מ"ת 46803/02/16 – מדינת ישראל נגד א ר
|
מ"ת 46803-02-16 מדינת ישראל נ' ר(עציר)
מ"ת 46781-02-16
|
|
|
1
המבקשת
|
מדינת ישראל
|
נגד
|
המשיב
|
א ר (עציר)
|
נוכחים:
ב"כ המבקשת
עו"ד פנן
ב"כ המשיב עו"ד קפלנסקי
המשיב בליווי
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית לפיה המשיב אינו כשיר לעמוד
לדין ולא הבחין בין טוב לרע בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו.
ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ועל קיומה של
עילת המסוכנות.
במסגרת סמכויותיי על פי סעיף 170
לחוק סדר הדין
הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982 ועל פי סעיף 15
(א) לחוק
לטיפול בחולי נפש תשנ"א - 1991, נוכח חוות הדעת הפסיכיאטרית, אשר עולה
ממנה כי המשיב אינו כשיר כיום לעמוד לדין, וכן לנוכח עמדת הצדדים, אני מורה
כדלקמן:
1. ההליכים
בתיק העיקרי נגד הנאשם יופסקו;
2.
הנאשם יאושפז במקום עליו יורה הפסיכיאטר המחוזי, לאחר שנמצא כי קיימת מסוכנות
ומצבו מצריך אשפוז;
2
3.
תקופת האשפוז המירבית היא על פי סעיף 413
ה' לחוק העונשין.
המדובר בפרק זמן מריבי של חמש שנים. נתתי דעתי לבקשת הסניגור לפסוק תקופת אשפוז
פחותה מתקופת המאסר לצד העבירה ולהעמידה על שנה בלבד, אך אינני רואה עין בעין אתו.
אפנה בהקשר זה לת"פ 59343-02-15, מדינת ישראל נ' פלוני, כב' השופטת בן אור
בביהמ"ש המחוזי בירושלים, שם ציינה כב' השופטת בן אור שקיימת מחלוקת פוסקים
בשאלה האם נתון לביהמ"ש שיקול דעת לקבוע תקופת אשפוז שלא תעלה על התקופה
המירבית או שמא מחויב ביהמ"ש בנקיבת תקופת המעצר המירבית לצד העבירה. כב'
השופטת בן אור הפנתה לתיקון מס' 8 בחוק ולדברי ההסבר, שם הוצע לאפשר הגבלת חירותו
של אדם לתקופה המירבית הקבועה למאסר לצד העבירה בה הואשם בשל התכלית בשלה מוצא צו
אשפוז, קרי קבלת טיפול רפואי, כאשר לדעתה של השופטת בן אור, אין להקביל בין תקופת
האשפוז לעונש. ביהמ"ש המחוזי קובע כי גם על פי הוראות החוק ביהמ"ש אינו
זה שקובע את תקופת האשפוז של המשיב, משאינו מוכשר מקצועית לכך אינו עוקב אחר מצבו
של המשיב לאחר מתן החלטתו. לכן, נוכח תכלית האשפוז והרי עניינו של המשיב מובא בפני
הוועדה הפסיכיאטרית, היא הגורם המוסמך. לעניות דעתה של השופטת בן אור, תיקון מס' 8
לא נועד להסמיך את ביהמ"ש לעשות את אין שהוא אמון בעשייתו, אלא תכליתו היא
למנוע מצב בו נשכח נאשם לעולם ועד ויהיה נתון לאשפוז פלילי מעבר לתקופת המאסר
המירבית הקבועה בחוק. בנוסף, יש לזכור שהמשיב אינו כשיר לעמוד לדין וכיצד יקיים
ביהמ"ש דיון באשר לעונש ההולם מהו המתחם והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, מה
גם שיש לזכור שקיימת אפשרות לחידוש הליכים כנגד משיב כזה או אחר בתנאים הקבועים בחוק
לטיפול בחולי נפש, שמכך ניתן להבין שתקופת האשפוז שנקבעת איננה מקבילה
לעונש.
4.
הפסיכיאטר המחוזי מתבקש להודיע לסניגוריה הציבורית ולעו"ד מיטל סטי ממפלג
תביעות ת"א, על מועד הבאת הנאשם בפני הועדה הפסיכיאטרית.
המזכירות תשלח עותק החלטה זו לפסיכיאטר המחוזי ולסניגוריה
הציבורית. תשומת הלב מופנית לכך שהמשיב מבקש להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליכים
בפניי הועדה על פי חוק הטיפול בחולי נפש.
החלטה זו תיסרק על ידי המזכירות לתיק העיקרי.
ניתנה והודעה היום י' אדר ב' תשע"ו, 20/03/2016
במעמד הנוכחים.
3
קלדנית - אור
הורדת PDF