1

 

 

הדיון בעניינם של המשיבים קבוע ליום 20.6.21, מקדימה את מתן ההחלטה לצורך ייעול הדיון.

פתח דבר

1.    לפניי בקשת המדינה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם, בגין מעורבותם בביצוע עבירות שונות בנשק.

 

2.    כנגד המשיבים, אחים, ומשיבים 4-5, הוגש כתב אישום האוחז בארבעה אישומים בעבירות נשק שונות. על יסוד טיב מעשיהם ומסוכנותם עותרת המדינה להורות על מעצרם.

 

תמצית המעשים המיוחסים למשיבים

2

3.    כנטען בכתב האישום, במהלך התקופה הרלוונטית, חודשים פברואר-אפריל 2021, שוחחו המשיבים והתכתבו באמצעות יישומון "וואטסאפ", ביניהם ועם אחרים על אודות מכירה וקניית נשק מסוגים שונים. באישום הראשון (המיוחס למשיבים 1,2 ו-5) נטען, כי ביום 9.2.21, התקשר משיב 2 למשיב 5 והציע לו לרכוש נשק מסוג זיגזאוור שהוחזק ע"י אחר, תמורת 47,000 ₪ או שניים בתמורה ל-65,000 ₪. משיב 5 השיב שהמחיר שהוצע יקר, ולאחרונה קנה נשק אחר במחיר נמוך יותר, אז הצטרף גם משיב 1 לשיחה והשיב למשיב 5, שהצליח לשכנע את האחר למכור לו את הנשק תמורת 40,000 ₪, אך זה השיב כי המחיר עדיין יקר עבורו. על יסוד מעשיהם אלו, מואשמים המשיבים 1,2, בעבירה של ניסיון סחר בנשק עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן:"החוק") בצירוף סעיף 25 ו-סעיף 29 לחוק. האישום השני מיוחס למשיב 3, ומייחס גם לו ניסיון לסחר בנשק, בכך שביום 9.2.21 שלח לאחר בשם מוסא אבו סייף, הודעה בישומון בצירוף תמונה של אקדח, והציע לו לרכוש אותו בתמורה ל-45,000 ₪, אך זה השיב שאינו מעוניין. האישום השלישי מיוחס למשיבים 1, 3 ו-4, ולפיו, ביום 24.3.21, שלח משיב 4 למשיב 3 תמונה של אקדח ומחסנית והציע לו לרוכשם עבור 23,000 ₪. משיב 3 התעניין בקוטר האקדח והציע לרוכשו תמורת 15,000 ₪, במקביל שלח הודעה למשיב 1 ולאחריה קבעו השלושה להפגש כדי לדון בעסקה ולבחון את האקדח, מתוך כוונה לרכוש אותו ולסחור בו. בגין מעשים אלו מיוחס לכל השלושה, ניסיון סחר בנשק.

 

אישום רביעי מיוחס למשיב 1, ולפיו ביום 1.4.21 שלח לו אחר סרטון ובו מוצג כלי נשק, בתגובה שאל המשיב מה מחירו והאחר השיב שמדובר בנשק תוצרת רוסיה ומחירו 28,000 ₪, משיב 1 השיב שאם מדובר בנשק ש"אינו מיוצר", הוא מעוניין לרכוש אותו וביקש להגיע לראותו. אישומים חמישי ושישי מייחסים למשיבים 1 ו-2 בהתאמה, עבירות של מעשי פזיזות ורשלנות והחזקת נשק, בכך שגרמו לבנם הקטין לאחוז בנשק ומחסנית טעונה. לסיכום, למשיב 1, מיוחסים 3 ניסיונות סחר בנשק וכן עבירות של החזקת נשק ומעשה פזיזות, למשיב 2- שתי עבירות ניסיון סחר בנשק, החזקת נשק ומעשה פזיזות בנשק, ולמשיב 3- ניסיון אחד של סחר בנשק (אישום שלישי).

