1

המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת שחרור בתנאים בעילה של חלוף הזמן .

ביום 25/03/2016 מסר בית המשפט את הבקשה לתגובת ב"כ המאשימה תוך שהוא מציין כי

דיון בתיק העיקרי קבוע ליום 29/03/2016 וציין מתוך חשש לנולד, כי דחייה יזומה של ההליך העיקרי אינה מתיישבת עם עילת חלוף הזמן בבית המשפט שלמעצר .

והנה עיון בתיק העיקרי מעלה כי הסנגור אכן ביקש את דחיית הדיון בתיק העיקרי ביום 28/03/2016, הנאשם לא התייצב לדיון והוצא נגדו צו הבאה, וכתוצאה מכל המהלך נדחה הדיון ליום 03/05/2016 .

ואכן יש לחזור על שורת ההיגיון והדין הטוען לחלוף הזמן בתיק' המעצר אינו יכול להוציא את הזמן לריק בתיק האישום.

לאור נסיבות אלה נראה לי כי אין לקבוע דיון בבקשה זו במעמד הצדדים וכי למקרים מעין אלה כיוון בית המשפט העליון בבש"פ  7146/15 כאשר קבע כי  :

"דומה כי הדעה הרווחת בפסיקה, דעה שאף אני שותפה לה, גורסת כי לא תתקבל החלטה בבקשה לעיון חוזר מבלי שהתקיים בה דיון, אלא במקרה חריג שבחריג שבו באופן מובהק אין ולו ניצוץ ראשוני של התאמה לתנאים לקיומו של עיון חוזר.." 

הבקשה נדחית על הסף בהעדר עילה.

2

המזכירות תודיע לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אדר ב' תשע"ו, 02 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.