1

1.                  נגד המשיב הוגש כתב אישום שמייחס לו עבירות על פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה). ביסוד כתב האישום עומדת פעילותו של סוכן בשליחות משטרת ישראל.

2.                  כתב האישום אוחז שלושה אישומים:

א.    באישום הראשון - נטען כי במהלך חודש ספטמבר 2021 התקשר המשיב את הסוכן והציע למכור לו סם מסוג גראס. הסוכן סרב ואמר למשיב כי אינו עוסק בסמים מסוג זה. במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר 2021 עמד הנאשם בקשר טלפוני עם הסוכן, ובסופו של דבר הציע לסוכן למכור לו סם מסוג קוקאין וסם מסוג MDMA. בהמשך לכך בוצעה עסקת סמים ולפיה מכר הנאשם לסוכן סם מסוג קוקאין במשקל של 50.97 גרם תמורת 17,500 ₪.

ב.     באישום השני - מתוארת עסקה מאוחרת יותר שבה מכר הנאשם לסוכן ביום 6.12.2021 סם מסוג קוקאין במשקל של 99.95 גרם תמורת 30,000 ₪.

2

ג.       באישום השלישי - מואשם המשב בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, וזאת בשל כך שהחזיק ברכבו סם מסוג קוקאין משקל של 149.69 גרם.

3.                  לצד כתב האישום הגישה המבקשת בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. המבקשת טענה לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. בדיון שהתקיים אישר בא כוח המשיב כי קיימות ראיות לכאורה וקיימת עילת מעצר. הוא הוסיף כי הנסיבות שונות מאלה שניתן להסיק אותן מכתב האישום, שכן המשיב קיבל תמורת המכירה סכומים זעומים, וכי נטל אחריות על המעשים מיד. נוסף על כך נטען כי היוזמה למכירת הסמים מסוג קוקאין הייתה של הסוכן, ששכנע את המשיב למכור לו אותם. משכך ביקש בא כוח המשיב כי יוזמן תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. המבקשת התנגדה לכך וטענה כי יש להורות על מעצר המשיב, מי שסחר בסמים מסוכנים, עד לתום ההליכים.

4.                  על אף ההתנגדות, הוריתי על הגשת תסקיר. מתוך התסקיר נלמד כי המשיב בן 30, נשוי ואב לשלושה ילדים, ומתגורר עם משפחתו בערערה שבנגב. המשיב ניהל אורח חיים נורמטיבי, אין לו עבר פלילי, והוא עבד עד לפרוץ מגפת הקורונה. שירות המבחן לא שלל סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק אך בחן את האפשרות לשחרור למעצר בית בפיקוח ובחן שלושה מפקחים: אביו של המשיב, אחיו, ובן דודו. שירות המבחן התרשם כי המפקחים יידעו להציב גבול ברור ולהוות דמויות סמכותיות במסגרת מעצר הבית. שירות המבחן המליץ על הטלת צו פיקוח.

5.                  בדיון שהתקיים לאחר הגשת התסקיר חזרו באי כוח הצדדים על עמדותיהם. בדיון נחקרו גם המפקחים בכדי שניתן יהיה להתרשם מכלי ראשון על התאמתם לשמש מפקחים. בתום הדיון הוריתי לשירות המבחן להתייחס לאפשרות המעצר בפיקוח אלקטרוני, וכן ליחידת הפיקוח לבחון את התאמת מקום החלופה לפיקוח כזה.

6.                  בתחילה נמסר כי המקום אינו מתאים לפיקוח ואולם לאחר מכן הוגשה חוות דעת הקובעת כי המקום ישים בכפוף להתקנת קו בזק. שירות המבחן שסבר כי המקום אינו מתאים שלל בשל סיבה זו את האפשרות אך הוסיף כי לדעתו ממילא ניתן לשחרר את המשיב למעצר בית בפיקוח המפקחים (אף ללא פיקוח אלקטרוני).