 

4.    משיבים 1-3 חלקו על קיומן של ראיות לכאורה הקושרות אותן למעשים המיוחסים להם. משיב 5, שחלק תחילה על קיומן של ראיות לכאורה באישום 1, הסכים לבסוף למעורבות הלכאורית בעבירה של ניסיון רכישת נשק מול משיבים 1 ו-2, באשר לעבירה של רכישת נשק, קבעתי קיומה של חולשה ראייתית מסוימת ועניינו הופנה לתסקיר (החלטתי מיום 6.6.21).

 

עיקרי המחלוקת בין הצדדים

5.    התשתית הראייתית בתיק מבוססת על מקבץ ראיות נסיבתיות, ובין היתר, שיחות מעמדות האזנת סתר המתעדות את הקשר בין המשיבים ואחרים (אישום ראשון), תוצרי חדירה לטלפון המשיבים, עדות מר אילן חזן הקושר את המשיבים 1 ו-3 לסחר בנשק, וראיות המצביעות על כך שמדובר בכלי נשק ולא כלי דמוי נשק.

 

3

6.    טענתה המרכזית של ההגנה, בטיעוניה הכתובים ובע"פ , היא כי לא ניתן לייחס למשיבים עבירות של ניסיון סחר בנשק אלא לכל היותר שיחות גישוש, המצויות בשלב ההכנה, רחוקות מאד מכניסה לשלב הניסיון. לפיכך סבורה, כי אין בכוחן של ראיות המבקשת כדי ללמד על אותה "קפיצה איכותית" הנדרשת משלב ההכנה לשלב הביצוע, ואף לא להצביע על עסקאות קונקרטיות בנשק, הצדדים לא הגיעו להסכמות כספיות, לא תואמה פגישה, לא תואמה בדיקה, לא הועברו כלי הנשק מיד ליד, מכאן שמדובר בדיבורי סרק שאין מאחוריהם דבר ולא יותר מכך. לאור האמור, מבקשת ההגנה לקבוע, כי המבקשת לא חצתה את רף הראיות לכאורה ולהורות על שחרורם של המשיבים.

 

 

7.      המבקשת מצדה, עותרת לדחיית כלל טענות ההגנה ולקבוע קיומן של ראיות לכאורה בעוצמה גבוהה. לשיטתה, מכלול הראיות הנסיבתיות קושר את המשיבים לביצוע נסיונות סחר בנשק, תוכן השיחות ביניהם כולל ציון של כלי נשק, החלפת תמונות וסרטונים, התמקחות על מחירי הנשק וניסיון של ממש של המשיבים, כל אחד על פי חלקו, לשכנע בכדאיות העסקה. עוד מבקשת לדחות טענות משיבים 1 ו-2 באשר לאישומים 5-6, שילדיהם החזיקו בצעצועים, לשיטתה מדובר בטענות בעלמא, המשיבים לא הציגו את נשקי הצעצוע, והפנתה להודעת הסבתא המפצירה בנכדיה להתרחק מהנשק.

 

דיון והכרעה

8.    לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים וחומרי החקירה הרלוונטיים לעומקם אני סבורה, כי קיימות ראיות לכאורה מבוססות ביחס לאישומים 3-6, ואילו התשתית הראייתית ביחס לאישומים 1 ו-2, לוקה בחולשה.

 

התשתית הראייתית הלכאורית

9.    המחלוקת המרכזית, בין הצדדים, נוגעת למישור המשפטי ומתמקדת בשאלה, האם מעשי המשיבים באישומים 1-4 הם בגדר מעשי הכנה בלבד כטענת ההגנה או שמא עבירות של ניסיון סחר בנשק במטרה להוציא את ביצוע עסקאות הנשק לפועל.

