מ"ת 49353/10/15 – מדינת ישראל נגד תום בוקובזה
בית משפט השלום בראשון לציון |
|
|
|
מ"ת 49353-10-15 מדינת ישראל נ' בוקובזה
תיק חיצוני: 459361/2015 |
1
בפני |
כבוד השופט דרור קלייטמן
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
המשיב |
תום בוקובזה
|
|
|
||
החלטה |
1. באולם בית משפט זה העוסק בבקשות מעצר עד תום ההליכים, השתרש הנוהג ולפיו חוקרת המאשימה את אלו המוצעים כמפקחים על עצורים בתנאים מגבילים, בין היתר בשאלה האם נחקרו בעברם במשטרה, כאשר השאלה נסובה אף על מקרים בהם תיקים אלו נסגרו בלא שיוגש כתב אישום.
2.
במסגרת הליך זה העלה ב"כ המשיב טענה כי
פרקטיקה זו פסולה ועל בית המשפט להורות למאשימה שלא לחקור בצורה זו מאחר ובחקירה
זו נחשפים לבית המשפט תיקיהם הסגורים של אותם מפקחים מוצעים וזאת לטעמו בניגוד
לסעיף
3. אמנם בהליך זה כבר נחקרו המפקחים ואף לא נשאלו בדבר תיקיהם הסגורים, אך ב"כ המשיב עתר כי למרות זאת תתקבל החלטה בשאלה זו מאחר ויש לה השלכה על ההתנהלות היום יומית בפני בית משפט זה.
2
4. למרות שבית משפט בהליך מעין זה אינו נוהג לעסוק בשאלות שאין להן השלכה מידית ומעשית במסגרת אותו הליך, הרי שסברתי כי מאחר ומדובר אכן במעשה שנעשה מידי יום באולם בית המשפט והועלתה טענה כבדת משקל יש מקום לדון ולהכריע בסוגיה זו.
טיעוני הצדדים
5.
ב"כ המשיב טוען כי מאחר וסעיף
6. הוא אף סבור כי חשיפת תיקים אלו היא בניגוד לרציונל העומד בבסיס חוק זה שמטרתו לאפשר לאדם כי עברו לא ייחשף אלא במידה הנצרכת כפי שנקבעה על ידי המחוקק.
7. בנוסף הוא מפנה להנחיות פרקליט המדינה בעניין שקובע שאין להציג בפני ערב תיקים פתוחים אלא אם הוא מעיד מיוזמתו כי אין לו תיקים שכאלו.
8.
הוא מתייחס לטענת המאשימה בעניין פסיקת בית
המשפט העליון בע"א 8189/11 דיין נ' מפעל הפיס (להלן:"הלכת
דיין") וסבור כי אינה רלוונטית לסוגיה שבפנינו מאחר ועסקה בשאלת הגישה
למידע מהמרשם הפלילי לגופים שמעמדם לא הוסדר ב
9. מנגד ב"כ המבקשת טוען כי מעמדו של מפקח מוצע העומד בפני בית משפט הוא כמעמד עד הנחקר בחקירה נגדית וככזה לא חלות על חקירתו כל הגבלות, ודאי אמורים הדברים כאשר מדובר באדם המציע עצמו כ"זרועו הארוכה" של בית המשפט כאשר לצורך כך ישנה חשיבות בבדיקת מהימנותו.
3
10. מעבר לכך, לטענתו, המאשימה כלל אינה מוסרת לבית המשפט פרטים מתוך המרשם אלא חוקרת את המפקח המוצע על נסיבות חייו.
11. הוא מצביע על כך כי עלולים להיווצר מצבים אבסורדיים בהם יימנע מבית המשפט ידע חשוב ורלוונטי בעניין המפקח המוצע אך בשל העובדה כי התיקים כנגדו נסגרו אף אם סיבת הסגירה היא חמלה עליו מפאת מחלתו וכד'.
12. הוא תומך את עמדתו ב"הלכת דיין" שם עסק בית המשפט העליון בשאלה- האם רשאי מעסיק פרטי לבקש מעובד להצהיר על עברו הפלילי? ושם הביע בית המשפט העליון את דעתו בסוגיית התיקים הסגורים, למרות ששאלה זו לא עמדה לדיון וקבע: "כי ברגיל אין לדרוש מידע הנוגע לתיקי חקירה שנסגרו... פרט למקרים יוצאי דופן"ואשר על כן הוא סבור כיבאם ניתן לחשוףמידע שכזה בפני גוף פרטי, קל וחומר אמורים הדברים כאשר מדובר בבית המשפט.
13. הוא אף מפנה לפסיקת בית המשפט העליון בכל הנוגע לחקירת עדים ממנה עולה כי ככל הנוגע לחקירת עד לערעור אמינותו הרי שניתן לחוקרו אף על חקירות אחרות בהן היה מעורב, אך תשובתו בעניין תהיה סופית.
