המשיב 1 יצא את הארץ בבהילות לאור מות בנו והרצון להשפיע על סידורי הלוויה טרם יהיה מאוחר מדי. היציאה את הארץ אומנם נעשתה בחופזה וללא עמידה בתנאי בית המשפט, אך בנסיבות העניין סבר המשיב 1 כי אין לו בררה אחרת. מאז, לטענת ב"כ המשיב 1, הדרדר מצבו הרפואי של המשיב 1 ומשכך, אין לו יכולת, בשלב זה, לשוב ארצה.

12.  במעמד הדיון הציג ב"כ המשיב 1 מסמך הנחזה להיות מסמך רפואי מיום 08/07/19 המעיד על מצבו של המשיב 1.

מסמך זה היה כתוב בכתב יד לא קריא, בשפה הרוסית ולא תורגם כנדרש.

מהמעט שהצליחה מתורגמנית בית המשפט להבין, הוברר כי המשיב 1 מצוי ככל הנראה במוסד רפואי שיקומי, הוא נדרש לטיפול והשגחה והומלץ כי לא יתנייד למרחקים ארוכים (עמוד 17 שרות 22-25).

13.  בשל היות המסמך הרפואי בלתי קריא ולא עדכני אפשרתי שהות של 14 יום להגשת מסמכים עדכניים.

על אף החלטתי זו והחלטה נוספת מיום 13/08/19 בעניין, עד כתיבת החלטה זו לא טרח ב"כ המשיב 1 להעביר מסמך כלשהו ו/או להסביר התנהלותו.

משכך, יש להניח כי אין בידי ב"כ המשיב 1 כל מידע עדכני באשר למצב מרשו.

14.  באשר למשיב 2, הערב, נטען כי תוכן החלטת בית המשפט מיום 11/06/19 נמסר על ידו למשיב 1, והוסכם כי עם בוקר יגשו לבית המשפט לצורך הגשת המסמכים, אלא שכאשר התעורר ביום 12/06/19, גילה הערב כי המשיב 1 לא בבית ועל כן פנה ודיווח הדבר למשטרה.

15.  בעניין המשיב 2 טען ב"כ המבקשת כי לאור מועד עזיבת המשיב 1 את הארץ, 12/06/19 בשעה 03:00, לא סביר כי התכוון לגשת למחרת בבוקר לבית המשפט, שכן הדבר לכאורה היה צריך להיעשות לאחר מועד הטיסה אשר הוזמנה.

מסגרת נורמטיבית

4

16.  בבש"פ 1902/19 סקר בית המשפט העליון בהרחבה את המסגרת הנורמטיבית בסוגית חילוט ערבויות. משכך, אתייחס בקצרה בלבד למסגרת הנורמטיבית ואציין כי סעיף 44 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים") מעגן את האפשרות להורות על שחרור בערובה של נאשם.

למפקחים ישנו תפקיד מכריע במימושה של האפשרות לשחרר אדם בתנאים בהיותם אלה השומרים על צעדי המפוקח ומוודאים כי הוא עומד בתנאים שנקבעו לו.

סעיף 51 לחוק המעצרים הקנה סמכות לבית המשפט לחלט ערבות מתוך רצון ליצור הרתעה הן אצל המפקחים והן אצל המשוחרר בתנאים.    

משכך, מפקח החותם על ערבות לקיום תנאי השחרור צריך לצפות כי אם המפוקח יפר התנאים, תחולט ערבותו. עם זאת, שיקול הדעת באשר לחילוט והיקפו נתונים לבית המשפט אשר ישקול בהחלטתו את מהות האישומים נגד הנאשם וטיב ההפרה.

ראו: בש"פ 1902/19 אביטן ואח' נגד מדינת ישראל (02/06/19).

דיון והכרעה

17.  במקרה דנן, עסקינן במי שתלוי ועומד כנגד כתב אישום המייחס ביצוע רצף של עבירות אלימות רבות כלפי בת זוג. משנקבע כי קיימות לכאורה, מתקיימת אף עילת מעצר סטטוטורית המעידה על רמת סיכון משמעותית מצד המשיב 1.

18.  באשר לטיב ההפרה - על אף טענת המשיב 1 כי נדרש לצאת את הארץ בשל מות בנו, עד היום

לא הוצג כל מסמך רשמי המעיד על מצבו המשפחתי של המשיב 1, זאת על אף החלטת בית המשפט בנדון והצהרת המבקשת כי אין אינדיקציה כלל להיותו של המשיב 1 אב.

זאת ועוד, לו מלכתחילה היה המשיב 1 פועל אך ורק כדי לצאת את הארץ לטובת אותה לוויה (שאיש אינו יודע אם אכן התקיימה), היה יכול להציג בנקל, גם אחרי יציאתו את הארץ, כרטיס טיסה חזור לארץ.

מעבר לאמור, טענות המשיב 1 כאילו מצבו הרפואי לא מאפשר לו לחזור ארצה הוכחו באופן חלקי בלבד שכן כאמור, הוצג בפני מסמך רפואי קריא באופן חלקי בלבד, שלא תורגם כנדרש, ועל אף זמן רב שניתן להגנה להציג מסמך רשמי וקריא, עד כתיבת החלטה זו לא נעשה דבר.

5

גם אם אניח לטובת המשיב 1 כי מצבו הרפואי כיום איננו מאפשר חזרתו ארצה, הרי שיציאתו את הארץ מבלי לעמוד בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט בהחלטתו מיום 11/06/19, העדר אינדיקציה לאימות טענתו בדבר הצורך לצאת את הארץ, ויציאתו ללא שהוצגו בכל שלב משלבי הדיון כרטיסי טיסה חזור, מובילים למסקנה כי מדובר בהפרה בוטה של תנאי השחרור מצד המשיב 1 ויש להיעתר לבקשת המבקשת.

19.  בעניין הערב, זה אומנם ניגש בבוקרו של יום לדווח לתחנת המשטרה על היעלמותו של המשיב 1, אך העובדה כי דווקא בנקודת זמן קריטית כזו לא פעל ככל שנדרש כדי למנוע יציאת המשיב 1 את הארץ, מובילה למסקנה כי לא עשה די כדי למנוע הפרת התנאים ועל כן יש להורות על חילוט, ולו חלקי, של ערבותו.

20.  סוף דבר אני מורה כדלקמן:

א.    מורה על חילוט הכספים שהופקדו בתיק מ"ת 49378-04-19.

ב.     מורה על חילוט ערבות עצמית על סך 10,000 ₪.

ג.       מורה על חילוט 2,000 ₪ מערבות צד ג' עליה חתם המשיב 2.

21.  החלטה תומצא לידי ב"כ הצדדים.

22.  זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ו אב תשע"ט, 27 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.