 

על הגבול דק בין הכנה לניסיון

 

4

10.  נושא הניסיון בדין הפלילי והאבחנה בין שלב ההכנה, עבירת קשירת הקשר ועבירת הניסיון, נדונו בהרחבה בפסיקה ובספרות. סעיף 25 לחוק קובע, כי: "אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה". בית המשפט העליון קבע, כי "ניסיון לבצע עבירה עשוי להתקיים כבר מהרגע שגמלה בלבו של המבצע החלטה סופית לבצע עבירה הוא ניגש לביצועה בפועל" (ע"פ 9511/01 קובקוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (2) 694). החוק אינו מעניק כלים מיוחדים להבחין בין פעולות, שהן בגדר ניסיון לעבור עבירה, לפעולות הכנה בלבד, שאינן מקימות אחריות פלילית, האבחנה בין השניים אינה פשוטה וייתכן כי בטווח שבין ההחלטה לבצע את העבירה לבין תחילת הביצוע תנקטנה גם פעולות הכנה שאינן ענישות. בכדי לעבור ממישור ההכנה למישור הניסיון נדרשת "קפיצה איכותית" בציר המעשים ( ע"פ 5927/11 הררי נ' מדינת ישראל) 

 

משכך, פותחו בפסיקה שני מבחני עזר המסייעים בהכרעה בשאלה האם מדובר במעשה הכנה או בניסיון: המבחן הראשון הוא מבחן הקרבה המספקת להשלמת הביצוע, בגדרו יש לבחון עד כמה היה רחוק המבצע מהגשמת תכניתו העבריינית. ככל שהתקרב להשלמתה, תגבר הנטייה לראות במעשיו כ"ניסיון" לביצועה (ע"פ 8449/17 פלוני נ' מדינת ישראל). המבחן המשלים לו הוא מבחן החד משמעות- על פי מבחן זה, גם מעשה ראשוני של תחילת ביצוע, יכול להיחשב כ"ניסיון", ובלבד, שהמעשה מעיד באופן ברור וחד משמעי על הכוונה לבצע את העבירה הקונקרטית.

 

ההלכה המרכזית העוסקת בסוגיה זו בעבירות נשק, נקבעה בע"פ 2012/17 קסימובה נ' מדינת ישראל (2018), ולפיה "ייתכן כי הצטיידות באמצעים, איסוף מידע, תכנון וביצוע פעולות המכוונות ליצור תנאים לביצוע עבירה, לאחר שגמלה בלבו של פלוני ההחלטה לבצע את העבירה, יהוו פעולות המעבירות את המעשה משלב ההכנה לשלב הניסיון. לעומת זאת במקרים אחרים אותן פעולות לא תחשבנה כפעולות העולות כדי ניסיון (ע"פ 11068/08 מדינת ישראל נ' סנקר, פ' 39 (12.7.2010; ע"פ 5150/93 סריס נ' מדינת ישראל מח(2) 187 (1994) הדבר תלוי בנסיבות העניין".

 

נותר, איפוא, לבחון האם המעשים המיוחסים למשיבים באישומים 1-4, מגלמים את אותה "קפיצה איכותית" בין מעשי ההכנה למעשי הביצוע:

 

11.  בידי המבקשת שתי קבוצות ראיות, הקושרות לכאורה את המשיבים למעשים המיוחסים להם. הראשונה, ביחס לאישום הראשון, האזנות בסתר (עמדה 333139) בה נקלטו שיחות בין משיבים 1,2 למשיב 5, והשנייה, הרלוונטית לשאר האישומים, תוצרי חדירה למכשירי הטלפון של המשיבים הכוללים מסרונים, תמונות וסרטונים.