3

7.                  לאחר שמיעת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן להורות על שחרור המשיב ממעצר והשמתו במעצר בפיקוח אלקטרוני, וזאת בשל הנימוקים הבאים:

א.    אין להתעלם מכך כי המשיב עבר שתי עבירות של סחר בסם מסוג קוקאין בכמויות גדולות, וכן כי נמצאה ברכבו כמות משמעותית של סם כזה. לא זו אף זו, היוזמה למכירת סמים (גם אם קלים יותר) הייתה של המשיב ולא של הסוכן (הסוכן שידל אותו לסם מסוג קוקאין אך עצם הרעיון והפנייה לסוכן היו של המשיב), וניכר מכתב האישום כי למשיב זמינות גבוהה יחסית למקור הסמים.

ב.     מן הצד האחר, המדובר במי שקיים אורח חיים נורמטיבי, אין לו עבר פלילי, וניכר כי הסתבכותו נובעת מהפיכתו למובטל וממצוקה כלכלית. אין המדובר במי שנטוע עמוק בעבריינות בכלל ובתחום הסמים בפרט. הוא הודה מיד במעשיו בחקירה, נטל אחריות והסביר כי "הבאתי לו את הסמים כדי להרוויח כמה שקלים".

ג.       תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב הוא חיובי. שירות המבחן בחן את המפקחים ומצא אותם מתאימים וכן מצא כי די במעצר בית בפיקוח.

ד.     למרות זאת, מצאתי לנכון לבחון בעצמי את המפקחים, והתרשמותי מהתאמתם זהה לזו של שירות המבחן. המדובר באנשים, נורמטיביים, שהמשיב קשוב להם, ימלא אחר הוראותיהם, ושוכנעתי כי הם יכולים להציב לו גבולות ולוודא שיימנע מלצאת מהבית ומכל מעורבות בפלילים. לכך יש להוסיף כי לראשונה בחייו המשיב עצמו מזה מספר חודשים, וגם לכך יש תרומה בהרתעתו מלהפר את תנאי השחרור.

ה.    לא זו אף זו, אף ששירות המבחן היה נכון להסתפק במעצר בית ללא פיקוח אלקטרוני, הרי שהמשיב ישוחרר למעצר בפיקוח אלקטרוני, שגם בו יש כדי להפחית מעוצמת המסוכנות.

8.                  על יסוד כל האמור, מורה על שחרור המשיב ממעצר למעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני וזאת בתנאים הבאים:

4

א.    המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית 2 בכפר ערערה שבנגב. בכל עת שהותו בבית ישהו עמו אחד מהבאים: סאעד אבו דאהר, ת.ז. 039347976, עבדאלכרים אבו סביח, ת.ז. 300712411, סובאח אבו דאהר, ת.ז. 052456639.

ב.     המשיב לא יצא מהבית אלא לדיונים בבית המשפט, מפגשים בשירות המבחן או חקירת משטרה. יציאה מהבית בפיקוח אחד המפקחים.

ג.       לבית בו מתגורר המשיב עם משפחתו ייכנסו בני משפחה מדרגה ראשונה בלבד.

ד.     צו איסור יציאה מן הארץ עד לתום ההליכים. ככל שברשות המשיב דרכון יפקיד אותו בתוך 48 שעות ממועד השחרור.

ה.    ניתן צו פיקוח מעצרים למשך 6 חודשים.

9.                  להבטחת העמידה בתנאים, המשיב יפקיד סכום של 20,000 ₪, יחתום על התחייבות עצמית של 20,000 ₪. כל אחד מהמפקחים יחתום על כתב ערבות בסכום של 5,000 ₪.

10.              השחרור יוכל להיעשות לפני קצין משטרה שהוסמך לכך כדין או קצין שב"ס. ככל שהמשיב לא יעמוד בתנאים יובא לפני או לפני שופט תורן עד ליום 1.5.22 בשעה 12:00.

11.              ניתן עיכוב ביצוע להחלטה זו למשך 48 שעות (ההחלטה ניתנה סמוך לשעה 12:00). המבקשת תודיע עד להיום בשעה 17:00 אם החליטה להגיש ערר. ככל שיוחלט על הגשתו הוא יוגש למזכירות בית המשפט העליון לא יאוחר ממחר בשעה 09:00.

12.              אין מניעה לביצוע ההפקדה והחתימה על הערבויות כבר עתה.

המזכירות תשלח את ההחלטה לפרקליטות ולסנגור. יש לוודא טלפונית את קבלת השיחה ולערוך תרשומת.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשפ"ב, 28 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.