דיון והכרעה
14. בבסיס דיון זה עומד סעיף
15. מאחר ובית המשפט אינו אחד הגופים המנויים בתוספת השלישית הרי
שעל פי
4
16. מסירת מידע לא הוגבלה ב
17. העמדה הערכית העומדת בבסיס ה
18. איני סבור שדינו של מפקח מוצע שונה מדינו של אדם אחר ואף
להיפך, קיים אינטרס לחברה כי אנשים יציעו עצמם כמפקחים למטרת חלופת מעצר וזאת
בהתאם ל
19. יש לזכור כי בבסיסם של החוקים המוזכרים לעיל עומדת ההגנה על
פרטיותו של אדם אשר מעוגנת ב
20. בכל הנוגע לדוגמאות אותן הציג ב"כ המבקשת בטיעוניו ולפיהם עלולים להיווצר מצבים בהם תיקים נסגרו רק בשל חמלה על אותו אדם וכדומה וכעת נמנע בשל כך מבית המשפט לדעת על קיומם, הרי שהמחוקק לקח בחשבון כי ישנם מקרים בהם תיקים נסגרו בלא כתב אישום בשל שיקולים שונים שאינם דווקא מגוף העניין עצמו, אך מרגע שתיק נסגר הרי הוא סגור בלא כל סייג הנוגע לסיבה בגינה הוחלט לסוגרו.
21. יש לזכור כי בנוגע לעצור עצמו המאשימה אינה מציינת בבקשתה אודות תיקים סגורים בעניינו, כך שבית המשפט אינו מודע להן גם אם מדובר בתיקים שנסגרו מאותן סיבות שצוינו על ידי ב"כ המבקשת בנוגע למפקח המוצע.
5
22. החלטות בית המשפט העליון בבג"צ 235/85 ובש"פ 3099/08 שהובאו בטיעוני ב"כ המבקשת בעניין עקרונות היסוד בחקירת עדים אינן מחזקות את עמדתו ואף להיפך. אכן נקבע כי ניתן לחקור עד בעניין חקירותיו הקודמות אך יחד עם זאת נקבע כי תשובתו של העד תהיה סופית ולא ניתן יהיה לסתור אותן בראיות אחרות. במקרה שבפני כל מטרת חקירת המפקח המוצע היא לצורך סתירת דבריו באמצעות הצגת ראיות סותרות בדמות תיקים סגורים ומהות כל הדיון היא בשאלה האם ניתן להציג ראיות אלו בפני בית המשפט.
23. איני סבור שהלכת דיין רלוונטית לסוגיה שבפני, האינטרסים והתכליות שבבסיסה שונים, מה גם שמסקנת הלכה זו היא שניתן יהיה לחשוף תיקים סגורים רק במקרים חריגים שבחריגים בעוד שהמאשימה מעוניינת להשתמש בפרקטיקה זו באופן יום יומי ובהקשר לכלל המפקחים.
24. לא ניתן אף להתעלם מהנחיית פרקליט המדינה 5.13 כפי שהובאה בטיעוני ב"כ המשיב ולהלן תוכנה:. "הגשתפלטימחשב, בהםרשימתתיקיהמב"דשנפתחולנאשם: כפישצויןלעיל, תובעלא יגישלביתהמשפטפלטימחשבובהםרשימתתיקימב"ד.החריגהיחידילכללזה יתקיים, שעהשהנאשםאואדםהמבקשלהיותערבלקיוםתנאיחלופתהמעצר,יטען בפניביתהמשפטכימעולםלאנפתחולותיקיםבמשטרה."
25. מהנחיה זו עולה כי עמדת המאשימה עצמה היא ניתן להציג בפני בית המשפט תיקים פתוחים של ערב רק כאשר הוא טוען כי מעולם לא נפתחו לו תיקים במשטרה. בעוד בהחלטה זו עסקינן בתיקים סגורים ובחקירה יזומה מטעם המאשימה.
26. איני מתעלם בהחלטה זו מכך שחקירתו של מפקח מוצע בדבר מהימנותו היא כלי חשוב בפני בית המשפט על מנת לקבל החלטה בעניינו אולם אל מול תכלית זו נמצאת זכותו של אדם לפרטיותו אשר המחוקק קבע כי בכל הנוגע לתיקיו הסגורים היא גוברת על תכליות אחרות הנמצאות בגדרו של בית המשפט ואשר על כן אסר המחוקק על חשיפת תיקים אלו בפני בית המשפט.
27. לנוכח האמור לעיל אני קובע כי אין המאשימה רשאית לחקור מפקח
מוצע באופן אשר יחשוף בפני בית המשפט את המידע הכלול בסעיף
6
28. החלטתי תועבר לצדדים על ידי המזכירות.
ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ו, 04 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.