 

5

12.  האישום הראשון מייחס למשיבים 1 ו-2 ניסיון של סחר בנשק מול משיב 5. כעולה מחומר הראיות, חקירת הפרשה התחילה לאחר איתור ארבע שיחות (מספרן 615,618,620 ו-621) מעמדת האזנת סתר 331139, שהועלתה על מספר הטלפון של משיב 5 (המכונה "וורדה", 054-5881550) ואלו העומדות בבסיס האישום. משיב 2 הוא שיזם את השיחה הראשונה למשיב 5, (שיחה מספר 615 מיום 9.2.21), הציע לו "רכב קטן וטוב" וזה השיב "ניקח אותו, מה הסוג שלו?". בהמשך, בשיחה 618, נראה כי משיב 2 שלח למשיב 5 תמונה של הנשק, שלא מצויה בחומר הראיות, זה השיב שראה אותו, משיב 2 משיב מפורשות שמדובר ב"זיג" (אקדח "זיג זאוור"), מציע לו לקנותו או לקנות שניים "בשבילך אומר לי קח את השניים בשישים וחמש. עכשיו אשלח לך את התמונה ותראה אותה" בהמשך, (שיחה 621 מיום 9.2.21 שעה 22:16, 22:24) מצטרף משיב 1 (לו קורא משיב 2 בשמו), והשניים ממשיכים להתמקח מול משיב 5 על מחיר האקדח, ומפחיתים את המחיר ל-40,000 ₪. משיב 5 חוזר ומסביר שהמחיר יקר לו "לא, יקר, עזוב, יקר וואלה יקר אחי" והשיח ביניהם מסתיים. משיחות נוספות (שסווגו כ"נוגעות") ניתן ללמוד על קשר קודם ביניהם ונראה שנגע לעסקאות סם (שיחה 619: "בחיי הילדים שלי שזאת אותו דבר מאותה שקית"). לטענת ההגנה שמדובר בשיח על רכב, אין אחיזה בתכני השיחות. אמנם בשיחה הראשונה נזהר משיב 2 ומדבר כל "רכב", אך בהמשך מנהלים הצדדים שיחה חופשית, נוקב בסוג הנשק ואף המחירים אותם מציינים המשיבים תואמים את מחירי השוק של הנשק המדובר (ראו "מחירון כלי נשק" שצורף לתיק החקירה).

 

6

בבואנו ליישם את המבחנים למקרה שלפנינו, התוצאה שמתקבלת גבולית ואינה חד משמעית: השיח בין הצדדים בוסרי, משיב 2 ובהמשך משיב 1 אמנם מציעים למשיב 5 נשק ספציפי (חילופי המסרונים ביניהם לא מצויים בחומר החקירה) והצדדים אף מתמקחים על המחיר, אך כשמשיב 5 שב ומבהיר שהמחיר יקר לו ומציע כי יעניין אחר בעסקה, מסתיים השיח ביניהם ולא מתחדש. לא ידוע האם קיים נשק, הצדדים לא קבעו להפגש כדי לבחון את הנשק, כפי שמקובל במקרים אלו, הקונה הפוטנציאלי לא הצטייד בכסף. אמנם אין המדובר בדברי רהב או דיבורי סרק, ואף לא שיחות גישוש המצויות בשלב ההכנה או התקשרות למראית עין, מבלי כוונה להוציא את העסקה לפועל, לא בכדי התקשר משיב 2 למשיב 5, והוחלפו הצעות מחיר אך ספק אם די בו כדי ללמד על פוטנציאל ממשי להרשעה בעבירה של ניסיון סחר, לכל היותר לביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע סחר בנשק. מסקנתי דומה גם ביחס לאישום השני (מיוחס למשיב 3) המדובר בהצעה ראשונית לרכישת נשק שנפלה על אזניים ערלות ונדחתה על הסף, בתשובת מוסא "לא תודה", אין די בראיות אלו כדי לבסס לכאורה עבירה של ניסיון לסחר בנשק, יכול, מנגד, שיש בכוחן לבסס עבירה של ניסיון לביצוע עסקה אחרת בנשק.

