1

1.     נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה (סעיף 332א(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977), וכן עבירה של חבלה במזיד (סעיף 413ה לחוק). בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים.

2

2.     ההליכים בעניינו של המשיב פורטו בהרחבה בהחלטה מיום 14.12.21, ולא אחזור עליהם. אומר בתמצית כי לאחר שהמשיב נעצר מאחורי סורג ובריח הוחלט על מעצרו במעצר בית בפיקוח אלקטרוני (החלטה מיום (החלטה מיום 20.7.21). בקשה לעיון חוזר שהוגשה על ידי המשיב התקבלה לאחר שהתקבל תסקיר חיובי בעניינו. נקבע כי חלף מעצר הבית בפיקוח אלקטרוני ישוחרר המשיב למעצר בית מלא בפיקוח המפקחים שאושרו, וביניהם אחיו כארם סלאח, בכתובת שבו הוא מצוי במעצר. עוד נקבע כי המשיב רשאי לצאת לעבודה בעסק המשפחתי שבשכונת בית צפאפא בין השעות 10:00 עד 21:00. זאת בכפוף וכן שתימסר למדינה כתובת מדויקת של מקום העסק. כתובת כאמור נמסרה על ידי בא כוחו של המשיב.

3.     ביום 15.1.22 נעצר המשיב בחסום עין יעל מכיוון הכניסה מהשטחים לשטח ישראל, ביחד עם אחיו כארם סלאח. בחקירתו במשטרה מסר המשיב כי סבר שמותר לו לנוע באופן חופשי כל עוד הוא מלווה על ידי המפקח ולא ידע שעליו לשהות במקום העבודה בזמן עבודתו. עוד טען כי נסע לצורך רכישת שתייה לעסק המשפחתי בו הוא עובד.

4.     לטענת המבקשת המשיב הפר את תנאי מעצרו וזאת כחודש בלבד מאז נתנה ההחלטה בבקשתו לעיון חוזר. ההחלטה התבססה, בין היתר, על קיומה של כתובת קבועה לעסק, שמצויה בתוך השטח הריבוני של מדינת ישראל, שניתן לפקח עליה. נוכח האמור, עותרת המבקשת לעיין מחדש בהחלטה הקודמת ולהורות על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בפיקוח המפקחים שנקבעו בהחלטה מיום 20.7.21 וכן לביטול היתר הפיקוח למר כרם סלאח.

5.     המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו חל שיהוי בהגשת הבקשה, שהוגשה חמישה ימים לאחר המשיב שוחרר על ידי משטרת ישראל. אם המבקשת הייתה סבורה כי ההפרה היא מאווד יסודית, הרי שהייתה פועלת באופן מידי. נסיבות העניין מעידות כי לא כך הדבר. המשיב היה מלווה באחיו בעת שעברו במחסום, כאשר הם יצאו לרכוש סחורה עבור העסק שבו הם עובדים. האח לא הבין נכוחה את ההחלטה וסבר שכל עוד מדובר ביציאה לצרכי עבודה והוא מפקח על המשיב, אין מדובר בהפרה של ההחלטה. מדובר בהפרה מינורית, מהדרג הנמוך, שעל דרך הכלל לא מגישים בגינה בקשה לעיון חוזר.

6.     לאחר ששמעתי את טענות הצדדים מסקנתי היא כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

3

ההחלטה שנתנה ביום 14.1221 ברורה ולא היה כל מקום להבינה שלא כהלכה. נקבע כי המשיב ישהה במעצר בית מלא, תוך שניתן לו היתר לשהות במקום עבודתו בכתובת ספציפית בשעות מסוימות. כך נקבע על מנת לאפשר פיקוח על תנאיי מעצרו. המשיב הפר את האמון שניתן בו על ידי בית המשפט בכך שיצא ממקום עבודתו ואף נסע מחוץ לשטחה של מדינת ישראל, וזאת בניגוד גמור לתנאי שחרורו. עם זאת, העובדה שהמשיב היה מלווה במפקח וכן טענתו כי נסע לצורכי עבודה ממתנים במידת מה את עוצמת ההפרה. במצב דברים זה, אני מורה כי המשיב ימשיך לשהות במעצר בית, כאשר לעת הזו תישלל זכותו לצאת לעבודה בעסק המשפחתי. כמו כן, מבוטל בזה היתר הפיקוח שניתן לאח כארם סלאח, אשר פעל בניגוד להתחייבותו. המשיב יפוקח בכל עת על ידי המפקחים האחרים שאושרו.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים (בהסכמתם)

ניתנה היום, כ"ג שבט תשפ"ב, 25 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.