 

13.  הדברים שונים בתכלית ביחס לאישום השלישי, הראיות מצביעות על ניסיון סחר מובהק, לא בכדי הסכים משיב 4 לקיומן של ראיות לכאורה, גם ב"כ משיבים 1,3, בחר שלא הרחיב בעניין זה, בטיעוניו. בין המשיבים 1,3 ו-4 מתבצעת חלופת מסרונים והודעות קוליות (מסרונים מיום 24.3.21 בין השעות 13:19-14:03). משיב 4 הוא שפונה למשיב 3, לאחר ששלח לו תמונה של הנשק, ומציע לרוכשו בעבור סכום של 23,000 ₪. משיב 3 שואל שאלות קונקרטיות לגבי האקדח, מה קוטרו, ומציע הצעה נגדית. בשלב זה שולח משיב 3 למשיב 1 באמצעות הודעה קולית את פרטי העסקה המתגבשת והשלושה קובעים להפגש כדי להשלים את העסקה ((ראו גם דו"ח תובנות, נייד משיב 4, נייד משיב 1, האזנה להודעות קוליות, מיום 11.4.21, נערך ע"י החוקר איתי קוקס ). השיח בין המשיבים מלמד על עשיה עבריינית קונקרטית, קניית אקדח במטרה לסחור בו. העסקה קרובה לביצוע, ככל שהפגישה תישא פרי, כוונת המשיבים לביצוע העסקה, ברורה וחד משמעית.

 

באשר לאישום הרביעי המיוחס למשיב 1, המבקשת מתבססת על דוחות מיצוי לטלפון הסלולרי של המשיב (ט"ל 054-222211) מיום 1.4.21, והודעות קוליות בין המשיב 1 לאחר, במהלך השיח, שלח האחר למשיב סרטון של האקדח. משיב 1 שואל את האחר באשר למחיר הנשק, מבהיר כי ככל שמדובר בנשק שאינו מאולתר מעוניין בו ("אם זה לא מיוצר, כן רוצה אותו" והאחר משיב : "זה לא מיוצר, מה הבעיה, אתה רוצה לבוא לראות אותו, מה להגיד לו"), ומבקש מהאחר שיישלח לו את הכתובת בו נמצא כדי להיפגש עמו (מסרון מיום 1/4/21 שעה 23:14). מקבץ הראיות מקים תשתית ראייתית לכאורית לביצוע עבירה של ניסיון רכישת נשק- האחר, שככל הנראה יודע שהמשיב מעורה בעולם הנשק הבלתי חוקי, פונה למשיב 1, המשיב מקבל סרטון של הנשק, שואל למחירו, מוודא שהוא מקורי, מבהיר שמעוניין בו ויוזם פגישה.

 

7

14.  אישומים 5 ו-6 המיוחסים למשיבים 1 ו-2 בהתאמה, מבוססים על תמונות שנמצאו במכשירי הטלפון שלהם, ובהן נראים הם וילדיהם מחזיקים בנשק. לאחר שבחנתי את חומר הראיות באישומים אלו לרבות, עדותו של מנהל החברה לייבוא "איירסופט", מר דנגור ועדותו של אילן חזן שסיפק למשיבים שירותי ייעוץ בענייני נשק, שוכנעתי בקיומן של ראיות מספיקות ואני דוחה טענת ההגנה, שמדובר באקדחי צעצוע. העד דנגור, מוסר בחקירתו שהאקדח שמחזיק בנו של משיב 1 הוא בסבירות גבוהה אקדח אמיתי (ראו עדותו, עמ' 4 ש' 11, ש' 22). מעדותו של אילן חזן, בעל חברה לשירותי אבטחה המכיר את המשיבים 1-3, שנים רבות, נלמד כי אלו נעזרו בו מספר פעמים בייעוץ ביחס לכלי נשק, והציגו לו תמונות של כלי נשק שונים, שאינם רובה אוויר (חקירתו מיום 18.4.21). לכך אוסיף את הודעת הסבתא שמבקשת מהנכדים להתרחק מהנשק. אין חולק, שבין היתר הוחזק ע"י משיב 1 נשק מסוג "איירסופט", דמוי נשק שעלותו נמוכה, אך אין זה הנשק שהחזיקו הילדים. השאלה האם ניתן לייחס למשיבים מכח רשלנותם את החזקת הנשק ע"י ילדיהם, תבחן לעומק במסגרת התיק העיקרי.

 

15.  לסיכום, מחומר הראיות, ניתן ללמוד, שהמשיבים נטועים עמוק בעולם העברייני. כך נמצאו צ'אטים ותמונות בעניין סמים (ראו לדוגמא דו"ח מיצוי חדירה טלפון משיב 1 מיום 8.4.21, צ'אטים שסומנו "179" ו-"180"). המשיבים עצמם לא שיתפו פעולה בחקירותיהם ואף ניסו למנוע את נטילת מכשירי הטלפון מידיהם (משיב 1, משיב 3, חקירת אשת משיב 1 מסמך "266", דו"פ מיום 6.4.21 שנערכו ע"י השוטרים רושקולץ, דהן וגוברי). הראיות שנאספו בתקופה קצרה מלמדים על עיסוק אינטנסיבי, הכולל נסיונות לבצע עסקאות גם בתחום הנשק הבלתי חוקי, תוך שיתוף פעולה ביניהם, מעורבות עמוקה בתחום ונגישות לכלי נשק.

 

 

דיון בעילת המעצר

16.  הכלל המנחה הוא כי, מסוכנות הנובעת מעבירות נשק היא כזו אשר, בדרך כלל, לא ניתן לאיינה בדרך של חלופת מעצר. בית המשפט ייעתר לפיכך לשחרור לחלופת מעצר בעבירות אלו במקרים חריגים (בש"פ 6837/13 חרבוש נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 9 (28.10.2013); בש"פ 1084/12 בדרה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 5 (9.2.2012)).

 

17.  לגבי משיב 1, קבעתי קיומן של ראיות לכאורה לביצוע שני ניסיונות לביצוע סחר בנשק בצוותא, חולשה מסוימת ביחס לניסיון הסחר, מושא האישום הראשון וכן ראיות לביצוע המיוחס לו באישום 5. המשיב, יליד 1983, עברו כולל 7 הרשעות קודמות, בעיקר בעבירות רכוש וסמים. בשנת 2017 נדון בצבר עבירות רכוש למאסר בן 40 חודשים. הרשעות ישנות יותר מלמדות על ניהול אורח חיים עברייני מגיל צעיר (הרשעה משנת 2010 בעבירות סחר בסם). מסוכנותו של משיב 1 גבוהה, ספק אם ניתן להפיגה בחלופת מעצר או מעצר באיזוק, עם זאת, טרם הכרעה סופית, מפנה עניינו לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר מעצר.

 

8

משיב 2, יליד 1981, בעבירות בעיקר הרשעות בעבירות סם, ריצה בשנת 2012 מאסר בן 4 שנים, מאז צבר הרשעה נוספת בלבד בעבירה של החזקת סכין. החולשה ראייתית שנקבעה, ביחס לאישום ראשון, מפחיתה מעוצמת העילה, לפיכך, מצאתי לבחון העברתו למעצר בתנאי איזוק. מסקנתי דומה גם בעניין משיב 3, שלו מיוחס ניסיון אחד של סחר בנשק (אישום 3), יליד 1987, גם בעברו עבירות סמים ועוד, הרשעתו האחרונה משנת 2012.

 

18.לפיכך, בעניין משיב 1- אני מורה לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר לדיון שנקבע ליום 11.7.21 שעה 09:00. הדיון בעניינו הקבוע ליום 20.6.21- מבוטל.

 

19.בעניין משיבים 2,3- מנהלת האיזוק תגיש חוות דעת התכנות תוך 5 ימים.

ב"כ המשיבים ימסרו פרטי איש הקשר והכתובת המוצעת למנהלת האיזוק.

לדיון ביום 20.6.21 יתייצבו המפקחים המוצעים מטעמם.

 

עותק מהחלטתי יועבר לשה"מ ולמנהלת האיזוק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתנה היום, ז' תמוז תשפ"א, 17 יוני 2021, בהעדר הצדדים.